אבחון דידקטי, השיטה ודרך האבחון – מה מוכר בישראל ומי הוא המאבחן
האבחונים המוכרים והמקובלים ע”י משרד החינוך לבדיקת כישורי למידה הם האבחון הדידקטי והפסיכו דידקטי. כאשר במכון ממליצים עפ”י סוג הקושי, חומרתו ושיחה עם ההורים לאיזה אבחון הילד זקוק. לעיתים הילד/בוגר מתחיל בביצוע אבחון דידקטי שבמהלכו ממליץ המאבחן להורים על ביצוע השלמה של אבחון פסיכולוגי.
באבחון הדידקטי – אנו מאתרים האם יש לילד לקויות למידה, מהן נקודות החוזק של הנבדק שניתן להיעזר בהן לצורך הצלחה ומהם הקשיים. בודקים בנוסף לכישורי קריאה כתיבה, הבנה והבעה גם כישורים כמו תהליכי זיכרון , שליפה, שפה, חשיבה, תפקודים גרפו מוטוריים, תפיסה ויזיו-מרחבית, קצב עבודה, סגנון עבודה ועוד. לאחר כתיבת הממצאים והסיכום ניתנות המלצות להורים ולבית ספר שכוללים על מה וכיצד לעבוד עם התלמיד , כיצד לבחון אותו וכדומה.
מי מפנה לאבחון דידקטי – לרוב מי שמפנה לאבחון דידקטי הם המורים, יועצים, נוירולוגים ולעיתים ההורה עצמו , או הנבדק. ההפניה נעשית כאשר הגורם המפנה חושד כי לילד יש לקות למידה, או קושי שאינו מאפשר לו להגיע להישגים.
באיזה גיל עושים אבחון דידקטי – בשאלה זו ישנן עמדות שונות. יש הסוברים כי מומלץ לבצע את האבחון כבר בגן חובה , לבדוק את המנגנונים הבסיסיים כדוגמת שפה, מודעות פונולוגית, שליפה שפתית, הבחנה חזותית, תיאום חזותי-מוטורי ועוד ולהתחיל לעבוד עם הילד כמה שיותר מוקדם על מנת שלא יווצרו פערים והילד לא יחווה תסכול. ישנם החושבים כי יש לבצע את האבחון החל מכתה ב’, לאחר רכישת הקריאה והכתיבה וכן על מנת לתת לילד אפשרות וזמן לצמצם את הפער, שיתכן ומקורו בחוסר בשלות ולא בלקות למידה.
מה עושים עם קבלת הדו”ח הדידקטי – ראשית חשוב להתייחס לילד עצמו – ילדים שונים מגיבים באופן שונה. יש ילדים ש”מוסרת להם אבן מהלב”. הם לפתע מבינים שהם מסוגלים. יש הגדרה לקושי שלהם והם יכולים להצליח עם העזרה שתינתן להם. ילדים אלה מגיבים באופן חיובי לאבחון וההורים מדווחים על שיפור ניכר. לעומת זאת , יש ילדים שמגיבים פחות טוב וקשה להם לקבל שיש להם קשיים. הם מוצאים סיבות שונות מדוע הם לא מצליחים – המורה לא בסדר, לא השקעתי וכדומה.. ילדים אילו עלולים לעבור משברון בשל פגיעה בדימוי העצמי. (“מה אני לא בסדר”?) ויש צורך כבר במהלך האבחון ובסיומו לעודד , להסביר ולהראות להם צדדים חזקים שלהם.
בתום האבחון ועם סיום כתיבתו המאבחן הדידקטי יושב עם ההורים לשיחת משוב ומסביר להם במפורט על הממצאים. על ההורים לוודא כי הילד מקבל את ההתאמות במבחנים ואת העזרה כפי שמפורט בדו”ח וכמו כן חשוב להתייחס וליישם את ההמלצות הניתנות להורים עצמם – מתן הוראה מתקנת , טיפול רגשי, אבחון נוירולוגי, הדרכת הורים, הפנייה לריפוי בעיסוק או לקלינאית תקשורת. כל המלצה משמעותית עבור הילד.
