מאת; בני וקנין, עמותת זיו נעורים
אי אפשר שלא להתפעם מהים וסביבתו – בכל חלקי היממה הסביבה הימית מספקת לנו מראות מפעימים רגועים או סוערים מה שמעורר בנו לעיתים מין יראת כבוד. מאמר זה יסקור כיצד הים יכול להיות כלי טיפולי המחולל שינוי ויכול לסייע בהתמודדות עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז על פי מודל הפעילות של עמותת זיו נעורים.
הסביבה הימית מעוררת ומחזקת את השימוש שלנו במערכת החושים.חושי הראייה השמיעה והריח פועלים ביתר שאת כאשר אנו מביטים בים,בגווניו ומבחינים ב”מצב רוחו”-האם הים שקט או סוער. הריח המיוחד של המים המורגש בקיץ ובחורף ובמיוחד כשנמצאים במרינה או בקרבת ספינות דיג ,רחש הגלים באוזן ורעש התנפצותם כשהים סוער ורוגש ואיוושת הרוח . גם חוש המישוש מופעל בפעילות בסביבה ימית כאשר רסיסי הגלים מגיעים ונוגעים בפנינו או בגופינו,מגע החול ומגע המים בין אם קרים או חמים.
החוויה החושית בים יכולה להיות מאוד משמעותית לילדים המתמודדים עם לקויות למידה שאינם זוכים תמיד למענה ראוי בכיתה ממוצעת בה לומדים כ-35 תלמידים.הים יכול לתת מענה חינוכי-טיפולי הולם לתלמידים אלו.ההשפעה החושית של הים פועלת בשני מישורים-האחד כמעצבת התנהגות הנדרשת לשם התמודדות עם הסביבה הימית והשני כמחוללת שינוי רגשי והתנהגותי עמוק יותר המשפיע על הדימוי העצמי,על הפנמת ערכים חברתיים ועל מוטיבציה ללמידה.
הסביבה הימית מחייבת את מי שפועל בה לאמץ כללי התנהגות חברתיים ייחודיים כגון: עזרה הדדית, שיתוף פעולה אחריות וסולידריות . הפנמה של כללים אלו נעשית כחלק מתהליך הסתגלות דהיינו אימוץ דפוסי חשיבה והתנהגות שונים וחדשים על מנת לפעול בים ואף לשרוד. ככל שנשהה יותר זמן בים נהפוך מיומנים ומאומנים יותר עד שהתנהגויות אלו יהפכו להיות טבעיות. הייחודית של דפוסים אלו שהם “שמישים” ונרכשים בצורה חוויתית ויכולים לסייע רבות לילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז בהתמודדות החברתית והאקדמית שלהם.כיצד?המשיכו לקרוא..
עמותת זיו נעורים היא עמותה חינוכית שהוקמה בשנת 2000 ע”י בוגרי שייטת 13 ,ועושה שימוש בסביבה הימית כמשאב מרכזי לפעילותה בקרב בני נוער בסיכון ואוכלוסיות מיוחדות. העמותה פיתחה מודל יחודי המנצל את המשאב הימי ליצירת שינויים התנהגותיים ובמתן כלים להצלחה בכל תחומי החיים של אותם בני נוער ואוכלוסיות מיוחדות על מנת לקדמם.
המודל מתבסס על שלושה רכיבים-הראשון,הסביבה הימית וכלי השייט המגוונים:צלילת שנורקל חופשית ,גלשני גלים ורוח , קיאקים , סירות מפרש בסיסיות ומתקדמות כדוגמת אופטימיסטים וטופזים , סירות חתירה בינוניות – מדגם קרוול , סירות חתירה ומפרש גדולות יותר כמו סנוניות , סירות מנוע ויאכטה .המרכיב השני, הינו המדריך החברתי. יחד עם מדריך מקצועי הם יודעים כיצד לעבד את החויה החושית וההתנהגותית בים לכדי שינויים תפיסתיים בקרב אוכלוסיות היעד.
המדריך החברתי משמש כ”אח בוגר ” ודמות לחיקוי ,עוגן רגשי עבור בני הנוער בהציבו להם גבולות תוך שהוא קשוב לצרכיהם האישיים מכיל ותומך .
המטרה המרכזית של התהליך הינה להקנות לבני הנוער כלים לא רק על ידי ידע אלא על ידי התנסות אישית במים ובכלי השייט השונים בים.הם נדרשים להיות עירניים,חדים וקשובים ולפתח מיומנויות תגובה ופעולה לסיטואציות השונות הנוצרות בעת פעילות ימית.
