הוראה מתקנת היא קודם כל ומעל הכל – הזדמנות. הזדמנות גם עבור ילדים עם בעיות שונות כמו למשל הפרעות קשב וריכוז או קשיי למידה, ללמוד, להתקדם ולהגיע למקום שאותו רוב סביבתנו מחשיבה כ”הכרחי”, קרי – תעודת בגרות, מכללה, תואר, הישג לימודי כלשהו וכו’. הוראה מתקנת פועלת בשיטות שונות שנועדו לסייע לילדים או למבוגרים יותר, להבין, לתפוס ולקלוט דברים שבשיטות ה’קונבנציונליות’ הם אינם מסוגלים. בתיאור הוראה מתקנת באתר ‘ויקיפדיה’, נוכל למצוא את הציטוט הבא – “הוראה מתקנת מכוונת לצורכי התלמיד, שאינו מצליח לתפקד בהתאם למצופה ממנו”. במשפט זה ישנה סתירה ברורה, כזו אשר מראש מעוררת תהיות לגבי מה מביא את אותם ילדים לקושי כל כך גדול בלמידה ובהתקדמות מלכתחילה.
הוראה מתקנת – אתה הרסת אתה תתקן
ישנם אנשים שלא יסכימו עם ההגדרה המדוברת. “הוראה מתקנת“. לא מדובר בילד הרוס או מקולקל. ישנם אנשים שמשתמשים בשם “הוראה מאבחנת טיפולית” וישנם גם אנשים שיגידו שלא הילד הוא שצריך את התיקון, אלא ההוראה עצמה, ולכן יקראו לה הוראה מתקנת. מי שיגלה את סודה של הוראה מתקנת, בשילוב עם איכפתיות כלפי אותם ילדים שזקוקים לה, ידע למצוא בתוכם את הפוטנציאל הטמון ולעזור להם לעוף גבוה גבוה. לעומת זאת, מורים אשר כפופים למערכת החינוך הפורמלית, או מורים אשר כפופים לחוקים נוקשים וחינוך נוקשה שהם עצמם עברו, יוכלו להשתמש בכך לרעה ובמקום לגרום לילד לפרוח, באמצעות גילוי וחשיפת הפוטנציאל – ישתמשו בשיטה על מנת לרבע אותו ולהתאים אותו לכולם. אין זה סוד שמערכת החינוך היא מסגרת מרבעת ומקשה. אך ככל שעובר הזמן יבינו מקבלי ההחלטות כי קל יותר לשנות מערכת שלמה, מאשר את מרבית הילדים המשתייכים אליה. אם בעבר מערכת החינוך הייתה קובעת עובדה וקו מסויים עבור הילדים, הרי שהיום המאזן התהפך.
ליקויי למידה או ליקויי לימוד?
בשיטות בהן עובדת מערכת החינוך כיום, הוראה מתקנת היא חובה ויש המאמינים כי לאט לאט היא תהפוך לנורמה. לא ניתן ללמוד ולהתקדם בצורה הגיונית כאשר מערכת החינוך לא השתנתה במשך 50 או 60 השנים האחרונות, אך לעומת זאת הטכנולוגיה התקדמה מאוד. התקדמות הטכנולוגיה גורמת לילדים בעיקר להסתגל אליה במהרה ועקב עומס הגירויים העצום שהיא מספקת, הסבלנות הופכת קצרה יותר ויותר וחלוקת הקשב הופכת רחבה הרבה יותר. לילדים יש כיום נטיה להתייחס לדברים משעממים ולא מעניינים כאל “ביזבוז זמן”. בעולם בו מלמדים אותם לרדוף רק אחרי מה שהם רוצים, לעשות רק מה שכיף להם ומעניין אותם ולא לבזבז זמן על שטויות, זה הגיוני. אך מה עושים כשמצד שני לוחצים עליהם לשבת וללמוד בשיטות של פעם, שיטות שהיום כבר ממש לא מתחברים אליהן? הקונפליקט הזה מוביל אותנו בדיוק לקשיי למידה כאלה המצריכים הוראה מתקנת בכל בית ספר או מערכת פרטית חינוכית קיימת. כך שלא רק מערכת החינוך אשמה, אלא גם מערכת הפרסומים, ובעלי הכספים אשר מנסים “להשתלט” על מוחנו ולהחדיר לנו נורמות קיומיות הכרחיות, כמו למשל – להיות רזים. תופתעו אולי לשמוע אבל גם ילדים שמרגישים שהם לא נראים טוב, לעומת דוגמנים בקטלוגים, יכולים לפתח הפרעות קשב וריכוז או למידה.
הוראה מתקנת, הפרעות = הפתעות.
למען האמת, הפרעות קשב וריכוז אינן נכללות יחד עם קשיי למידה, שני מצבים אלה משתייכים, לדעת רבים, לענייני אבולוציה שכלית והתפתחותית יותר מאשר לבעייתיות או נבדלות. ככל שעובר הזמן אנו רואים יותר ויותר אנשים צעירים, כמו גם מבוגרים – ה”סובלים” מהפרעות קשב וריכוז. אותן הפרעות שנועדו למעשה להעניק לנו משהו שבעבר לא היה לנו – הסתגלות. אינני מכיר תחום אחר שלשמו אנו מסתגלים בצורה מהירה מלבד האבולוציה האנושית. אם האבולוציה החליטה שמה שחשוב יותר להתמקד בו הוא ההסתגלות לטכנולוגיה, למהירות שבה העולם פועל ולקידמה – ואם האבולוציה החליטה שזו הסתגלות חשובה יותר מאשר הסתגלות אל החומר הנלמד בכיתות בתי הספר, אז כנראה שהיא צודקת ולא מנהלי משרד החינוך, או מערכות החינוך הגלובאליות. הוראה מתקנת, עם זאת, נועדה להעניק לאלו שכן רוצים, עם דגש על רוצים, את האפשרות להגיע לרמת בני כיתתם בחומר הנלמד, תוך כדי מציאת הדרך המתאימה להם ביותר ללמוד, לשנן, לקלוט ולהבין את המקצועות השונים.
יש לכם שאלה בנושא המאמר? כנסו ל: פורום קשב וריכוז
