טיפול רגשי
טיפול רגשי- מומחים בישראל
טיפול רגשי
דרך החשיבה שאנו, כבוגרים, מאמצים לגבי מצוקה רגשית לרוב “צבועה” בצבעי ההתנסות האישית שלנו. באופן טבעי, כולנו חווים בתקופות שונות במהלך חיינו מידה כזו או אחרת של מצוקה. הסוגיות המובילות אותנו לחוויה זו הן מגוונות, ונעות בין אירועי חיים קשים (אבדן, מחלה, פיטורין וכד’) ותמורות אישיות ברבדים עמוקים יותר (תחושת חוסר טעם, שחיקה בעבודה, התמודדות עם עזיבה של הילדים את הבית ועוד). אחד המאפיינים של חשיבה מתוך נקודת המבט שלנו, היא שאנו נוטים לצבוע במקביל גם אזורים שמחוץ לחוויה. למה הכוונה?
דוגמא שכיחה שממחישה דפוס זה (הגם שהיא אולי מעט בנאלית) תהיה של אדם הנמצא בתחושה שהוא מתמודד לבד עם משהו מאוד קשה, עד כדי כך שכל מי שסביבו נראה לו קליל וחסר דאגות באופן קיצוני (דבר שעשוי להעצים משמעותית את תחושת הבדידות שבהתמודדות שלו).
האתגר של טיפול בילדים
כעת, משהארנו את החשיבות של הקשבה למצוקותיהם של ילדים ומתן סיוע מתאים להם, נפנה לדבר מעט על אופן הטיפול.
בניגוד לאדם הבוגר, המגיע לטיפול מתוך החלטה מודעת, מתיישב מול המטפל או המטפלת ומדבר על ואת מה שהביא אותו לפנות, ילד לרוב מגיע לטיפול כי מישהו מביא אותו- זה יכול להיות (לרוב) הורה או מורה.
כלומר, המוטיבציה של הילד לחלוק ולשתף לא בהכרח תואמת את המוטיבציה של סביבתו ש”שולחת” אותו לטיפול.
בנוסף, ילדים צעירים לעתים קרובות נעדרים את היכולות לתמלל ולהצביע באופן מודע על הדבר שמציק להם (לכן הם יביעו זאת במעשים, וזה ההסבר לכך שילדים מפגינים מצוקה בכך שהם הופכים מסוגרים, אגרסיביים, “דביקים” ומסרבים להיפרד, חוזרים להרטיב וכד’).
שתי נקודות אלה שומטות עבורנו את הציפייה שילד, בדומה למבוגר, יבוא לטיפול ומיד יתמסר לשיח על בעיותיו. המצב אף מורכב יותר בקרב מתבגרים, שמחד הם עדיין חווים תלות וצורך בקרבה וסיוע של מבוגרים, אבל שואפים לפתח ולהעצים את עצמאותם, ולכן הם עשויים להסתיר את המצוקה שהם חווים.
חשוב לזכור תופעה זו בטיפול רגשי בילדים ונוער
משום שבדיוק כשם שהאדם המתמודד עם קושי נוטה להכחיש (באופן זמני וטבעי) את קיומן של התמודדויות דומות בסביבתו הקרובה, כך גם מבוגרים עשויים לא פעם להסתכל על ילדים צעירים ומתבגרים באופן שקצת משטיח את קשייהם האפשריים.
במירוץ החיים היומיומי שלנו, מתוך שלל דאגותינו ה”בוגרות”, אנו נוטים לאידאליזציה של הילדות, ומייחלים שוב לתקופה שנראית לנו חופשייה מדאגות וטרדות. זה אולי נחמד ונוסטלגי, אבל זו בעצם התעלמות מכך שמנקודת מבטו של ילד או נער, העולם מלא טרדות ודאגות, ומה שלנו נראה כמו משובת נעורים מעוררת חיוך, עשוי להיחוות כמצוקה אמיתית וכואבת, עם כל ההשלכות שאנו רגילים אליהן. טרדות אלה עשויות לכלול קשיים חברתיים, פגיעה בדימוי העצמי, קשיי למידה ולקויות למידה, תחושות קשות בנוגע לגוף (אצל מתבגרים שכיח עיסוק בגובה ומשקל), חרדות ועוד.
30 שניות על הטיפול הרגשי
https://youtu.be/R7KWGgykflU?t=1s
טיפול רגשי בילדים- כיצד?
מסיבה זו נזקק תחום הטיפול בילדים לכלים אחרים על מנת להתבונן אל תוך עולמם הפנימי של ילדים, ולאפשר להם לשתף בו ולעבד אותו. טיפול בילדים מסתמך ברובו, לפחות בשלבים הראשונים של הטיפול, על כלים של הבעה, יצירה ומשחק כדרך להבין את הילד ולתקשר עמו. דרך שימוש בכלים כאלה אפשר לבטא למחשבות, רצונות ופחדים בצורה שהיא גם כנה ואמיתית, וגם הרבה פחות מאיימת ומכאיבה לילד מאשר ניסיון לומר במילים את אשר על לבו.
מצוקה רגשית היא הרבה פעמים חוויה שהיא קודם כל בודדה, ומתלווה אליה תחושה שלא ניתן לשתף ולספר, ושאף אחד לא יבין. המרחב שבו מתאפשר למטופל להביא את עולמו הפנימי לידי ביטוי באופן יצירתי, הוא בעצם מקום שבו אפשר להרגיש בטוח להיכנס לדיאלוג עם המטפל, ולרכוש אמונה ביכולת של האחר להבין ולסייע.
הידעת?
למרות שטיפול הילדים עושה שימוש בכלים אחרים, ההסתכלות על המטופל הבוגר שואבת השראה ועקרונות מההסתכלות על המטופל הילד, ובשני המקרים הטיפול עוסק בצרכים, משאלות, פחדים ומערכות יחסית. במובן זה, התחום הטיפולי מסתכל על ילדים כ”אנשים קטנים”. ניתן למצוא ביטוי לעקרון זה בהגותם של אנשי מקצוע מתחוםה טיפול וגם מחוצה לו (למשל- יאנוש קורצ’אק שהטיף לראות בילד “קודם כל אדם”).
