הגדרת המונח לקויות למידה מתייחס בעצם לאחד הגורמים היותר עקרוניים שיתבררו במהרה כאחד הגורמים היותר קשורים בסיבת הפרעת קשב וריכוז.
הנקודה המרכזית ביותר באבחון לקויות למידה הינה בעצם סוג של הסכמה ליצירת תהליך חיפוש של אנשים הלוקים בלקויות למידה בשאיפה לסייע להם לגבור על לקויות למידה וכל הבעיות הקשורות בכך לרבות הפרעות קשב וריכוז. אם כן קשה ביותר להגדיר בעיה כזאת או אחרת בשם לקויות למידה מכיוון שבגדר המטפלים קיימות דעות חלוקות בגין השאלה האם מדובר בבעית לקויות למידה או שמא מדובר בבעיות הפרעות קשב וריכוז שהן בעצם הסיבה העיקרית לאי יכולתו של למדן כזה או אחר להתקדם ולהתפתח בתחום הלימודים בו חשקה נפשו להתפתח ולשקוד.
אנשי המקצוע שואפים אחרי הכל לספק תשובה אחת חד משמעית לבעלי לקויות למידה או לחילופין הפרעות קשב וריכוז ולמרות הכל לגבור על מגוון הדעות הקיימות מפי בעל מקצוע כזה או אחר שדעתו חלוקה על עמיתו, אי לכך ובהתאם לזאת אותרה לה סוג של הגדרה לגיטימית בעניין לקויות למידה, הגדרה זו מתפקידה להתעדכן בהתאם למידע והאינפורמציה שיתקבלו במסגרת מחקר כזה או אחר או פשוט ידע שיתקבל בתחום כאשר ידע זה ישקף הכי טוב את המונחים לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז בצורה העדכנית והמדוייקת ביותר.
לקויות למידה – הפרעות קשב
אם כן בואו ונבחן על פי פסקה קודמת את מגוון ההגדרות הניתנות למושג לקויות למידה.
דוגמא ראשונית הינה איבחון על פי די אס אמ-אייץ וי, בהגדרה שימוש באיבחון זה הינו איבחון שרובם משתמשים בו לצורך גילוי של לקויות למידה כשבעצם המסקנה העולה לגבי גילוי אמיתי של לקויות למידה מסתמן מבדיקות חשבון, קריאה או בכתב שמבוצעים באופן אישי. במידה ואכן מתגלות תוצאות נמוכות באופן משמעותי כשאחד הקריטריונים הינו גם גיל הנבחן, רמת ההשכלה שלו ומנת המשכל , ניתן למעשה לזהות סימפטומים שונים של לקויות למידה. אם כן תופעות של לקויות למידה תפרענה לאדם באופן מובהק בהישגיות בכל פן לרבות התחום האקדמאי ואף פעילות יום יומית שקשורה גם בעניין הפרעות הקשב. הגורם המכריע בסופו של דבר הינו הפער בין מה שמצפים מהנבחן, דהיינו הישגים צפויים לבין תוצאות המבחן , כלומר הרמה ההישגית שלה הוא מסוגל בפועל.
הגדרה נוספת של לקויות למידה הינה על פי הוועדה הלאומית המאוחדת “אן גי סי אל די”- הגדרה משנת 1994 שבאה מתוך מכלול ההגדרות שאותן העלנו בפסקה הקודמת , הגדרה הקשורה כחלק ממחקר בלתי נגמר מיני רבים בנושאי לקויות למידה המביאה יתרון אחד גדול ביחס להגדרות האחרות בכך שהיתה מקובלת ועודנה מקובלת ביותר, בקרב מספר גדול של ארגוני מקצוע ובקרב הוריי הילדים בעלי לקויות למידה או הפרעות קשב כאלה ואחרות.
אבחון – הפרעות קשב וריכוז
אם כן לקויות למידה מדבר בעצם על תופעה של הפרעות לרבות הפרעות קשב וריכוז משמעותי שמקשה על הלמדן או על האדם עצמו בלהקשיב, לדבר, לכתוב ואפילו להטעות את היכולות המספריות. לקויות למידה לרבות הפרעות קשב וריכוז באות לידי ביטוי מהפן הפנימי ושוב על פי הנחות בלבד מכיוון שאין ממש הגדרה מדויקת ורובם אומרים כי הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה נובעות ממונח הנקרא “דיספונקציה נורולוגית מרכזית”. מצבים אלה יכולים להתגלות במהלך הילדות ואף בגיל הבגרות דהיינו בכל שלב בחיים והעיקר ששמים דגש ומנסים “לתפוס” את לקויות הלמידה וכל מה שנובע מכך. חשוב לציין שלמרות הופעת לקויות למידה עם עוד כמה דברים בו זמנית כגון הפרעה רגשית או פיגור או בעיה בתחום החברתי שהרי לא בהכרח לקויות למידה הינם סיבה ישירה של הדברים הללו.
