מאת; גלי ארזי
בשנה”ל תשע”א נערך הכנס הראשון של שירותי בריאות כללית וגורמים נוספים לטיפול בבעלי הפרעות קשב וריכוז. ד”ר זאב חורב, רכז רפואת הילדים בשירותי בריאות כללית, חשף אז לראשונה את הקשיים שיש לצעירים בעלי הפרעות קשב וריכוז לנהוג כראוי. הוא ציין שיש לשקול הגבלות מסוימות לנהגים בעלי הפרעות קשב וריכוז.
רוב המומחים שדיברו אז בכנס הסכימו איתו, ואף הועלו הגבלות אפשריות שצריך להטיל על צעירים אלו, כמו איסור להסיע בני נוער אחרים ואיסור על שימוש בטלפון סלולארי גם במקרה שיש דיבורית באוטו. מחקרים שנערכו על נהיגת צעירים, חשפו כי נהגים בעלי הפרעת קשב וריכוז שנוהגים ברכב הם כמו נהגים שיכורים; היכולת שלהם להגיב במהירות בסביבה עתירת גירויים, או להתמקד באירוע חירום, היא לא אחת נמוכה במיוחד.
ההתמודדות עם הבעיה צריכה להיות בשילוב כמה גורמים, אמר אז ד”ר חורב. למשל, יש ליידע את משרד התחבורה וכן את משרדי הרווחה והפנים בנושא, בעיקר בגלל המעורבות הגדלה והולכת של צעירים עם הפרעות קשב וריכוז בתאונות הדרכים.
מחקר חדש
ד”ר נאוה רצון, ראש החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב, יחד עם פרופ’ כהן הרמן, מנהל מרכז בריאות הילד בפתח תקווה של קופת חולים כללית, ואפרת כדורי-לוניסקי, פרסמו לאחרונה מחקר שבדק יכולת נהיגה של צעירים בעלי הפרעת קשב וריכוז. במחקר נבדקו באמצעות סימולטור נהיגה צעירים בני 15-18 שסובלים מהפרעות קשב וריכוז. הצעירים הושוו לקבוצת בני גילם, שאינם סובלים מההפרעה. תוצאות המחקר היו מדאיגות; כך, למשל, מספר הפעמים שנערים בעלי הפרעות קשב וריכוז ירדו לשוליים במהלך הנהיגה היה כפול מצעירים רגילים. בנהיגה שנמשכה רבע שעה, הצעירים עם הפרעת קשב וריכוז חצו קו הפרדה שבע פעמים, לעומת ארבע פעמים שעשו זאת ילדים רגילים, וחמש פעמים שעשו זאת ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז שנטלו ריטלין.
הגבלות? עדיין אין
כיום אין שום הגבלות על צעירים בעלי הפרעות קשב וריכוז לקבל רישיון נהיגה ללא כל הגבלה. גם מורי הנהיגה לא עוסקים בבעיה ולא שואלים צעיר שמתחיל ללמוד לנהוג אם הוא נוטל ריטלין. כיון שמספר הצעירים בעלי הפרעות קשב וריכוז הולך ועולה בהתמדה, חשוב להתחיל לטפל בבעיה. חשוב לערב את בית הספר, את קורסי ההדרכה לנהיגה שישנם בבית הספר, וליידע את משרד התחבורה לגבי הצעירים שאובחנו כבעלי הפרעות קשב וריכוז. אומר מנהל בית ספר; “לא ייתכן שלמעלה מ-15% מהתלמידים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז ומשרד התחבורה אינו מתייחס לבעיה. כיון שיש כיום שיעורים בבתי הספר בנושא, צריך לדרוש עבודה משולבת של משרדי החינוך, הבריאות והתחבורה. למשל, אפשרות אחת היא שמשרד החינוך יעביר למשרד התחבורה רשימה של כל מבקשי ההקלות בבחינות. אפשרות אחרת היא שמשרד הבריאות יעביר למשרד התחבורה רשימה של צעירים נוטלי ריטלין. אולי תהיה כאן פגיעה כלשהי בזכויות הפרט, אבל זה עדיף על אסון שיתרחש בכביש בשל הפרעת קשב וריכוז”.
לדעת המנהל ייתכן ולמהלך שכזה תהיה אף השפעה מבורכת בהיבט אחר; “ייתכן ואולי המהלך הזה ייצור מצב חדש, שילדים יפסיקו לפנות לקבלת הקלות במערכת החינוך בכמויות היסטריות, כמו שזה קיים היום, כי יידעו שבעתיד זה יגביל אותם בנהיגה. כך ייווצר מצב שבאמת רק ילדים שיש להם בעיות אמיתיות יקבלו הקלות. זה יהיה אולי המדד למספר האמיתי של בעלי הפרעות קשב וריכוז. אינני חושב שילדים לא יפנו לקבלת הקלות כי יחששו מהגבלות על הנהיגה. הם יצטרכו להחליט מה חשוב להם יותר, להצליח בחיים, זאת אומרת בבחינות הבגרות, או להיכשל כדי לא לקבל הגבלות בנהיגה. אני חושב שהילדים יעדיפו לקבל הקלות והגבלות”.
