טיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים.
” כל רעש קטן מניע אותי מהכסא וגורם לי להסחת דעת”, “אני לא מצליחה להתרכז ולהתכונן לשיחה עם הורי.. המילים מתערבבות ואני מוצאת את עצמי “שטה” במרחב”.. ” תחושת ההצלחה שלי נמוכה מאד. לעיתים איני ניגשת למשימה משום שאני יודעת כי אתפזר ולא אצליח”, קשה לי לשבת לחצי שעה מבלי לקום ולעשות משהו אחר פיזי”..
משפטים כאלו אינם זרים למי שסובל מהפרעות קשב וריכוז ולעיתים אף בהיפראקטיביות. גם מבוגרים חווים קושי במילוי משימות, קושי להתמקד בטקסט או לזמן ארוך, הסחות דעת ודימוי עצמי נמוך. חוויות כאלו, מלוות בדרך כלל את חייהם מילדות ומצמיחים רגשות מתמשכים של תיסכול, תחושת כישלון, אי מיצוי כישוריהם ודימוי עצמי נמוך. גם בקשרים החברתיים, משפחתיים וזוגיים הפרעות הקשב והריכוז משפיעות וגורמות לא פעם לחיכוכים, אי הבנות וביקורת רבה.
רבות נכתב על אבחוני הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (שלעיתים נהגים בנשימה אחת..) ועל מקור התופעה ואופנויותיה. חשוב להדגיש שחלק מהמבוגרים אינם מודעים לקשיים אלו אלא בשלב בו מתעורר משבר, או אחד הילדים מאובחן כמי שלוקה בהפרעת קשב וריכוז, או תחושה גדולה מאד של כשלון וחוסר הצלחה. חשוב לראות שמבוגרים רבים מצאו להם “כבישים עוקפים” ודרכי פיצוי, לעיתים יצירתיות מאד כדי להתגבר על הקשיים ולמדו לחיות איתם.
היפראקטיביות היא תופעה בפני עצמה היכולה להופיע ביחד עם הפרעות קשב וריכוז אך גם באופן בלעדי. ” אומרים לי שאני מתחיל שיחה ואז מסיט עיניים, או הרגל שלי נעה בבעיטות קטנות”,” אני חייבת ללכת או להסתובב בחדר כדי להתרכז”, ” קשה לי להתרכז ולכתוב ואני שמה לב ששאני מניעה את גופי קדימה ואחורה.. זה מפריע למיש שיושב לידי..”. חוסר השקט הגופני המלווה היפראקטיביות נובע מהצורך של הגוף לפרוק מתחים שריריים ולנוע.
חשוב להזכיר שלא כל מבוגר הסובל מחוסר ריכוז, חוסר מיקוד ותזוזה יתרה לוקה ביפראקטיביות או קשיי קשב וריכוז. לעיתים , מקור הבעיה אינו אורגני , כפי שמקובל היום לשייך את קשיי קשב וריכוז אלא נובע מטרואמה בילדות, חוסר איזון במערכת החושית, קשרים לקויים בעבר, קשיים מוטוריים וחוסר תיפקוד הרמוני של מערכות בגוף.
כשמבוגר מגיע אלי למפגש , בין אם אובחן באחד האיבחונים המקובלים ובין אם שוטח את קשייו, אתייחס לגוף ולתנועה. וכאן ייחודו של הטיפול המשלב התבוננות בדפוסי התנועה, התארגנות במרחב, יכולת קוארדינטיבית, ותיפקודים רגשיים וקוגנטיביים.
ההתיחסות לדפוסי התנועה באה מתוך הגישה של הפסיכותרפיה הגופנית וטיפול בתנועה אשר רואים בתנועה דרך לבטוי ההתארגנות הרגשית שלנו מול מטלות ויחסים בעולם. התנועה היא השפה הראשונה דרכה מגיב ולמד התינוק ודרכה הוא צומח ומאמץ לעצמו את דרכי התקשורת שלו. אם קיימים קשיים אורגניים אשר בעתיד עשויים להביא להפרעות קשב וריכוז, הם ייראו גם בשנים הראשונות עוד טרם הלמידה בבית ספר. בעזרת התנסויות בתנועה, ייעול ושיפור התנועות ניתן לשפר את איכות חיוו של המבוגר הסובל מהפרעות בקשב וריכוז. הלמידה אינה דרך התארגנות קוגניטיבית אלא גופנית- תנועתית .למידה כזו , לא רק שמשפרת תיפקודים גופניים אלא מאפשרת חווית הצלחה , שיפור בבטחון העצמי ובאמונה ש”אני יכול” ומכאן גם שיפור בתקשורת עם הסביבה.
הטיפול מאפשר הפחתת מתח שרירי וחוסר שקט, הגדרת גבולות גוף ואירגונו במרחב , שיפור קוארדינציה, ויסות תחושתי ויסות כוח ושליטה וחיזוק הבטחון העצמי ודימוי גוף, הארכת טווח הקשב ושיפור תקשורת חברתית.
בטיפול אני משלבת תירגול מתוך “שיטת אלבאום” אשר מתבוננת אף היא על השילוב והצורך לאזן בין יכולות מוטוריות , חושיות רגשיות לחשיבתיות.
י. הגיע אלי כאדם מבוגר אשר הרגיש כי אינו ממצה את כישוריו, מוסח מרעשים רבים בסביבתו ומתקשה לקיים מערכות יחסים זוגיות. בנערותו אובחן בהפרעת קשה וריכוז ובכל זאת הצליח בלימודיו אך עדיין לא ממצה את יכולותיו. במהלך הטיפול עלו חוויות רבות מהעבר שהשפיעו על טיב הקשרים החברתיים שלו , נושאים שעלו בטיפול ועובדו. יחד עם זאת נראה שתנועות רבות חסרו כמו מיקוד וקוארדינציה עליהן עבדנו בתירגול גופני עד כי יכול היה להתמודד עם המוסחות, כמו כן הוא תירגל תנועות של הרפייה ופורקן מתחים דרך תנועה.
