נכון לעכשיו הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות זוהו כגורמים משותפים בקשיי למידה, הפרעות התנהגות והפרעות בהתפתחות בקרב הילדים. אפשר לומר כי זוהי אחת מהפרעות הילדות הנחקרות ביותר במספר המדינות.
אנחנו יודעים שהחושים והתחושות השונות הם הקלט של אותם הפרעות. באמצעות החושים אנחנו מפנימים מידע ודרכו אנו תופסים את העולם סביבנו. כאשר יש הפרעות החושים אלו, לא מתאפשרת לנו אינטגרציה נכונה. הפרעה חושית, עלולה להשפיע על ההתפתחות ומיומנויות תפקודיות, בהיבט התנהגותי, מוטורי, קוגניטיבי, רגשי או חברתי.
על פי (קרנוביץ, 2005) כמה סיבות סבירות של הפרעות חושית: נטייה גנטית, פגות טרום לידה, גירוי מוגזם או לא מספיק, תקופות של אשפוז. השפעות בתפקודים יכולות להיות כגון: אימפולסיביות, הקשבה, חוסר שקט, הסחת דעת, פעילות מגושמת או רפויה עד כדי נפילה, רעשים, השפעה על המערכת היחסים עם ילדים אחרים, פחד, חרדות ועוד.
כפי שהזכרנו בהתחלה תופעות אלו הם חלק מהסמפטומים של קשב וריכוז ואיפרקטיביות. מה זה אומר, למשל במערכת הפרופיוספטיבית- כיצד המוח מפרש את תנוחת הגוף, משקל, לחץ, מתיחות, תנועה. היכולת להבנה מרחבית, הפעלת הגוף כל קטע בנפרד(בידול).
אני נוקטת כמה אמצעי זהירות הקשורים לגיל, ניתן לזהות מוקדם ולעורר כמה כישורים שיכולים לעזור ברפטואר ההתנהגותי של הילדים כמו: זיכרון, קשב, ריכוז, ביטחון עצמי, סובלנות, תסכול, תפיסה חזותית מוטורית. בין היתר ישנם מגוון נהלים להורים ולמערכות השונות בכדי לעזור לילדים למשל: להפחית גירויים בחדר, רעשים, בפעולות בסיסיות של הילד כמו: מקלחת, אוכל ושינה יעשו בזמנים קבועים, עידוד התנהגות חיובית משום שהילדים אלו נוטים לזכור התנהגויות שליליות שהם עשו ועוד הרבה.
חשוב לזכור כי האנטגרציה חושית היא הפרעה נוירולוגית, לא ילד מפונק, או תוצר של הורות לקויה. אי לכך הטיפול בקידום התפקודים יכול לסייע ולאזן את אותם ליקויים. הטיפול נעשה בגישה נוירו התפתחותית תפקודית, כאשר הילד מגיב באופן חיובי משום שהוא טיפול חווייתי, עם אביזרים שהילדים בדרך כלל מאד אוהבים כמו: כדורים בגדלים וצורות שונות, מתקנים הנותנים מענה למערכת הוסטיבולרית כמו: טרמפולינה, מזרנים שונים, ערסלים ועוד.
הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית בפיתוח של פסיכולוג בכיר רמי כץ, מתייחסת לתפקודים התפתחותיים מוקדמים של הילד ולקויים תפקודים יסודיים ראשוניים כמו: טונוס שרירים, ויסות תחושתי ומטפלת באיזון התחושות והחושים השונים, המקדמים את היכולת התפקודית של הילד.
האבחון בגישה נעשה על ידי תהליך אבחוני המתבצע בפגישה של המאבחן וההורים ע”י ראיון ייעודי, בכדי לשמוע את סיפור של הילד מיום יוולדו. במפגש השני נפגשים הילד ואחד ההורים עם מאבחן במטרה לאפשר למאבחן להגיע לשורש הבעיה, ולבנות תכנית טיפולית מתאימה. בסיום האבחון, מתקבלים שני תוצרים: דוח אבחון ותכנית טיפולית. דוח האבחון. בהמשך הטיפול, המטפל מתרגל עם הילד את התכנית שנבנתה עבורו. משך הטיפול ומספר המפגשים משתנה בהתאם לתוכנית הטיפול שנבנתה לילד. בכל אחד ממפגשים אלו מקבלת המשפחה הדרכה מקצועית לגבי המשך עבודה עצמאית עם הילד, אותה היא תבצע במהלך השבוע, עד למפגש הבא.
לסיום, פעילויות רבות נעשות להגברת הסובלנות כלפי התחושות והחושים השונים, באמצעות התנסויות ובפעילויות עם חומרים הנותנים משוב לגוף. חשוב לזכור שהאיזון של רגישות ייתר או חסר בתחושות והחושים השונים, תורם תרומה ניכרת לשיפור ההסתגלות החברתית, להפחתת תוקפנות, כישורי הלמידה ולשיפור כללי האיכות החיי הילד בתוך הסביבה החברתית ובכלל.