לקויות למידה- הפרעות קשב וריכוז
גם על פי התלמידים התקבלה הגדרה המתארת לקויות למידה והיא כדלקמן: לקויות למידה שבאה לידי ביטוי בקושי כזה או אחר המתאר פיגור למידה מסויים בין גיל הלמדן לבין מה שמצפים ממנו בפועל ומתבטא ברכישת מיומנות, חוסר יכולת של שימוש בכלי המסייע מול הפרעות קשב וריכוז, שפה ,קריאה, כתיבה, חשבון לרבות יכולת לבצע חישובים בראש, בעיות חברתיות או רגשיות וכד’. כמו כן כמו באמירה הקודמת הכל קשור לעניין לקויות למידה פרט לדברים הנובעים מפגיעה מסוימת, פיגור שכלי, בעיה מוטורית או מוגבלות נפשית ופיזית סביבתית שהרי הם אינם סיבה לאבחנה של הפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה.
טיפול קוגנטיבי התנהגותי בלקויות למידה
הסברה הנוספת המועלת בהקשר תרבותי יותר בכל הנוגע לעניין לקויות למידה הינה בעצם סברה שנולדה כתוצאה מהסביבה בה מתפקד האדם ומהיכולות שלו, כלומר , מה שמנסים בעצם לאמר הינו שאדם יכול לשנות את סביבתו ולהחשף לתרבות אחרת מזו שהכיר, ובכך בעצם לגלות לקויות למידה שנובעות מכך. דהיינו, חוסר יכולת של אותו אדם לתפקד או להתאקלם בסביבה או התרבות האחרת בה בחר ולשם כך בעצם נולד המונח “הטיפול הקוגנטיבי ההתנהגותי” שעונה בעצם על לקויות למידה הנובעות מתרבות הסביבה. חשוב לציין בראש ובראשונה כי אין קשר לרמת אינטלגנציה של בן אדם לעניין לקויות למידה או לרמה האישית שלו, אם כן תופתעו לגלות לא פעם כי אדם בעל לקויות למידה הזקוק לטיפול קוגנטיבי התנהגותי בעיקר יהיה זקוק לו מפאת רמת אינטלגנציה גבוהה במיוחד ולא על פי החשיבה הלקויה הנתפסת לא פעם בפני הבריות כי אדם עם מוגבלויות שכאלה הינו חסר אינטלגנציה לחלוטין. אם כן לקויות למידה יבואו לידי ביטוי בכתיבה, קריאה וכד’ ובשטח הקוגנטיבי יבואו לידי ביטוי מהסביבה ומגורמים אחרים כגון קשיים בשפה, הפרעות קשב וריכוז, קשיים בתפיסה חזותית או שמיעתית, העדר יכולות למידה ואפילו קשיים להיתמצא במרחב או בזמן.
חשוב ביותר מעל הכל להבדיל בין לקויות למידה שמקורן הוא כתוצאה ישירה מבעית לקויות למידה ומהקושי המשני שמגיע כתוצאה מהבעיה עצמה שהרי לכל אחת מהן יש את סיבתה ואת גורמיה הן הסביבתיים והן החברתיים. אם נגדיר קושי שנובע מלקויות למידה לפני הכל נתייחס ואף נבצע הבדלה בין יכולת לזהות מילה שגויה לדוגמא מסיבת דיסלקציה לבין קושי אשר נובע מחוסר יכולת שינון. לצערנו מכיוון שמדובר בתופעה כרונית שהרי לקויות למידה והקשיים הראשונים המלווים לכך יהיו מנת חלקו של המתקשה לאורך כל ימי חייו. אם כן ניתן לשפר בעזרת טיפול נכון לקויות למידה וניתן להעניק בהחלט כלים להתמודד מול התופעה אבל עדיין לא באופן מוחלט. לעומת זאת מה שמתלווה לבעיה באופן משני נוכל למגר באמצעות שיטות למידה נכונות הנהוגות בבעיות המשניות שבהן נתקלים בעלי לקויות למידה כאלה ואחרות באמצעות שינון מתוך שמיעה ומקריאה למשל. חשוב ביותר להתייעץ עם איש מקצוע מכיוון שלא בכל המקרים של נזקים כאלה ואחרים הסיבה היא לקויות למידה וכאן הדבר יכול לא רק שלא להועיל אלא אף לגרוע מן המטופל בפועל ולא להביאו למקום שבו היה רוצה לבטח להימצא במצב הנוכחי ובכלל בעתיד.
