השלכות מרחיקות לכת בתחום לקויות הלמידה
בעקבות יציאת המהדורה החדשה של מדריך הפסיכיאטריה האמריקאי ה-DSM במאי השנה, צפויים להתחולל לא מעט שינויים דרמטיים בעלי השלכות רפואיות, השלכות חברתיות, משפטיות וכלכליות, שבכללם גם בתחום האבחון של הפרעות קשב וריכוז והפרעות למידה. השינויים הדרמטיים בתחום צפויים לגרור אחריהם עלייה במספר המאובחנים אשר יהיו זכאים להקלות בבחינות במוסדות החינוך.
לקויות למידה – נתונים סטטיסטיים כנקודה למחשבה
על פי סטטיסטיקות שנערכו בארץ בשנת 2004 עולה כי בעוד שמעל ל-10% מהתלמידים בצפון תל אביב אובחנו בזמנו כבעלי ליקויי למידה שונים וזכו להתאמות בבחינות, אובחנו ברהט 1% בלבד כלקויי למידה, ובאופקים אובחנו כ-7%. בשנת 2011 כ-5.3% מתלמידי התיכון בישראל ניגשו אל בחינות הבגרות כשהם מוגדרים כלקויי למידה ברמה בינונית או גבוהה, וקיבלו התאמות בהתאם, לרבות תוספת זמן, הקראה והכתבה של שאלונים על ידי בוחן ניטראלי, ואמצעי סיוע נוספים בחלקים שונים בבחינות. עוד כ-15% מן התלמידים הוגדרו כלקויי למידה ברמה נמוכה, וזכו בעיקר לתוספת זמן בבחינות.
ספר האבחנות הפסיכיאטריות- המהדורה החדשה
ספר האבחנות הפסיכיאטריות בגרסתו החדשה נוטש את השימוש במבחנים הבודקים את מנת המשכל (IQ) כמרכיב הכרחי הנחוץ אבחון הפרעות הקשב והריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. עד כה, נהוג היה לערוך את מבחן האינטליגנציה כחלק ממכלול המבחנים אשר עברו לקויי הלמידה, ואבחנת ההפרעה התאפשרה רק בנסיבות בהן הנבחנים השיגו ציון ממוצע או גבוה יותר. נבחנים אשר קיבלו ציון הנמוך מן הממוצע, לא זכו להכרה כלקויי למידה.
ביטול מבחני האינטליגנציה בתהליך האבחון של הפרעות הקשב
המהדורה המעודכנת של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי מביאה גישות חדשניות לתהליך האבחון. אנשי מקצוע וחקר בתחום סבורים כי ביטול מבחני מנת המשכל יאפשרו גם לאנשים אשר קיבלו ציון נמוך במבחן מנת המשכל להיות מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, כשהרקע לביטול המבחן נובע מן ההנחה שהנבחנים הללו התקשו בהבנת המבחן בשל הלקות. השינויים הללו עתידים להוביל לעלייה תלולה בשיעור המאובחנים בלקויות למידה במוסדות החינוך בארץ ובעולם.
המחלוקת בקרב חוקרים ואנשי מקצוע סביב מבדקי מנת המשכל
הגישה שהייתה נהוגה עד כה נמצאת במחלוקת מתמשכת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים, בעקבות הקשיים הרבים שנחשפו במבדקי האינטליגנציה שיועדו לתלמידים לקויי למידה. גרסתו העדכנית של ספר האבחנות האמריקאי מציעה מספר גישות אבחוניות חדשות להפרעות הקשב והריכוז, לרבות אבחון “נכות אינטלקטואלית”, זאת על מנת להבטיח שהנבחן אכן אינו לוקה בפיגור שכלי.
אבחון לקויות למידה באמצעות תהליכים קוגניטיביים
מהדורת 2013 לספר האבחנות הפסיכיאטריות מציעה אף שימוש בגישה הנקראת response to interventionלשם האבחנה בין קשיי למידה ללקויות למידה על ידי מעקב אחר התגובה של המטופל לטיפול, וכן בחינתן של הלקויות השונות באמצעות תהליכים קוגניטיביים, לרבות תפקודי זיכרון וקשב. המהדורה החדשה מציעה אף לשנות את ארבע האבחנות הנהוגות כיום לאבחון לקויות למידה, שהן קשיי קריאה, כתיבה, קשיים מתמטיים והפרעת למידה כללית, ולאמץ במקומן קטגוריית-על של לקות למידה אחת.
השלכות השינויים בגישות לאבחון הפרעות הקשב
מחקרים הראו כי תלמידים אשר סובלים מלקויות הלמידה מאובחנים במרבית המקרים כלוקים במקביל במספר תחומי לימוד. להערכת אנשי המקצוע, השינוי המוצע עשוי לעורר מצד ארגונים והורים דרישות לאבחון חוזר באמצעות חוק חינוך חובה חינם או סל הבריאות הציבורי. כמו כן, השינוי צפוי לשנות את ההגדרות של הפרעת הקשב לצורך קביעתם של אחוזי נכות בביטוח הלאומי. אבחוני לקויות למידה מבוצעים כיום במימונם של ההורים על אף היותם תנאי הכרחי למימוש חוק החינוך המיוחד, וההכרה בלקות הלמידה על ידי גורמי בריאות כמו איגוד הפסיכיאטרים רק מחריפה את התמיהה כיצד האבחון אינו מבוצע במסגרת סל הבריאות וללא הצורך בתשלום, כשם שההורים אינם נדרשים לממן צילום הרנטגן או בדיקת הדם של ילדיהם.
עידוד שיתופי פעולה בין אנשי מקצוע שונים
עוד סבורים אנשי המקצוע בתחום כי הדגש להערכת חומרת לקות הלמידה עשוי לעודד שיתופי פעולה בין אנשי מקצוע השונים המטפלים בתחום, לרבות רופאים, פסיכולוגים, מורים ומאבחנים דידקטיים, על מנת לאפשר תמיכה טיפולית וחינוכית לתלמיד. שינויים מוצעים גם בהגדרותיהן של הפרעות הקשב והריכוז, כשההפרעות הללו לא יסווגו עוד בקטגוריית “הפרעות החצנה” כי אם בקטגוריית “ההפרעות הנוירו-התפתחותיות”, דבר שעשוי להוביל להיעלמות התדמית השכיחה כיום, המזהה לא פעם הפרעות קשב כ”התנהגות רעה”, המרמזת לכאורה על רפיון חינוכי מצד ההורים.
הפרעת קשב וריכוז כהפרעה מוכרת לכל אורך החיים הבוגרים
עוד שינוי במהדורה החדשה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי מתייחס להפרעת הקשב לכל אורך החיים הבוגרים, שינוי שיאפשר להעניק מענה אבחוני וטיפולי אף למבוגרים בעלי תסמיני הלקות. כיום, הפרעת קשב מוכרת עד גיל 18, והתרופות לטיפול בהפרעה הינן כלולות בסל הבריאות עד גיל 18 בלבד. השינויים בהגדרות עשויים לדעת אנשי מקצוע ישראלים להוביל להשלכות גם בהיבט הזה.
