כיום כבר נפוץ בקרב הציבור הכללי כי קשיים לימודים לאו דווקא נובעים מפערים אינטלקטואלים או מנטאליים. בניגוד לדורות קודמים, רבים התלמידים שנשלחים לאבחונים ולאחר בדיקה מקיפה ויסודית מוגדרים כדיסלקטים, דיסגראפיים, דיסכלכוליים וכסובלים מתופעות שונות אחרות. על מנת להתגבר על הפערים בין היכולות המנטאליות לבין הביצועים בפועל ולהגיע לרמה הלימודית הנדרשת מאותו ילד או מבוגר, נעזרים בהוראה מתקנת.
הוראה מתקנת היא הוראה מכוונת מטרה הניתנת באופן פרטני, “אחד על אחד” על מנת לשנות דפוסי למידה שגויים אל מול אתגרים לימודיים. דפוסי למידה שנרכשו והופנמו בגילאים צעירים יותר, מכיוון והתלמיד לא למד בסביבה מותאמת. שגויים הכוונה לדפוסים שלא הותאמו לתלמיד ולקשייו ויתרונותיו היחסיים כמובן. שימוש בעזרתה של הוראה מתקנת יכול לקבוע את עתידו החינוכי של ילד.
במקרים רבים, ללא הוראה מתקנת הוא יתקשה להתמודד עם החומרים הלימודיים במקצועות מסוימים ובמקרה הטוב ישליך את בעיותיו וקשייו על אותו מקצוע ספציפי באומרו משפטים כגון:”מעולם לא הייתי טוב בתחום הזה”, ועל-ידי כך לחסום את הפוטנציאל הגדול שיכול להיות טמון בו באותו התחום. דוגמאות לכך יש אינספור. אנשים שגילו בגיל מאוחר מאוד שהם טובים באמנות ויזואלית, מדעים או מוזיקה. אנשים שהחלו לצייר, או ללמוד באוניברסיטה ולנגן בגילאים מתקדמים לאחר שהתגברו על המחסומים הפסיכולוגים ולמדו והפנימו שיטות למידה חדישות שמעולם לא חשבו עליהם לפני כן. אולם יש גם כאלו שבעיותיהם לא נפתרו מעולם, והם לא מיצו את עצמם בתחום המקצועי כפי שהם קיוו, וזה המקרה הרע. על מנת להימנע ממצבים כאלו, קיימת הוראה מתקנת.
הוראה מתקנת ומקורותיה
בישראל החלו להשתמש במושג בשנת 1978 לאחר שנטבע בספריה של מרים גיליס “הוראה מתקנת” ו”היבטים חדשים בהוראה מתקנת”. היא נובעת מתוך הנחת היסוד שזהו אינטרס חברתי שכלל הציבור ירכוש השכלה. ישנו מתאם ישיר בין השכלה לבין מצב סוציו-אקונומי בחברה המערבית, ועל מנת ליצור חברה שמרבית בוגריה הם כאלו המסוגלים להשתלב בחברה, מתעורר הצורך של הוראה מתקנת. גילאי בית הספר המוקדמים הם חשובים מאין כמוהם לעיצוב הזהות הלימודית והכנת האדם לשוק העבודה בבגרותו. כאשר מופיעים כישלונות חוזרים, מטפח אותו אדם יחס שלילי, הן לעצמו והן ללימודים. מה שעלול להוביל לחיים של תסכול ו/או אי השתלבות בשוק העבודה. הוראה מתקנת שואפת ולעתים רבות גם מצליחה למנוע את המצבים הללו ע”י הפנמת אסטרטגיות למידה חדשות.
