מהי הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התפתחותית, הפוגעת במגוון יכולות ותפקודים שאנו נוטים לקטלג תחת הכותרת “קשב”. היכולות הפגועות כוללות את היכולת להימנע מהיסח דעת, את היכולת להתרכז במשהו לאורך זמן, את היכולת ל”מולטי- טסקינג” (פיצול הקשב בין מספר מטלות וגירויים), מעבר בין משימות וכיוב’. בנוסף, ההפרעה מלווה לעתים קרובות בהתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית. אמנם ההפרעה טומנת בחובה פגיעה משמעותית בתחום הלימודי וביכולת של הילד להביא את יכולותיו לידי ביטוי במסגרת הגן ובית הספר, אולם חשוב לזכור שההשלכות שלה לא מסתיימות בנקודה זו. ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז לרוב נושאים עמם מטען כבד של הסטוריה ארוכה של כשלונות. בחברת הילדים הם עשויים להתקשות להתמיד במשחק בקבוצה, וחבריהם לא תמיד יכולים להכיל אותם, על פעלתנות היתר והתזזיתיות המאפיינת אותם. אלה עשויים להוביל לתחושת בידוד וקושי למצוא את מקומם בחברה. מול הורים, גננות ומורים, ילדים אלה חווים לעתים קרובות את התחושה שהם מתישים ומאכזבים. בתיאוריהם של ילדים רבים הסובלים מהפרעת קשב, שכיח למצוא חוויה של דימוי עצמי פגוע ותחושה של הילד שהוא “לא מוצלח” כמו חבריו או אחיו. אם חושבים על זה, לילד הסובל מהפרעת קשב יש מעט מאוד חזיתות שבהן הוא יכול למצוא שקט ונחמה: הוא מתקשה בלימודים, הוא חשוף לאכזבה ולתסכול של הוריו, הוא מקנא באחיו וכועס על עצמו, ובל נשכח שכל המצוקה הזו מלווה ב”רעש” פנימי בלתי פוסק, חוסר שקט המאפיין את ההפרעה עצמה.