הפרעת קשב וריכוז במעגלי החיים השונים
עם העלייה המתמדת במודעות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ולהשלכותיה, היינו עדים בשנים האחרונות לתהליך של עליה בשיעור מקרי הפרעת הקשב והריכוז שאובחנו בקרב האוכלוסייה. עלייה זו ככל הנראה נובעת מעלייה בכמות האבחונים ובמידת הדיוק שלהם, ובעצם מבהירה את התמונה: עד רבע מהאוכלוסייה בכל גיל סובלת מתסמינים של הפרעת קשב וריכוז ברמה מסוימת. מדובר בהפרעה הנוירולוגית השכיחה ביותר. אמנם ההפרעה הפכה להיות מדוברת וגלויה בקרב אנשי טיפול, אנשי חינוך והורים, אך אנשים רבים שנתקלים בה בסביבתם הקרובה לא תמיד מודעים לסבל שהיא עלולה לגרום. אם נתייחס רגע לילד המתמודד עם ההפרעה, נגלה שהוא קודם כל סובל מפגיעה משמעותית בתפקודו הלימודי, ולעתים על אף מוטיבציה גבוהה ומאמץ אדיר הוא מתקשה להגיע להישגים המצופים ממנו- מצב שמוביל פעמים רבות לתסכול ולפיתוח גישה מתנגדת ללמידה. בנוסף, בקרב חבריו הוא עלול להתפרש כלא קשוב ולא מתעניין, ולהתקשות ליטול חלק בפעילות של שיח או משחק לאורך זמן. הקושי של בני גילו להכיל אותו מתעצם במקרים בהם הפרעת הקשב של הילד כולל גם סימפטומים היפראקטיביים, כך שגם בחברת בני גילו ההפרעה מקשה על התנהלותו התקינה. המבוגרים בסביבתו (הורים ומורים בעיקר) עלולים לא פעם לתייג אותו כגורם מפריע או כילד עצלן, ולהתקשות לשרטט את הגבול בין קשיים הנובעים מההפרעה לבין מצבים שבהם הילד “עושה דווקא” (עם נטייה לשייך את הקשיים לקטגוריה האחרונה). אלו הם רק חלק מהקשיים שהם מנת חלקו של הילד המתמודד עם קשיי קשב וריכוז. הם מסבירים בצורה די ברורה מדוע ילדים אלה מועדים לפיתוח מצוקה רגשית, תסכול ופגיעה בהערכה העצמית, ומדוע חשוב כל כך לסייע להם לצלוח את הקושי ולהגיע לתפקוד תקין בלימודים ובחברה.
גישות טיפוליות להפרעת קשב וריכוז
המחשבה המיידית לגבי טיפול בהפרעת קשב וריכוז היא טיפול תרופתי. בעוד שלטיפול התרופתי אכן יש תועלת (ואף ניתן לומר שיש ילדים שזקוקים לו בצורה ששום טיפול אחר לא יעזור להם), יש לו גם חיסרון משמעותי: השפעתו היא נקודתית ומתפוגגת. הטיפול התרופתי מקל על הסימפטומים, באופן זמני, אך לא מייצר שינוי יציב לאורך זמן, וגם הופך את ההתמודדות עם הקושי למשהו שממוקד בגורם חיצוני לילד- ולא להישג של הילד בתהליך אישי שהוא מושקע בו.
אל מול חסרונות אלה של הטיפול התרופתי, אבי פלד מציג את גישת האימון לקשב וריכוז. זהו אימון אישי, קצר מועד וממוקד תוצאה, במסגרתו רוכש הילד מודעות למאפיינים של הפרעת הקשב ולדרכי ההתמודדות עמם. תוך שהוא נתמך על ידי המאמן, רוכש הילד ארגז כלים עשיר המאפשר לו לנווט עצמו ביעילות אל עבר יעדיו ומטרותיו. במהלך האימון המאמן מלווה את הילד בהתמודדות עם נושאים שכיחים בקרב ילדים עם הפרעת קשב, כגון: ניהול זמן, קבלת החלטות, קשיים חברתיים, נטייה לדחיינות, התמודדות עם כעס וכיוב’.
עבור הילד מתמודד עם ההפרעה, אימון הוא תהליך מעצים ומחזק, המאפשר לו לראות עצמו כמתמודד עם קושי ולא רק כבעל הפרעה שדורש “תיקון” מבחוץ בדמות התרופה.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