ככל שלנערים יהיו יותר חוויות והתנסויות טובות ומחזקות מהפעילות בכלי השייט כך גם ה”עצמי ” שלהם יתפתח ויתוודע ליכולתם להתמודד עם שעת משבר וקושי .כמו בחיים בהם אנו נדרשים להגיב,לבחור ולהתנהל בהתאם לזמינותם של משאבים והזדמנויות ,בים החוויה היא עוצמתית פי כמה עקב הדינמיות,השונות,תנאי השטח,סוג כלי השיט בו פועלים ואפילו במבנה החוף עצמו .
היתרון הגדול בעבודה עם המשאב הימי הוא טווח הזמן וההפנמה המיידית של השינוי-למה הכונה? כאנשים בוגרים אנו יודעים שעל מנת להשיג משהו או לשנות הרגל זה או אחר עלינו לבצע שינוי מדורג,לאורך זמן שכולל לרוב מימד של שינוי תפיסתי (ע”ע דיאטה, מערכות יחסים,לימודים או כל מטרה אחרת). אצל בני נוער ובייחוד בני נוער המואבחנים עם לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז יכולת הכלה של שינוי כזה כמעט אינה אפשרית. הם רוצים “כאן ועכשיו” ,יכולת הראייה לטווח ארוך חלשה או אינה קיימת , כמו גם הצורך בפידבק מיידי יוצר חיכוכים והתנגשויות המקשים על בני הנוער לראות את ההווה כשלב הכרחי מקדים למה שיהיו בעתיד. תהליכים רבים שהם חווים בעיקר בבית הספר ובתא המשפחתי הם ארוכים ודורשים אורך נשימה. לילדים המתמודדים עם לקות למידה מתווסף גם מימד ההערכה העצמית אשר לא פעם “סופג מכה” היות ו”אני לא כמו כולם” ועקב דפוס ההשוואה המאפיין מאוד את גיל ההתבגרות בכל הקשור ללימודים, פופלאריות חברתית ועוד. לילדים אלו לא פעם קשה לראות את תמונת העתיד שלהם בגלל הערכה עצמית נמוכה. (מה יעזור לי עכשיו המבחן בספרות בכיתה ח’ לתעודת בגרות מלאה,אוניברסיטה וכו?)
הים מגיב מיידית לפעולות שלנו-נחתור בהתאם להנחיות נצליח להתקדם למטרה. לא נחתור בתיאום או על פי הנדרש לא נתקדם, ניסחף ואולי אף נקלע לסכנה. אם תמתח את המפרש נכון הים ישתף עמך פעולה ותנוע בכיוון הנחוץ לך. התגובה המיידית הזו מיצרת תוצאה מידית לפעולות ומאפשרת למידה והפנמה חוויתית,אפקטיבית של בני הנוער.מכאן ההשלכה לתהליכים אחרים היא קלה יותר-
“אם הצלחת לעלות על הגלשן או לחתור בסירת מפרש הרי שתצליח גם לגשת למבחן ,תצליח להכין את התיק לבית הספר”
“היום הקשבנו למדריך,חתרנו נכון והגענו למזח ראשונים,מחר נצליח להקשיב למורה בבית הספר,ניתן צ’אנס להורים ונתמודד עם בעיות שחשבנו שלא נצליח..”
החתירה בקיאק,הצלילה עם השנורקל,מיקומך בקבוצה כל אלו “מתורגמים” לדפוסי התנהגות בחיי היום יום כגון:כבוד הדדי ,שיתוף פעולה ,ערבות הדדית, עזרה לזולת ,כבוד ושמירה על הסביבה .
הלמידה מהפעילות הנ”ל מאפשרת הקנייה מהירה יחסית של מיומנויות חברתיות ורגשיות משמעותיות ביותר ביניהן:יכולת הכלה של תיסכול וחווית כישלון,התמדה,משמעת עצמית,אחריות אישית וקבוצתית,חיזוק האמפתיה והסולידריות. כל אלו משרתות את הצרכים הרגשיים והחברתיים של ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז.
בפעילות של הפלגה בסירות חתירה או מפרשים,הים ישפיע על המשתתפים במידה והוא סוער/גלי הסירה תטלטל חלק מהמפליגים שיחושו סחרחורות ובחילות.שאר חברי הצוות יבינו כי עליהם לחוש לעזרה ולסייע מה שיאפשר “תירגול” במיומנויות רגשיות כמו אמפתיה,סולידריות ועזרה הדדית.בסוף ההפלגה וכחלק מתהליך העיבוד שמתקיים יתנהל דיון של:”מה חוינו בים היום?מי עזר למי? מה הרגשתם בסירה ואיך מצב הים השפיע עליכם?שאלות אלו ואחרות שיועלו על ידי המדריך יפתחו בפני המשתתפים צהר לחשיבה וללמידה על עצמם ועל חברי הקבוצה.
