כיצד מתבצע אימון קשב וריכוז? אומרת אורית משה; תפקידו של המאמן הוא לקדם את המתאמן בתחומים שהוא חלש בהם, לחזק אותו, ולהראות לו שאפשר גם אחרת. סיפור מקרה יכול להמחיש יותר מכל את האימון האישי; ג’ היה ילד רזה, קטן, נחבא אל הכלים. ג’ סבל מהפרעות קשב וריכוז, מה שגרם לו להיות תזזיתי במיוחד.
ג’ לא יכול היה להתרכז במשימות שהוצבו לפניו, הוא היה קופץ מנושא לנושא, לא מסוגל לשבת בשקט לשנייה. איך מטפלים בילד כזה כשהפגם הוא נוירולוגי? אומרת אורית; אי אפשר לטפל בלקות אבל אפשר ליצור מעקף. אפשר לאמן את הילד לשים לב להתנהגות שלו, ואז הדרך קצרה יותר. כך אם אתה משקף לילד את ההתנהגות, אתה יכול להיעזר במגוון האמצעים שיש היום בשוק לסיוע, כמו תוכנות מחשב, אימון אישי, טיפול באמצעים נוספים, כמו פסיכולוג חינוכי, טיפול בבעלי חיים, רכיבה טיפולית ועוד. כמובן שכל מקרה לגופו.
במקרה של ג’ בחרתי לסייע לו בארגון החיים שלו. ראשית סדר וארגון. עבדנו על חשיבות הסדר, כיצד לבצע סדר והתחלנו בילקוט. הוצאנו את כל מה שהיה בילקוט על השולחן. חילקנו “למשפחות”; מחברות, ספרים, כלי עבודה. את כל כלי העבודה – עטים, טושים, מחק וכו’, שמנו בקלמר. את המחברות בתא אחד ואת הספרים בתא השני. שיחקנו בלהכניס ולהוציא דברים מהילקוט, כאשר אני חוזרת שוב ושוב על המשפחה – להוציא מחברת, להוציא כל עבודה – מחדד, להוציא ספר וכו’. שיעורי הבית היו לעשות סדר בשולחן הכתיבה של הילד, כאשר כל כלי הכתיבה יהיו מרוכזים במקום אחד בלבד, המחברות במקום אחר והספרים אף הם לחוד. רתמתי את האם לכל אימון שאני מבצעת עם הילד, והדרכתי אותה לנסות ולשמור גם בבית על קבוצות – כך יהיה קל לילד להפנים טוב יותר את נושא הסדר והארגון בחייו. התרגילים נשאו פרי. ג’ החל לשים לב שהסביבה מאורגנת בנושאים, תחומים, משפחות וכו’. כמובן שהקשב שלו, שהוסט לכיוון שעוזר לו בחיים, נעשה מחודד יותר בתחום זה.
פניתי לשיחה עם המורה, והסברתי לה מה אנחנו עושים עכשיו עם ג’. המורה התחייבה גם בכיתה לעבוד עמו על נושא הסדר. היא ביקשה ממנו לסדר את ארון הכיתה לפי נושאים. ג’ עמד במשימה בהצלחה. אם היו מבקשים ממנו רק חודש לפני האימון לעסוק בסידור ארון הכיתה, ודאי שנושא זה היה מכניס אותו ללחץ, מעורר תסכולים וכעסים, חוסר יכולת להתמודד, אוזלת יד, עצבים, התפרצויות ועוד. לאחר האימון בתחום הסדר והארגון, ג’ ראה במשימה אתגר. הוא הוציא את תכולת המדפים אחד אחד על שולחן המורה. חילק את החפצים למשפחות; חומרי למידה, ספרים, מחברות, יומן, בריסטולים, אמצעי כתיבה ועוד. המורה המסייעת, שליוותה אותו בעבודתו, לא האמינה למראה עיניה. היא עזרה לו בכל קושי, הנחתה אותו, ויחד הצליחו לעשות סדר בארון. מעבר לעמידה במשימה, ג’ הרגיש שהוא תורם לכיתה, לחברה שבה הוא שוהה שעות רבות ביום. בשונה מהבית ומחדר העבודה עם המאמנת, הפעם לוותה המשימה גם בתחושת הערכה מן הסביבה שכל כך חשובה לו – סביבת בית הספר והילדים. ג’ היה הילד המאושר בעולם. המשימה הזו העמידה אותו במקום אחר. מנקודת החוזק הזו התחלנו לעבוד על נושאים חדשים. ג’ היום הוא ילד אחר. האימון האישי הוביל אותו להצלחה.
