התמודדות עם ילד בעל תופעת קשב וריכוז היא התמודדות יומיומית. ילד שכזה משפיע על כל התא המשפחתי, על החיים בו ועל היחסים בין בני המשפחה כולם.
אבי פלד, מאמן מומחה מהמרכז לצמיחה אישית וחברתית ממודיעין, עורך סדנאות אימון להורים שלהם ילד עם תופעת קשב וריכוז. פלד מסביר כי הקושי המרכזי של ילד שכזה הוא היותו “ילד לא מובן”. הוא מתמודד עם עצמו, עם אחיו ואחיותיו, אינו מובן להוריו וכמובן שבבית הספר הוא סובל כל הזמן. שם הוא לא מובן למורים בכיתה, כמו גם לחבריו ולאנשי הצוות החינוכי כולו. הילד מתקשה לציית לחוקים ולגבולות, הוא אימפולסיבי ומגיב לפני שחושב, הוא תזזיתי ומתנועע כל הזמן ומייצר מסביבו תחושה של חוסר שקט. ההתנהלות שלו גורמת לסובבים לעומס רגשי, מה שמכביד על נוכחותו בכל מקום.
בבית, ההורים, שאמורים לייצר לילדיהם סביבה של שקט וביטחון, מוצאים את עצמם בעמדה של מכבי שריפות. הילד יוצר חוסר שקט, מחפש גירויים, מגיב לכל דבר. האחים מתלוננים ועל ההורים מוטל לייצר רגיעה. אלא שכל דקה צצה לה דילמה חדשה. ההורים מתמודדים עם קונפליקטים רבים, מידיים, לעתים קולניים, תמיד כואבים. הבית הופך לזירת התגוששות אינטנסיבית. זוהי התמודדות עם תחושה מתמשכת של תסכול, אשמה, כעס ואכזבה. לאלה נלווים גם תחושות של חשש, מה יעלה בגורלו של הילד, וגם חוסר ודאות ביכולת התמיכה בו. אחת השאלות ששואלים את עצמם ההורים, למשל, היא כיצד ליישב מחלוקות וקונפליקטים באופן הוגן, תוך שמירה על אמפתיה וקבלה של הילד המחולל אותם. והבעיה העיקרית – העובדה שרוב ההורים מתמודדים עם הבעיה לבד, ללא מודלים מוכרים מבתים של חברים או בני משפחה אחרים.
אימון הורי להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז
אבי פלד מציע להורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז לעבור תהליך של אימון. פלד מציין כי ההורים סובלים מהתחושה שהפרעת הקשב מאיימת על רווחת המסגרת המשפחתית. זוהי אחת הנקודות הכאובות בהתמודדות עם ההפרעה, וזה מה שבעיקר דוחף אותם למצוא סיוע. האימון ההורי, לדבריו, מעניק להורים את ארגז הכלים הדרוש כדי לטפל בבעיה. בעזרתו יכולים ההורים להשיב לעצמם את השליטה ותחושת המסוגלות, ולנהל את ביתם ביד רמה.
המטרה המרכזית של האימון הוא יצירת אוירה משפחתית אחרת. במהלך האימון עובדים על שיפור השגרה, על יצירת הרמוניה סביבתית ועל שיפור התקשורת בין בני המשפחה. האימון, שמתבצע על ידי מומחה בתחום, המכיר את כל הבעיות בשטח, מחד, וגם מטפל במקצועו, מאידך, מאפשר ליצור סביבה טיפולית נכונה. ההורים זוכים לסביבה חמה ואמפתית, ולתמיכה לאורך זמן. באימון הם מתנסים בהבניית המהות ההורית הרגילה והמיוחדת, מתמקדים בתקשורת מקדמת ויישוב קונפליקטים, עוסקים בפיתוח דיאלוג ויצירת סביבה משתפת ומתמקדים תוך כדי גם בילד; איתור היכולות והחוזקות שלו, יצירת דיאלוג בונה איתו, מתן תמיכה בכל שינוי חיובי ולו הקל ביותר, תשומת לב בונה, הבנה ואמפתיה. ההורים עוברים תהליכי חיזוק והעצמה שבעקבותיהם הם יכולים להעצים את סביבתם. תוך כדי תהליך נעשים בירורים של תיאום ציפיות והצבת מטרות ריאליות לילד. אלה מחזקים את הדימוי העצמי, הן שלהם והן של הילד, ומובילים להורות מועצמת.
תהליך האימון לוקח את ההורים מהתמודדות אינטנסיבית ומתישה להתמודדות בונה ומעצימה. בשלב הבא יוצאים מהבית לסביבה. בוחנים את הקשרים של המשפחה ושל הילד עימה, ומרחיבים את ההליך לבית הספר ולחברת הילדים; כיצד לגייס, למשל, את הצוות החינוכי לסייע לילד, או כיצד לעזור לו בתחום החברתי.
להבדיל מכל גישה אחרת, אומר פלד, האימון משפיע על ההתנהגות. הטמעה נכונה של ההליך פועלת לאורך זמן ומיטיבה עם כולם. בסוף היא הופכת לטבע שני, ולהתנהלות תקינה של המשפחה. גם כאשר הילד ממשיך לסבול מהתופעה, המשפחה סובלת פחות ומסוגלת להעניק לו סביבה תומכת.