בהפעלת סירת המפרש מתווסף מרכיב המנהיגות שכן יש לקבוע אחראי שהוא הגורם היחידי שנותן את ההנחיות לגבי אופן הפעלת הסירה והמפרשים , מחזיק בהגה ומתמרן.זוהי הזדמנות לבחון את יכולת קבלת המרות של מנהיג מהקבוצה(חניך) או חיצוני לה(מדריך). כמו כן ההקשבה להנחיות דורשת מהחניכים יכולת הכלה,וסבלנות.יחד עם תנאי הסביבה הימית ניתן לחשוף מנהיגים סמויים כמו חניכים שבבית הספר סובלים מדימוי חברתי נמוך ומדחייה חברתית ולאור התפקיד שהם ממלאים במהלך ההפלגה הם יכולים להביא לידי ביטוי יכולות אישיות וליצור להם אני חדש בקבוצת זיו נעורים,לא פעם זה מסייע ללקויי למידה למצב עצמם מבחינה חברתית מחדש.
הסביבה הימית משמשת ראי להיבטים רבים באישיות האדם וביכולתה להשפיע על ההיבט ההתנהגותי , הרגשי והקוגניטיבי כאחד . בהיבט ההתנהגותי – על ידי חיקוי ולמידה מעשית של נורמות התנהגות חדשות תוך קבלת חיזוקים הן מגורם סמכותי(מדריך) והן מהקבוצה.בהיבט הרגשי – קשת הרגשות שהסביבה הימית מעוררת בנו החל מפחד,שמחה,כעס ותיסכול.ההתמודדות עם המצבים המשתנים בים,החששות יחד עם ההצלחות שהחניכים חווים מעצימים את קשת הרגשות ומעירים רמת מודעות חדשה אצל המשתתף לגבי עצמו.תחושת השמחה לאחר חוית הצלחה מתורגמת באופן מיידי לתובנה-“אני יכול”.תחושת המסוגלות הזו מחזקת את הדימוי העצמי ואת תפיסת הערך העצמי של כל משתתף.כמו כן ההתמודדות החוזרת והנשנית עם משימה מסוימת מאירה באור אחר את המושג “כישלון” ומאמנת את החניכים להגדיל את יכולת ההכלה הרגשית שלהם כי “אם אני מתמודד אני מצליח”.החויות הנ”ל משפיעות באופן מהיר על אינטראקציות וסיטואציות מגוונות בחייהם של החניכים החל מבית הספר,משפחה חברים כמו גם על אוכלוסיות מיוחדות אחרות המשתתפות בפעילות הימית ולומדות כיצד לכוון את מהלך חייהן בהתאם לתמונה חיובית שלהן על עצמן.
אחד מעמודי התווך בפעילות הוא הקשר המעצים שנוצר עם המדריך החברתי.המדריך מחזק ומעצים באמצעות הדיאלוג עם חברי הקבוצה גם באופן פרטני וגם באופן קבוצתי.גם הקשר המיוחד שנוצר בין חברי הקבוצה-התלות המתבקשת בזמן השהייה במים,העזרה הדדית ,ההבנה כי כולם שווים כאן,הצורך באמון בין החברים,הסבלנות והאחריות –כל אלו נרכשים באופן סמוי וגלוי בזמן הפעילות.
לסיכום ניתן לומר כי ,בהשוואה לכלים חינוכיים אחרים, יש בסביבה הימית ובמאפייני כלי השייט השונים היכולת לחולל תמורות אישיותיות משמעותיות בקרב בני נוער המתמודדים עם קשיים רגשיים,פערים תרבותיים ועם הפרעות קשב וריכוז.
המדריך עושה שימוש מושכל בסביבה הימית ובכלי השייט כזרז לשינוי ובעיקר משקף לחניכים תוך הפעילות ובסופה את התובנות וההרגלים החדשים שרכשו בפעילות וכיצד ניתן ליישמם “כבר מחר” במעגלי החיים המהותיים כמו בית ספר,משפחה שהרי שם מתחוללות הסערות וצפים הקשיים הגדולים של החניכים.
כותב המאמר – בני וקנין ( סא”ל במי’ל ) בוגר המכללה הימית קציני ים בעכו , הפליג בצי הסוחר הישראלי , בוגר קורס חובלים בחיל הים ושימש במגוון תפקידי פיקוד , מטה והדרכה בחיל הים במשך כ- 28 שנים , ומשמש כמנכ”ל עמותת זיו נעורים מינואר 2006 .
עומותת זיו נעורים
