עשרה אחוזים מאזרחי מדינת ישראל הם בעלי לקויות למידה. לא כולם יודעים את זה. לעתים דווקא הסביבה הלימודית מזהה אפשרות של לקויות למידה אצל התלמיד וממליצה על עריכת אבחון פסיכודידקטי, לפחות למען הסר ספק. האם ערכתם אבחון פסיכודידקטי לאחרונה? ואיך יודעים אם צריך?
אבחון פסיכודידקטי- לא רק מומלץ- נדרש!
לקויות למידה הן תופעה מוכרת ולגיטימית, פרי מחקר ולימוד של ילדים ובוגרים בעלי קשיים לימודיים, שבעבר הנטייה היתה להתייחס אליהם כאל “בעייתיים”, ואילו היום הגישה שונה לחלוטין ומבוססת על אסכולות מחקריות חדשות, המבינות כי קשיים לימודים יכולים לנבוע מלקות למידה שמקורה נוירולוגי, יש הטוענים תורשתי, או במקרים של הפרעת קשב וריכוז, בעיה נרכשת בעקבות טראומה או חבלה חמורה בראש.
התפיסה הזו הובילה ליכולת לזהות סממנים המעידים על לקויות למידה כבר בגיל הרך, כאשר הזיהוי מתחיל במעקב של ההורים או של הגורם המחנך, מזהים דפוסים חוזרים בקשיי הלימוד של הילד, והבנה כי יכול להיות שמדובר בלקות למידה אחת, או לקויות רבות.
זיהוי לקויות למידה , או חשד לכך, מתחיל כאמור, בצפייה של דפוס התנהגותי ולימודי של הילד, כמו למשל קשיים בהבנה חזותית ופרשנות של תמונה, חוסר יכולת להתבטא בבהירות ולהתנסח כיאות בקרב ילדים קטנים, קושי בכתיבה, בקרב ילדים בוגרים יותר, קשיים בריכוז אצל בני כל הגילאים, קושי בפענוח מילה, או רצף מילים המרכיבות משפט ופרשנות שלהן, קושי בזיהוי מספרים והתייחסות אליהם כאל סמל ולא כאל חלק מתמונה, הפרעות קשב וריכוז, חוסר סבלנות, חוסר יכולת לבצע מטלות ועוד.
אבחון פסיכודידקטי- כשממש צריך כבר
אבחון פסיכודידקטי נדרש במקרים הבאים:
- כאשר בוצע אבחון דידקטי ועולה הצורך לחדד אלמנטים בו, על ידי פסיכיאטר או נוירולוג, לבדיקת רבדים נפשיים והתנהגותיים, ועל מנת להבין האם מדובר בלקויות למידה או בקושי אחר. כמו כן, על מנת להבין את ההשפעות שיש ללקויות הלמידה על נפשו של הנבדק.
- לפני המעבר לכתה א’, באם הילד הינו לקוי למידה, יעבור אבחון פסיכודידקטי שיקבע את יכולתו ובשלותו הרגשית לעבור לכתה א’.
- אצל תלמיד, שמערכת החינוך חושבת שמדובר בקשיי לימוד הנובעים מלקות למידה, ומבקשת לקבל אבחנה מקצועית, על מנת לתת הקלות לתלמיד בבחינות הבגרות.
- סטודנט לעתיד, עם לקויות למידה המבקש להתקבל לפקולטה זו או אחרת, ונדרש לעבור כתנאי סף לקבלה, את מבחן הג’י מאט האמריקאי, יתבקש להביא את מסקנות האבחון הפסיכודידקטי, על מנת שהשאלון יותאם ליכולותיו.
- במקרים בהם שוקלת מערכת החינוך להמליץ על מעבר התלמיד לכתה לחינוך מיוחד, או לחילופין, אם יש המלצה להקפיץ אותו לכתה גבוהה יותר.
פעמים רבות מתבצע אבחון דידקטי בלבד המאבחן את האפשרות ללקות למידה אצל הנבדק. במידה ויש צורך בבדיקת ההשפעות של לקות הלמידה על נפשו של הנבדק, יתבקש לעבור גם אבחון פסיכודידקטי.
אבחון פסיכו דידקטי – זה רק נשמע מסובך
האבחון הדידקטי מתמקד בבחינת היכולות הלימודיות והקוגניטיביות של הנבדק ונערכות על ידי מאבחן דידקטי מוסמך, המעמיד בפני הנבדק שורה של מבחנים ומטלות, בהתאם לגיל הנבדק, כמו למשל מבחן TOVA העוסק בעיקר באבחון הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים ואצל ילדים. בהמשך נערך אבחון המתבצע על ידי פסיכולוג הבודק את היכולת השכלית והאינטלקט של הנבדק.
באבחון פסיכודידקטי עובר הנבדק כאמור גם אבחון של איש מקצוע מומחה, שיכול להיות נוירולוג או פסיכיאטר, שיבדוק את מצבו הנפשי של הנבדק, ישלול אפשרויות אחרות שאינן לקויות למידה, ויתן לגיטימציה לאבחנה כי מדובר בלקות למידה אצל הנבדק.
