הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים – מסגרת צבאית ופרופיל 97
מסגרת בית הספר מהווה מעין חממה עבור ילדים ובני נוער בעלי הפרעות קשב וריכוז באמצעות התאמתה לצרכים הייחודיים שלהם. המציאות משתנה בעת סיום שתיים עשרה שנות הלימוד והצורך שלהם להתמודד עם הקשיים כבוגרים. הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים אינה שונה מאשר בגילאים הצעירים יותר, כשההתמודדות הראשונה באה לידי ביטוי במסגרת הצבאית. מועמדים רבים מסתירים לפני גיוסם לצה”ל את עובדת היותם בעלי הפרעת קשב וריכוז על מנת להתקבל ליחידות מובחרות. הדבר גורר קושי בעמידה במבחני המיון ושיבוץ לתפקידים בלתי מתאימים להם, מהסיבה שהסתרת עובדת היותם בעלי קשב כוללת הפסקת הטיפול התרופתי בריטלין מספר שבועות קודם לפנייה אל מבחני המיון, על מנת ששרידי התרופה לא יתגלו בבדיקות הדם. אם בעבר המציאות הזו הייתה נכונה, שהרי בשנים האחרונות המגמה הזו השתנתה, וחייל עם הפרעת קשב מאוזנת עשוי לקבל פרופיל 97, ולשרת בכל תפקיד למעט מספר מצומצם מאוד של תפקידים הכרוכים ברמת ריכוז גבוהה מאוד.
הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים במסגרת הלימודים האקדמית
הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים נחשפת לא פעם רק במהלך הפנייה אל מסגרת הלימודים האקדמית. המצב נראה לכאורה מוזר לעיתים לאלו שאינם בקיאים בנושא הפרעות הקשב, שהרי כיצד ניתן להסביר את העובדה שהם עברו בהצלחה את כל מהלך לימודיהם בתיכון, ואף השיגו תעודת בגרות בממוצע שאינו מבייש אותם, בעוד הם בעלי הפרעת קשב וריכוז? לכאורה מצב פרדוקסאלי. בפועל התופעה הזו שכיחה למדיי ונובעת ממספר סיבות, שהאחת היא שיטת הלימוד האוניברסיטאית, השונה לחלוטין משיטת הלימוד בבית הספר והתיכון, והדרישה ללמידה עצמאית של חומר אקדמי ברמות קושי גבוהות לעין שיעור ובהיקף גדול הרבה יותר. כיתות הלימוד הגדולות בקמפוס שוקק החיים ורווי הגירויים במסגרת לימוד שונה לחלוטין והמעבר מרשות ההורים והמורים לרשות עצמם, הכרוך בצורך לביקורת עצמית, כל אלו חושפים את הפרעת הקשב שהייתה קיימת קודם לכן. חשוב להדגיש כי בטרם הפנייה לאבחון ההפרעה יש לבדוק במוסד האקדמי אילו מסגרות אבחון מוכרות באותו המוסד, מהסיבה שמוסדות אקדמיים מסוימים מכירים באבחונים המבוצעים דרכם בלבד.
הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים ומציאת מסגרת תעסוקה מותאמת
עולם התעסוקה הינו עולם הטומן בחובו לבטים, חוויות וקשיים, המתעצמים אצל האנשים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז. מבוגרים אלו מתקשים בניהול זמן, מתקשים בארגון ומתאפיינים בדחיינות, העשויה להתפרש כחוסר מוטיבציה וחוסר אחריות. התחושה שנוצרת בקרב בעלי הפרעת הקשב היא “כל מה שלא אעשה, וכמה שאני משתדל תמיד יאמרו שאיני משקיע מספיק”. חוסר עמידה בציפיות במהלך תקופה ממושכת עלולה לגרור תסכול רב, למעבר תדיר בין עבודות ולאבטלה. השלב הראשון לפתירת הבעיה הוא הפנייה לאבחון וההכרה בהפרעה. השלב הבא הינו הטיפול, כשטיפול אפקטיבי אינו מסתפק במתן תרופה בלבד, אלא מעניק גם כלים להתמודדות יעילה עם הקשיים, ומציאת עיסוק המותאם לאופייה של הפרעת קשב. התהליך מצריך מודעות, הדרכה וליווי אישי, שבאמצעותו לומד בעל ההפרעה לזהות את קשייו ומגבלותיו ולהגיע להבנה מדוע נכשל עד כה. לאחר הבנת מאפייני הפרעת הקשב הצעד הבא הוא הגדרת הכישורים והיכולות הייחודיות הטמונות בבעל ההפרעה, והתאמת תחום העיסוק על פי המגבלות והכישורים הייחודיים. השלב האחרון הוא הזנחת דפוסי המחשבה וההתנהגות הלקויים ורכישת אסטרטגיות לתפקוד מיטבי.הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים עלולה להוות מכשול, אך מנגד עשויה להוות גורם ממנף במידה ורוכשים את הכלים המתאימים לניצולה תוך עקיפת מגבלותיה.