אסטרטגיות שונות
הוראה מתקנת חייבת לכלול גם אלמנט טיפולי מלבד האלמנט הדידקטי. בעיקר בקרב ילדים, כלומר אין זה מספיק שיאמרו לילד מסוים, כי עליו לעשות א’ ב’ ו-ג’ על מנת להצליח במטלה הלימודית, אלא על המדריך גם ליצור אצלו דימוי עצמי חיובי בנושא הלימודי, לעודדו באמצעות חיזוקים חיוביים ולפתח אצלו מודעות עצמית, כך שידע בעצמו מהם הקשיים המציאותיים שעומדים בפניו ומהם הקשיים הרגשיים שנלוו אליהם.
מכיוון ומדובר בתחום טיפולי וישנם סוגים שונים של הפרעות הדורשות התמודדות וכלים שונים, הוראה מתקנת צריכה להיות יצירתית, ורגישה לצרכיו של אותו תלמיד ספציפי. למשל, מי שסובל מהפרעות קשב, לא זקוק לאותם כלים או הוראה מתקנת כמישהו הסובל מדיסלקציה. לא קיים חוק של אם X אז עשה Y, אלא מדובר בתהליך הרבה יותר אינטואיטיבי ושדורש רגישות רבה. הוראה מתקנת שמה דגש רב על מעורבותו של התלמיד. אין זה די בכך שהוא ישמש כשומע פאסיבי, אלא עליו לקחת חלק פעיל במערך השיעור, בכדי שהדבר יוביל לשינוי. פעמים רבות כאשר נאמרים לנו דברים ללא מעורבותנו הישירה, הם “עוברים ליד האוזן” ואנחנו יוצאים ללא כלום.
הוראה מתקנת בנויה במבנה ספירלי, החוזר על עצמו. כלומר, ישנה תבנית לימודית עליה חוזרים בקושי עולה. לדוגמה, ילד המתקשה לקרוא, עלול להתבקש לקרוא מילה אחר מילה מתוך משפט אחד בלבד, כאשר המדריך מתקן אותו. לאחר מכן, יתבקש הילד לקרוא את המשפט כולו לבדו, ובאופן קבוע יעלה מספר המשפטים עד שיוכל לקרוא באופן שוטף. זוהי רק שיטה אחת בלימוד קריאה, היכולה להתאים לילד מסוים ולא להתאים לילד אחר.
הוראה מתקנת – שלבים
בכדי שתיקון הלמידה יהיה אפקטיבי, מיישמים המומחים בתחום כמה שלבים עיקריים. הראשון הוא איסוף מידע, כלומר כל דבר שיכול להוות מידע מועיל לגבי התלמיד. אבחון פסיכולוגי כמובן, ודיווחים של מורים והורים, בכדי לדעת מהן הנקודות החלשות של אותו תלמיד ובאילו מקרים הוא בטווח התפקוד הנורמאלי. השני הוא בניית תוכנית עבודה. הוראה מתקנת תמיד מתחילה בנקודות החזקות של התלמיד, ואט אט עוברת אל המקומות בהם הוא מתקשה. כמו כן, צריך המדריך לחשוב כיצד הוא מסביר לתלמיד את אופי את המטלה ואת חשיבותה עבורו, בכדי שיוכל להפנימה טוב יותר ולשלוף אותה במקרי הצורך. על הוראה מתקנת גם לעסוק במעקב לטווח ארוך, ולבדוק כי הבעיה לא נפתרה נקודתית אלא שהתלמיד יכול להתמודד עם ספקטרום רחב של מטלות מאותו התחום.
הוראה מתקנת מעדיפה גם כן להדגיש את התגמול ולא את העונשים. כאשר התלמיד מצליח לבצע משהו חיובי, אין לחכות ויש לתגמל אותו בחיזוק חיובי במידי, בכדי שיתקשר הדבר לפעולה שביצע. מחקרים הראו כי חיזוק שלילי ופעולות ענישה על מקרים של כישלון לא עובדים, משום שהם רק מחזקים את תחושתו של התלמיד, כי אין הוא מסוגל לבצע את המטלה.
ישנם סוגים רבים של הוראה מתקנת הכוללים משחקים ופעילויות שונות- בהתאם לגילו של התלמיד.
