טיפול בתנועה וחרדות
חרדה היא מצב פסיכולוגי בו חשים אי שקט מחשבתי רגשי וגופני. מקור החרדה יכול להיות בגלל מתחים ודאגות רציונאליים או דימיוניים ונוצרת תחושה של איום וסכנה מודעים או בלתי מודעים. החרדה מיצרת תחושת חוסר אונים, מצוקה ולעיתים התנהגות של קפיאה (חוסר יכולת לצאת מהמצב בשונה מתגובות אקטיביות של לחימה או בריחה).
במידה מסויימת התחושה היא נורמאלית במצבי לחץ ואף מוגדרת כהכרחית להישרדות אולם ברמות גבוהות יותר היא עשויה לפגוע בתיפקוד האדם וביכולת הויסות הרגשי וחשיבתי.
לחרדה נילווים לא פעם תסמינים פיזיולוגים המאופיינים בעוררות יתר של המערכת הסימפטטית (חלק ממערכת העצבים אשר פעילה בין השאר במצבי מצוקה ואיום). התסמינים נראים כמו דפיקות לב מהירות, בחילות, כאבי בטן או ראש, קוצר נשימה, רעד בגוף, סחרחורת או חולשה, פעולת מעיים אינטנסיבית, הזעה ולחץ דם . הדם זורם בעיקר לקצוות הגוף כמו הרגליים והידיים כאילו מכינים את הגוף לפעולת לחימה או בריחה. בנוסף, נוצרת באדם תחושה של חוסר אונים וחוסר שליטה.
בהתבוננות על תהליכים גופניים מואצת פעולת הורמוני הלחץ (כמו קורטיזול) וקטנה השפעת הורמוני ההרפייה (כמו סרוטונין ודומיו). כמו כן, במקום לגרום לפריקה גופנית של המתח המצטבר בשרירי הגוף ובכל המערכות על ידי לחימה או מנוסה,הגוף “משמר” את הלחץ ואינו פורק. החרדה גדלה ונחווית כמעגל המייצר תחושה של ,אין מוצא”, חוסר אונים ואי שליטה. החרדה מלווה גם במחשבות של חוסר וודאות, עתיד לא ברור,תלות בסביבה וחוסר בטחון.
טיפול בתנועה, בשילוב כלים מתחום הפסיכותרפיה הגופנית ושיטת אלבאום מביא להקלה בתחושות החרדה. הבסיס לעבודה זו הינו ההבנה שהתנועה היא ביטוי חיצוני וגופני לעולם הנפש הפנימי. דרך התנועה והתקשורת במרחב ניתן לראות את אופני הקשרים שנוצרו בשחר ילדותו של האדם ואת דרכי התקשורת מול הסביבה. בתהליך הטיפולי יינתנו כלים להרגעה כמו תירגול נשימות והרפייה ומציאת דרכים המתאימות למטופל לפורקן המתח. אלו יכולות להיות בדרך של תנועה, ריקוד, תירגולים ממוקדים ומציאת עוגנים גופניים שיקנו את תחושת הכוח ונוכחות החלקים הבריאים שבו.
כמו בטיפול פסיכולוגי, גם בטיפול זה משולבות שיחות ומושם דגש על הדיאלוג בין המטופל למטפל. התנועה מאפשרת לאדם להכיר את דפוסי התנועה והרגש שלו המייצרים חרדה ותחושות מעכבות וחוסמות,כמו גם דרך לשחרור אגרסיות ותיסכולים מודחקים. הוא מעבד אותן בתנועה, משחק ושיתוף פעולה בינו לבין המטפל. בתהליך הטיפולי הוא נחשף לתנועות חדשות לו,שמעשירותמחזקות ומעלות תחושה של בטחון עצמי.
התנועה אינו מטרה אלא אמצעי לטיפול, אין צורך בידע או כישרון בתנועה או ריקוד על מנת לחוות ולהיות בטיפול בתנועה.