התהליך כולו נמשך כחמש שעות, אשר במהלכן עובר הנבדק שיחה וראיון אישי עם המאבחן הפסיכודידקטי. לאחר הראיון מתחילים בסדרת המבחנים, לרב ממוחשבים וחלקם באמצעות משחק או סימולציות למיניהן. מבחנים אלו בודקים יכולות לימודיות של הנבדק על ידי מתן מטלות הדורשות ריכוז, תוך כדי “הפרעה” למטלות אלו על ידי הכנסת גירויים נוספים, הבודקים חלוקת קשב, ויכולת להתמיד במטלה ולהתמקד בה. עוד נבדקת דיסלקציה, דיסגרפיה, תפיסה מרחבית (משפיעה מאד על הנהיגה), הבנה חזותית, יכולת קוגניטיבית התנהגותית, מוטורית, תפיסתית, מחשבתית, שפתית ועוד.
לאחר מכן מפגש עם הפסיכולוג, ולסיום אבחון פסיכיאטרי.
בסיומו של אבחון פסיכודידקטי מתבצע סיכום, איסוף הנתונים והסקת מסקנות. הראשונה בהן היא לקבוע אם אכן לנבדק יש לקויות למידה ולא קושי לימודי שמקורו אחר, ושיחת סיכום עם הנבדק או עם הוריו, בתלות בגילו, המסבירה לו את הממצאים והמשמעויות שלהם.
ממצאים אלו עוברים למערכת החינוך, שתשתמש בהם אם במתן הקלות משמעותיות לתלמיד, כמו פטור משגיאות כתיב, פטור ממבחנים בכתב, ובמקומם מבחנים בעל פה, הארכת זמן הבחינה, בחינות בגרות מותאמות יכולת, ויתור על בחינת בגרות במתמטיקה, והחלפתה בבחינה במקצוע מדעי אחר, החלטה על שיבוץ הילד לכתה מיוחדת או לא, הצמדת מורה פרטי או שיעורי תגבור ועוד.
גישה זו של מערכת החינוך הינה משמעותית ביותר לגבי התלמיד, שהופך להיות תלמיד שערכו עולה ואינו יותר התלמיד ה”עצלן”, ה”איטי”, ה”טפש”, אלא תלמיד שלקושי שלו יש הסבר ויש שם מדעי, ועובדה זו מחזקת באחת את דימויו העצמי הנמוך של התלמיד, ומשרה עליו תחושת בטחון.
ילד שעומד לעלות לכתה א’, יקבל אף הוא את הלגיטימציה בהבנה שהוא ילד. פשוט ילד ככל הילדים, אולם עם קשיים שאינם באשמתו, אין הוא אחראי להם ויש הסבר לתחושות שהוא חווה. הוריו יוכלו, בשיתוף עם המלצות האבחון ומערכת החינוך, להחליט אם הוא בשל ומוכן רגשית למעבר לכתה א’, או שמא כדאי לו להתחזק רגשית ולימודית, ולפתח את כישוריו המוטוריים והקוגניטיביים בעוד שנה בגן החובה.
סטודנט יוכל להגשים חלום ולגשת לבחינת הג’י מט הנכספת, שתקרב אותו בצעד נוסף לקראת הלימודים האקדמאיים. כאן המקום לציין כי בעלי לקויות למידה אינם בעלי כשלונות מתמשכים, והם ממשיכים גם ללימודי תואר, מצטיינים ומתקדמים הלאה בחייהם. עם הידיעה של לקות הלמידה ושימוש בכלים שעוזרים לפיתוח מיומנויות, הכל אפשרי.
חיילים לעתיד, במידה והם מאובחנים בהפרעת קשב וריכוז מסוג ADHD המאופיינת בתזזיתיות וחוסר סבלנות, יתעלו זאת לכיוון של יחידות קרביות ולא לתפקידים משרדיים שההתנהלות בהם איטית יותר.
ניתן להבין כי אבחון פסיכודידקטי יש בו רק תועלת. הוא מאפשר הבנה של המקום בו עומד הנבדק, ללא כל קשר לגילו, נותן כלים ודרכים להתמודדות עם לקויות למידה, בין אם מדובר בתרופה כגון רטלין ובין אם מדובר בתרפיה לימודית, המשפרת יכולות קריאה, כתיבה, זכרון לטווח הקצר והארוך, ובעיקר מעניקה הקלות בקרב מערכות החינוך השונות, שיסייעו לתלמיד או לסטודנט להמשיך את דרכו הלימודית בקלות רבה יותר.
להורים מעניק אבחון פסיכודידקטי את השקט הנפשי בידיעה שלקושי אותו חווה ילדם יש שם, ואף הם מקבלים תמיכה וכלים, שיסייעו להם לסייע לילדם.
המאה העשרים ואחת מעניקה לגיטימציה לנושא שעד לא מזמן היה די עלום, וחוסר הידיעה והמידע המוגבל לגביו, גרם לתלמידים, הורים ומחנכים רבים תסכול רב ותעצומות נפש מורכבות, כאשר היום נושא זה הוא כמעט דבר שבשגרה, מוכר, ידוע ואם הוא מאובחן בזמן, גם מטופל בצורה ראויה.
