הפרעת קשב וריכוז- היכן היער והיכן העצים?
הפרעת קשב וריכוז- פנים רבות לה. בגלל ששמה הפך להיות שגור בפי אנשי חינוך, תלמידים והורים, מקובל לחשוב עליה כעל הפרעה חד מימדית (שהרי “אם שמה הוא הפרעת קשב וריכוז כנראה שהיא פוגעת בקשב וריכוז”, כפי שעשויים חלקנו לומר). גישה זו היא נפוצה עד כדי כך שגם אנשי מקצוע רבים נוקטים בה. עם זאת, חשוב להבין כי הפרעת קשב וריכוז פוגעת בעצם בשורה של יכולות, שכולן “חוסות” בצילה של מטריית המונח “קשב”. יכולות אלה כוללות בתוכן את היכולת למיקוד הקשב לאורך זמן, היכולת להימנע מהיסח דעת (גם בסביבה רועשת ומוצפת גירויים), היכולת למולטי- טאסקינג (ביצוע מספר מטלות במקביל), היכולת לעבור ביעילות בין מטלות וכן היכולת להימנע מאימפולסיביות והיפראקטיביות. ריבוי ההיבטים של הפרעת הקשב והריכוז היא גם כנראה המקור לשונות הרבה שאנו רואים בין אנשים שונים המתמודדים עמה, מבחינת חומרת הסימפטומים, התגובה לטיפול תרופתי והיכולת להפעיל מנגנוני פיצוי על מנת להתגבר עליה. במכון רום, אנו סבורים כי הבנה טובה יותר של הקושי ומקורותיו, לצד הבנה של התפקוד הקוגניטיבי הכללי (על נקודות החוזק והחולשה שלו) עשויה לסייע בתכנון הטיפול והוצאתו לפועל. לכן מכון רום משלב במערך האבחוני שלו את אבחון ה- BRC.
BRC- אבחון ממוחשב לתפקוד קוגניטיבי
אבחון BRC הוא אבחון נוירו- קוגניטיבי ממוחשב. הפלט של האבחון מציג פרופיל מפורט, מקיף ומדויק של תפקודו הקוגניטיבי של המאובחן, ומספק מידע לגבי הקשיים שלו כמו גם יכולותיו ונקודות החוזקה שלו. כפי שנהוג בתחום האבחון הקוגניטיבי, תוצאות האבחון מושוות ומתוקננות על פי הנורמות המקובלות על פי גיל, מין ושנות לימוד.
BRC- מה בודקים?
במסגרת אבחון ה- BRC נבדוק: כל תפקודי הקשב השונים (קשב מתמשך, פיצול קשב, קשב סלקטיבי, אינהיביציה ונטיות אימפולסיביות), מהירות תגובה, תפקודי זיכרון (לטווח קצר ולטווח ארוך, זיכרון מילולי, זיכרון מרחבי וחזותי), יכולת בקרה על טעויות ולמידה מהן, ויסות עצמי, יכולת ארגון ותכנון, תפקודים ניהוליים ויכולת הבחנה בין עיקר ותפל. בנוסף למבדק הממוחשב, במסגרת האבחון נאסף מידע לגבי מצבו הרגשי של המאובחן- וזאת על מנת לוודא שלא מחמיצים אף גורם העשוי לתרום להסבר הקשיים שהמאובחן מפגין (ידוע כי גורמים כמו חרדה, דיכאון, לחץ או קשיים חברתיים עשויים לתרום תרומה משמעותית להנמכה בתפקוד הקוגניטיבי).
האבחון הממוחשב אורך כשעה. לאחר מכן מבצע המאבחן מטעם מכון רום ניתוח של הממצאים, תוך אינטגרציה של המידע המתקבל מהתחומים השונים שנבדקו, ומפיק דו”ח המסכם את האבחון ואת הפרופיל הקוגניטיבי של המאובחן. בפגישה נפרדת נמסר הדו”ח למאובחן (ובמקרה של מאובחנים ילדים- גם להורים) ונדונים עיקרי ממצאיו. חלק משמעותי בפגישה זו יוקדש להבנת חומרת הפרעת הקשב והריכוז (או קשיים אחרים שעשויים לעלות מהאבחון), וקבלת החלטות לגבי המשך הטיפול המיטבי, בהתבסס על התמונה המצטיירת מהדו”ח. חשוב לשוב ולציין כי הדו”ח לא מתייחס רק לנקודות הקושי של המאובחן, אלא גם לתפקודים בהם הוא מפגין רמת יכולת טובה. נקודה זו היא חשובה משום שיכולות אלה עשויות בהחלט לשמש בסיס לפיצוי על היכולות הלקויות, וכן להנחות את תכנון המשך הטיפול (מתוך הבנה של מה ניתן לצפות מהמאובחן לאור הפרופיל הקוגניטיבי שלו).
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
