מה יכול להצביע על קיומה של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדיכם?
מערכת הקשב מהווה את הבסיס לכל התהליכים הקוגניטיביים הגבוהים כדוגמת זיכרון, למידה, מיומנויות שפה וכן עיבוד מידע מרחבי וויזואלי.
מערכת זו מורכבת ממנגנונים עיצביים המאפשרים מיקוד והכרה בגירויים ספציפיים ומונעים הפרעה של גירויים לא רלוונטיים. באופן זה, ילד בכיתה יצליח להתמקד בדברי המורה, על אף שישנו רעשי רקע סביבו.
מנגנוני הקשב מחולקים ל- 2 קטגוריות עיקריות:
1. קשב טוני- אחראי על שמירת הערנות והדריכות הכללית של הקשב לאורך זמן.
2. קשב סלקטיבי- אחראי על וויסות ערוצי הקשב והעברתם ממוקד אחד למשנהו.
כאשר מנגנונים עצביים אלו פגועים, ערוצי הקשב נפגעים ולרוב נבחין בסימנים אשר באים לידי ביטוי במאפיינים ההתנהגותיים הבאים :
1. מוסחות יתר- חוסר התמדה בפעילות אחת, מעבר מנושא לנושא בשיעורי הבית, לא מסיים מטלות בזמן, מעביר ערוצים בטלוויזיה, מפספס פרטים חשובים בשאלה, שגיאות איות הנובעות מחוסר תשומת לב, חולמנות וקושי להתרכז ולחזור לפעילות בפרט כאשר ישנם רעשים וגירויים ברקע.
2. אימפולסיביות- דפוס פעולה נחפז ללא חשיבה מוקדמת הגורר שגיאות, ממהר להשיב מבלי לקרוא את כל חלקי ההוראה או כל התשובות הנתונות.
3. היפראקטיביות- ישנם מצבים בהם יפגין הילד רמת פעילות החורגת מזו המקובלת לגיל ולדרישות הסיטואציה, והדבר יבוא לידי ביטוי בתנועתיות יתרה או דיבור אסוציאטיבי, קושי לשבת זמן ממושך בכיתה, שירבוט במחברות , מתקשה להמתין בסבלנות, מושך את תשומת לב הכיתה והמורה וכד’. גם במהלך השינה ניתן להבחין בתנועתיות יתר אצל ילד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות.
ילדים עם קשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות מפגינים בנוסף סף תסכול נמוך. כלומר, מתקשים להתמודד עם מצבים מתסכלים ובהתנהגותם ניתן לצפות להתפרצויות זעם פתאומיות. ראוי לציין כי, עוצמת ההשפעה של הפרעות קשב משתנה ועל כן גם הביטויים הקוגניטיביים וההתנהגותיים עשויים להשתנות מאדם לאדם ומגיל לגיל.
