כל הורה, מורה ותלמיד שמבלים מספיק זמן במערכת החינוך (כל אחד מהזווית ובתפקיד שלו) מודעים לשונות הרבה בין תלמידים. רובנו מצליחים, עם הזמן, לקבל את השונות הזו, ולדעת שיש תלמידים חזקים בתחום הריאלי, ומולם תלמידים שחזקים יותר בלימודים ההומניים, שיש תלמידים שהכישורים שלהם יותר טכניים בעוד שיש כאלה עם כישורים עיוניים. הגיוון הזה הוא עובדה קיימת, ורוב הנוגעים בדבר חיים אתו בשלום. לצד זאת, יש מצבים שבהם התמונה שמציגים תלמידים מסוימים מעוררת אי נחת (בלשון המעטה).תלמידים שמתקשים להתקדם ולרכוש את המיומנויות הבסיסיות ביותר, ו”סוחבים” עמם קושי זה מכיתה לכיתה, תלמידים שמצליחים בלימודים למעט תחום אחד, שבו הם חלשים במיוחד, או תלמידים שפשוט משרים על מוריהם תחושה שהם בעלי יכולות גבוהות שפשוט לא באות לידי ביטוי בתפקודם הלימודי. תלמידים כאלה צריכים להדליק אצל המבוגרים שסביבם נורה אדומה.
מהן לקויות למידה?
לקויות למידה הן קבוצה של לקויות התפתחותיות, במסגרתן נפגעים תפקודים לימודיים בסיסיים (קריאה, כתיבה ויכולות אריתמטיות). עקב כך, נמנע מהאדם לקוי- הלמידה לרכוש ידע ולהשיג שליטה במיומנויות באופן המצופה מבני גילו רמתו. חשוב לציין כי יש הטרוגניות רבה ברמת התפקוד הלימודי בקרב ילדים עם (הסובלים מ) לקויות למידה, וכי אדם אחד יכול להיות עם (לסבול מ) כמה לקויות במקביל או מלקות אחת. בנוסף, יש לזכור כי אדם לקוי- למידה יכול להיות בעל אינטליגנציה ממוצעת, גבוהה או נמוכה מהממוצע . נקודה זו היא משמעותית במיוחד, מאחר ומשמעותה היא שהאדם לקוי- הלמידה מתפקד באופן נורמלי לחלוטין למעט מצבים בהם הוא נדרש לידע הלקוי. כתוצאה מכך הלקות אינה נראית לעין, והסביבה עשויה לתייג אדם זה (לרוב מדובר בילדים בגיל בית ספר) כעצלן או סרבן למידה. דפוס זה הופך ילדים לקויי למידה למועדים במיוחד לתסכול ופגיעה בדימוי העצמי. מסיבות אלו חשוב מאוד שלא להתעלם מקשיים שתלמידים מסוימים מפגינים, ובמקרים שעולה חשד לקיומה של לקות- יש לפנות בהקדם לאבחון מתאים על מנת לבחון אפשרויות סיוע לתלמידים אלה.
אבחון פסיכודידקטי
אבחון פסיכודידקטי הוא קבוצה של כלים אבחוניים שנועדו לבדוק את רמת תפקודו של התלמיד במגוון יכולות וכשרים המעורבים בתהליכי הלמידה השונים. בנוסף ליכולות שכליות- קוגניטיביות, במסגרת האבחון מתבצעת גם הערכה פסיכולוגית של מצבו הרגשי של המאובחן, וזאת על מנת להבין האם לקושי הלימודי מתלווה גם מצוקה רגשית, שעשויה להסביר, לפחות בחלקה, את התמונה שהתלמיד מצג מבחינת קשיים לימודיים.
בחלק הדידקטי של האבחון נבדקות מיומנויות היסוד (קריאה, כתיבה ויכולות חשבוניות) לצד תפקודים כלליים יותר. אלה כוללים תפקודי זיכרון (לטווח ארוך ולטווח קצר), תפקודי קשב וריכוז, יכולות תפיסה (חזותית, שמיעתית ומרחבית), כישורי שפה דבורה (אוצר מילים, ארגון מילולי, תחביר) והיבטים שונים של סגנון העבודה (קצב, התארגנות, בקרה).
בחלק הפסיכולוגי נבחנים היבטים שונים של התפקוד הרגשי-חברתי, כדון מידת הכוחות, חרדות ופחדים, תפיסת העצמי, תפיסת הסביבה והמציאות, מיומנויות חברתיות וכיוב’. השילוה בין שני החלקים מאפשר למאבחנת התבוננות הוליסטית על מכלול הגורמים המעורבים בקשייו של המאובחן, הבנה מעמיקה של מקור הקושי ובניית המלצות להמשך הטיפול על פי מסקנות האבחון.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
