הוראה מתקנת

הוראה מתקנת- מומחה בקליק!

הוראה מתקנת- הוראה מותאמת

כשאנו מדברים על קשיים לימודיים או לקויות למידה, נקודת המוצא שלנו היא הנורמה.נורמה, בהקשר הזה, הוא הטווח המצופה מאדם כלשהו בכל הקשור להישגים לימודיים, רכישה של ידע ומיומנויות.
הנורמה לוקחת בחשבון מספר משתנים: גיל (לא נסיק על קיומם של קשיי למידה מהשוואה בין 2 תלמידים, כאשר האחד בן שמונה והאחר בן שתים עשרה), מספר שנות לימוד, רקע תרבותי (לדוגמא- הציפיות מתלמיד ישראלי תהיינה שונות מאלו של תלמיד אמריקאי, ואותו הדין הוא לגבי תלמיד עולה חדש לבין תלמיד צבר או ותיק) וכיוב’.

עוד משתנה שהנורמה לוקחת בחשבון הוא הוראה- כשאנו קובעים מה הנורמה המצופה מקבוצת תלמידים מסוימת, אנחנו מניחים שכולם “צרכו” את שירותי ההוראה הסטנדרטיים המוצעים להם על ידי מערכת החינוך. מכאן, שהדרך להתמודד עם חריגה מהנורמה (חריגה המתבטאת בקשיי למידה ולקויות למידה) עשויה בהחלט לעבור דרך שיטת ההוראה.

הוראה מתקנת היא תחום בחינוך המיועד לטיפול בלקויות למידה. הוראה מתקנת מכוונת לצרכיו וקשייו של תלמיד שאינו מסוגל להגיע להישגים המצופים ממנו באמצעות שיטות ההוראה הרגילה. כלומר, הוראה מתקנת היא בעצם הדרך החלופית להביא את התלמיד לאותם יעדים שתלמידים אחרים מתקדמים לעברם דרך ההוראה הרגילה שהם מקבלים בכיתה. חשוב לציין שלרוב, הוראה מתקנת היא אלמנט נוסף על הוראה רגילה, ולא באה להחליף אותה כליל.

 

השוני בין הוראה מתקנת להוראה רגילה?

הוראה מתקנת היא בראש ובראשונה הוראה פרטנית (או לכל הפחות בקבוצה קטנה). נקודה זו היא חשובה מאחר והדבר מאפשר להתאים באופן מיטבי ומירבי את ההוראה והדגשים שלה לתלמידים הספציפיים. על מנת לבצע התאמה זו תהליך ההוראה נםתח באיסוף מידע מפורט ככל האפשר על התלמיד ותפקודו הכללי מהצוות החינוכי, ההורים או מאבחונים שונים שעבר.
מאפיין שכיח נוסף של הוראה מתקנת הוא שימוש בגישות של הוראה פעילה, כלומר, גישה המגייסת את התלמיד לקחת חלק פעיל בלמידה (למשל- דרך יישומים יצירתיים של החומר בחידות, המחשות וכיוב’), בניגוד למצב הנפוץ של תלמיד המתפקד כמאזין פסיבי בשיעור בכיתה.

נקודת דימיון בין הוראה מתקנת להוראה רגילה היא קיומם של מעקב והערכה באופן מתמיד. בהוראה רגילה היבט זה מיושם באמצעות מבחנים ובחנים. בהוראה מתקנת, לעומת זאת, מתקיימת בדיקה הרבה יותר תדירה, לעתים אף בסיכום כל שיעור, של מידת ההפנמה של החומר, ותחזית לגבי היכולת “לעלות מדרגה” ברמת המורכבות (בהתבסס על החומר שנלמד כבר). בזכות האופי הפרטני של הוראה מתקנת, ניתן לבצע התאמה ו”כוונון” של היעדים ואופי העבודה בהתאם להערכה השוטפת (דבר שבכיתה, בה נדרשים כל התלמידים כאחד לעמוד ביעד מסוים, אינו מתאפשר כלל).

הוראה מתקנת כ”גשר” ללמידה

אחד המרכיבים המשמעותיים בהוראה מתקנת קשור להעדפה של תגמול על פני ענישה. סוגיית העונשים והחיזוקים היא משמעותית בכל תחומי החינוך, אך בעבודה עם תלמידים הסובלים מקשיים היא הופכת להיות קריטית. תלמידים בעלי לקויות למידה נושאים עמם לרוב מטען ארוך וכבד של כישלון, המוביל אותם לא פעם לפתח עמדה פנימית המתנגדת ללמידה, ומעורר חוויה של מצוקה כאשר הם נדרשים לגשת למטלות לימודיות.

מסיבה זו, הצמדה של “שכר” לעמידה במשימה לימודית והעדפתו על פני ענישה (שרק מתווספת למטען התסכול שהתלמיד סוחב עמו) עשויה להניע תהליך של “התפייסות” עם תחום הלמידה ולהשפיע רבות על המוטיבציה ועל בחירותיו של הלומד בהמשך הדרך.

באופן כללי, להוראה מתקנת חשוב להגיע מתוך ראייה של התלמיד כמכלול של יכולות, חולשות, מטענים, רגישויות ושאיפות. הבנה כזו מסייעת לא פעם לגייס את התלמיד לא רק להדבקת פערים במקצועות בהם הוא מתקשה, אלא לשינוי כללי בגישתו כלפי בית הספר.

הידעת?
בגלל הדגש המושם על טיפול במכלול השלם שהוא התלמיד, יש המכנים את ההוראה המתקנת בשם ” הוראה מאבחנת- טיפולית”.