הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים
הפרעת קשב וריכוז עשויה להיות הפרעה מתעתעת. מצד אחד היא נחשבה במשך שנים להפרעה של ילדים; אבל מצד שני מבוגרים רבים סובלים ממנה. מצד אחד, הסימפטומים של ההפרעה עשויים להקשות על הסובלים ממנה לתפקד במסגרות שונות באופן מיטבי; אבל מצד שני, גם אנשים שאינם סובלים מההפרעה עשויים לחוות לעיתים קשיים בקשב ובריכוז. מצד אחד, הפרעת קשב וריכוז נחשבת להפרעה של היפראקטיביות; אבל מצד שני רבים מהסובלים מההפרעה אינם מראים כלל מאפיינים היפראקטיביים.
להסכים שלא להסכים
אחד המאפיינים הברורים של הפרעות קשב וריכוז הוא הצורות הרבות שהן לובשות. בקרב הסובלים מההפרעה יש אנשים שמצליחים לתפקד היטב ללא טיפול ואחרים המתקשים בתפקוד יומיומי. חלק מן הסובלים מההפרעה כלל לא היו מודעים לקיומה עד לגיל מאוחר יחסית, ואחרים אובחנו בגיל צעיר, לעיתים לפני גיל חמש. חלק מהסובלים מההפרעה מצליחים לתפקד היטב בחברה בעוד שאחרים נעשים, עם השנים, דחויים מבחינה חברתית. אפילו בקרב אנשים שעוסקים באבחון ובחקירת מאפייני הפרעות של קשב וריכוז, שוררת אי הסכמה מהותית על הגדרה ברורה של ההפרעה; יחד עם זאת, אין חולק על כך שטיפול מתאים יכול לחולל נפלאות בקרב אנשים שסובלים ממנה.
סוגי ההפרעות
כאמור, בעבר נחשבה הפרעת קשב וריכוז להפרעה שסבלו ממנה ילדים בלבד. המצב כיום השתנה ואחת הטענות המרכזיות שמעלים המומחים היא שמדובר בהפרעה מתמשכת, שמלווה את האדם מילדות ועד זקנה. בין הסימפטומים המרכזיים שעליהם מדווחים אנשים הסובלים מההפרעה קיימים הפרעות קשב, הפרעות ביכולת להתרכז, הפרעה של היפראקטיביות ואימפולסיביות. הסובלים מההפרעה עשויים לסבול מאחת או יותר מהתופעות הללו, ומה שמסבך את התמונה עוד יותר היא הופעותן של בעיות נוספות שמתפתחות עם הזמן. הפרעות קשב וריכוז מלוות פעמים רבות בקשיים בלימודים, בעבודה, ביצירת קשרים חברתיים, ביכולת לפעול על פי קודים חברתיים מקובלים, התפתחות בעיות של דיכאון ועוד.
בעיית קשב וריכוז
להפרעות של קשב וריכוז יש כמה מאפיינים. הציר העיקרי שלהן סובב סביב הקושי למיין בין גירויים חשובים לגירויים לא חשובים. מאפיין נוסף הוא נטייה להיות מוסח בקלות רבה. השילוב הזה שבקליטת גירויים חשובים לבין הנטייה להסחת דעת, עשוי להוביל להתפתחות קושי לעמוד בציפיות של מערכת החינוך – בגיל צעיר, ובניהול קריירה – בגיל מאוחר יותר.
היפראקטיביות
מימד נוסף של הפרעת ‘שב וריכוז הוא הופעת התנהגות היפראקטיביות. למרות המקום הרב שמימד זה תופס בשיח הציבורי, דווקא הסובלים מהפרעה של היפראקטיביות נמצאים במקום טוב, יחסית. הסיבה לכך היא שהתנהגות היפראקטיבית, שמתבטאת בעיקר בחוסר מנוחה ובצורך מתמיד להיות בתנועה, מפריעה מאוד לסביבה. לכן, לא קשה להבין שהסובלים מהפרעות קשב וריכוז נשלחים לאבחון בגילאים מוקדמים יותר, ולכן גם מטופלים מגיל צעיר יותר.
אימפולסיביות
הפרעה של אימפולסיביות כוללת בתוכה קשיים להקדים חשיבה למעשה. לא מדובר בהתנהגות פזיזה מזדמנת, כי אם במאפיין של התנהגות האדם בכלל. לעומת התנהגות היפראקטיבית, לסובלים מאימפולסיביות לבדה קל יותר, בדרך כלל, ללמוד לשלוט במאפיין זה של התנהגותם.
קשיים רגשיים
התעלמות מהקשיים או, גרוע יותר, הפכית הקשיים הללו למקור להאשמות מצד הסביבה של הסובל מהפרעת קשב, טומנת בחובה זרעי פורענות רבים. בחלק מהמקרים הופך הסובל מההפרעה לבעל אישיות לוחמנית ותוקפנית, שנאבק לזכות בהכרה. במקרים אחרים, מפנים האדם לתוך עצמו את הדרך שבה הביטה בו הסביבה, במשך שנים רבות. כאשר האדם מאשים את עצמו באופן מתמשך, במצב שנכפה עליו (מצב שמאפיין הפרעת קשב לכל סוגיה), הוא עשוי לסבול ולהפוך לבעל נטייה לדיכאון ולייאוש, או “רק” למי שלא מאמין ביכולתו. למותר לציין שגם אם זהו המצב, אף פעם לא מאוחר להתחיל בתהליך של שיקום וקבלת עזרה מהגורמים המקצועיים.
