תיאום-תורים-למאבחנים-פורטל-קשב-וריכוז
תור למומחה מומלץ

מערכת תיאום תורים

בגיליון החדש של ביטאון מכון מופת

תוכן עניינים

מומחה-קשב-וריכוז (1)

סטודנטים לקויי למידה במכללות להוראה

בביטאון מכון מופ”ת האחרון מוצג נייר עמדה שמבוסס על עבודת מנהלי מרכזי התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללות להוראה. נייר העמדה סוקר את השירותים שמקבלים סטודנטים לקויי למידה במכללות להוראה, מציג את הדילמות המרכזיות בהכשרתם וממליץ על כיוונים עתידיים, כמו תמיכה בסטודנטים לתואר שני.

מאת; סיגל בן-ארצי

בגיליון החדש של ביטאון מכון מופ”ת, שיצא לאור בחודש אוגוסט 2015, מבחר כתבות שעשויות לעניין מורים, עובדי הוראה וכמובן מורי מורים. מכון מופ”ת הוא ארגון העל של המכללות למורים, והוא עוסק במחקר, כתיבה והתפתחות מקצועית בתחומי הכשרת מורי מורים ומורים בישראל. בגיליון הפעם כתבה מרכזית שעוסקת בסטודנטים עם ליקויי למידה. הכתבה בוחנת את השירותים שניתנים לסטודנטים אלו במכללות להוראה. הכתבה מציגה נייר עמדה, שמבוסס על עבודת מנהלי מרכזי התמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה, בראשות ד”ר אורית דהן, מהמכללה האקדמית בית ברל ומכון מופ”ת.

בין היתר נכתב שם, כי החזון של מרכזי התמיכה גורס שהחברה היא האחראית לפתח סביבות למידה מותאמות, כדי שסטודנטים עם לקויות למידה יצליחו להשתלב באקדמיה. כך רואים את עצמם מרכזי התמיכה כמי שאחראים לאיתור סטודנטים עם לקויות למידה, שזקוקים לעזרה, ובליווי שלהם במשך שנות הלימודים.

מרכזי הלמידה מעניקים שירותי הערכה, יעוץ ותמיכה. השירותים הם פרטניים וקבוצתיים. בין היתר מקבלים הסטודנטים תמיכה בתחומים ההוראה והכתיבה, כלים לשיפור מיומנויות קריאה, סיכום שיעור, עבודה בספרייה, שיפור הזיכרון, וגם תמיכה רגשית וחברתית. הסטודנטים מקבלים התאמות לדרכי היבחנות, כמו סדנאות לכתיבה וקריאה, התמקדות בכישורי למידה, כמו הקשבה, הכנה לבחינה ועוד.

המועמדים ללימודים עוברים מסלול קבלה מיוחד, לכאלה שאינם עומדים בתנאי הסף, והקלות במהלך הלימודים, כמו פטור מלימוד שפה זרה. הסטודנטים נהנים גם משירותים של מכונים שפועלים עם יחידות התמיכה במכללות להוראה, כמו ארגונים שעוסקים בהשמה לעבודה.

התמיכה בסטודנטים לקויי הלמידה במכללות להוראה, המפעילות את מרכזי התמיכה, מתבצעת על ידי צוותים שכוללים אנשי מקצוע בתחומים מגוונים, כמו לקויות למידה, חינוך מיוחד, עבודה סוציאלית ועוד.

המאמר מציין כי מרכזי התמיכה מצליחים במשימתם והתוצאות ברורות ומוכחות. עם זאת אחת הבעיות היא שעדיין רווחת הטענה כי סטודנטים אלו מתקשים בלימוד לתארים מתקדמים, כיון שאינם מסוגלים לבצע מחקר כראוי. חלק גדול מהסטודנטים שסיימו לימודים לתואר ראשון, אינם מסוגלים להמשיך לתארים מתקדמים. מצב זה מתנגש עם האקדמיזציה של עובדי ההוראה, המכוונת את מדיניות החינוך בישראל בשנים האחרונות. לכן, לדעת כותבי נייר העמדה, יש להרחיב את התמיכה בסטודנטים לקויי למידה גם לתואר שני. נייר העמדה מציג שורה של המלצות, שנועדו לסייע לסטודנטים עם לקויות למידה הלומדים לתואר שני; הקלה בדרישות, קיום סדנאות לחונכים שיתמכו בסטודנטים אלו, פריסת הלימודים לשלוש שנים במקום לשנתיים, וכמובן קיום סדנאות שיתמכו בסטודנטים בתהליך הלמידה.

בפרק העוסק במבט לעתיד, ממליצים כותבי נייר העמדה לגייס את המעורבות של משרד החינוך על מנת להקצות משאבים לנושא ולפתח מודעות לגביו. כמו כן ממליצים הכותבים לפתח מודל עבודה שיהיה נגיש לכל העוסקים בתמיכה בסטודנטים עם לקויות למידה. המלצה נוספת היא לאגד את העובדים השונים בתחום בתוך המכללה, כמו מדור הרישום והקבלה, מדור הבחינות, הספרייה ועוד. המלצה חשובה שמסכמת את נייר העמדה מתמקדת בליווי ומעקב. לדעת הכותבים יש לבצע תיעוד של תהליכי הליווי, לבדוק את תהליך ההתקדמות של הסטודנטים וכן לבצע מחקר שילווה את ההליך כולו.

ביטאון מכון מופ"ת

מומחה-קשב-וריכוז (1)

שתף עמוד זה