כיצד מכינים את הילד לקראת כיתה א’
בעוד שבועות אחדים מתחיל החופש הגדול, בו נפרד ילדכם מהמערכת הגנית ולאחריה יתחיל מערכת חדשה. זו לו הפעם הראשונה בחייו שהוא אמור ללכת לבית הספר, שיש בה דרישות אחרות. הילד מתרגש ומרגיש שונה וכל המשפחה המורחבת מתרגשת איתו.
כאשר אנחנו מדברים על מעבר לכיתה א’, אנו מדברים על קביעה שרירותית בחוק הקובעת כי, כאשר ילדינו יגיע לגיל 6 עליו לעבור למערכת חדשה, עליו להגיד שלום למגרש המשחקים, לארגז החול ועתה עליו ללמוד קריאה וחשבון, במקום לרוץ בחצר. הוא יידרש לשבת שעות רבות ליד השולחן , למלא משימות ולעמוד בתחרות מול ילדים אחרים.
עולם בית הספר שונה מאוד מעולם הגן. באחרון האווירה פתוחה, לא תובענית, אין קריטריונים ברורים להצלחה. אולם בבית הספר מצפים שהילד יהיה מרוכז, יאכוף מערכת שלמה של חוקים, הוא צריך לזכור להביא ציוד, להכין שיעורים, לשמוע בקול המורה, לדעת לשחק ולהסתדר עם ילדים אחרים. הוא צריך להיות פנוי להקשיב למורה ושלא יציקו לו בעיות אחרות. כדי להיות מסוגל לבצע את כל הדברים החדשים הללו , דרושה מערכת שלמה של בשלות.
כיצד מנצלים את התקופה עד לתחילת שנת הלימודים להכין את הילד בצורה הטובה והרגועה ביותר לקראת העידן החדש בחייו. כיצד מכינים את הילד לקראת עולם הלימודים, לרכישת מטלות חדשות. לילד זה הרבה דברים חדשים וזה מפחיד אותו. לכן עבודת ההכנה הינה חשובה ביותר ויש בה כדי לסייע להקלטות טובה בבית הספר.
רבות מדברים על מושג “בשלות” כתנאי להקלטות טובה למסגרת: מושג זה מתייחס ליכולת הסתגלות של הילד ב-4 תחומים:
התחום השכלי – מבחינה קוגניטיבית הילד בשל ללמידה.
כיצד בודקים:
הוא מסוגל להבין את מחזוריות הספירה ולהבנה כמותית.
הוא מסוגל לדבר בשפה עשירה ובמשפטים מורכבים.
הוא מסוגל לתפוס תבניות, ולהבחין בין דמות ורקע, עיקר וטפל.
הוא מסוגל להפריד בין מציאות לדמיון.
הוא מסוגל להבין מושגים חשבוניים, כמו: גדול, קטן, שווה.
תחום פיזי – מבחינה מוטורית, האם הילד בעל בריאות גופנית תקינה כך שמערכת העצבים מסוגלת לבצע מטלות שונות הקשורות לתיאום עין- יד, מיקוד ראייה.
כיצד בודקים:
האם הוא יכול להפעיל את האצבעות בהדבקה, הגזירה בציור.
האם הוא אוחז את כלי הכתיבה אחיזה נכונה.
האם הוא מסוגל להעתיק דגם, אות או מספר.
האם הוא מסוגל לשרטט צורות הנדסיות מסוימות- כמו ריבוע, משולש ומעגל.
האם הוא מסוגל לצבוע שטחים.
התחום החברתי – הילד מסוגל לדעת מה מותר ומה אסור בחברה, הוא חייב להתאים עצמו לחוקים וכן לשחק עם חברים.
כיצד בודקים:
הילד מסוגל לקבל גבולות.
הילד יכול לדחות סיפוקים.
הילד יכול לקבל עליו משימות ולבצע אותן באופן עצמאי.
הילד מסוגל להשתלב בחבורת ילדים.
התחום הרגשי – הילד צריך לדעת להתמודד עם מצבים רגשיים, לדחות סיפוקים ולקבל אחריות על התנהגותו.
כיצד בודקים:
הילד מסוגל להיפרד מההורה בבוקר בקלות.
הוא מסוגל להתלבש לבד ולבצע מטלות מסוימות באופן עצמאי.
הוא מסוגל להגיע בזמן.
הוא מסוגל לקבל עליו אחריות למשימות מסוימות.
הורים רבים רואים בידיעת ילדם קריאה וכתיבה, כמוכנות לכיתה א’. אך זאת טעות. חשוב מאוד לקחת בחשבון גם את מצבו הרגשי והחברתי של הילד. אם הילד חושש מהתנסויות חדשות, חסר בטחון, אזי הוא לא יהיה פנוי ללמידה. ילד המתקשה להיפרד מהוריו, יתקשה להתרכז בכיתה ולבצע מטלות לימודיות.
4 הקריטריונים שציינתי המעידים על בשלות, אינם באים לכלל בשלות מלאה עם העלייה לכיתה א’, אלא כל אחד מהם בשל במועד אחר, כך שלעיתים אנו מוצאים שהילד בשל בתחום מסוים, ואילו בתחום אחר הוא אינו בשל. אנו כהורים צריכים לעזור לו ל”להבשיל” בתחומים בהם הוא חסר. ילד המבשיל לאט יותר, זה לא אומר שהוא פחות חכם. כמו שילד הלומד ללכת בגיל שנה וחצי, הוא לא פחות חכם מילד שיודע ללכת בגיל שנה.
יש לאתר באיזה תחומים הילד פחות בשל ואותו תחום יש לעזור לו להתפתח. לדוגמא, ילד שמתקשה לכתוב, אנו לא נתן לו להעתיק על מנת שישפר את יכולת הכתיבה שלו, אלא נתן לו משימות עקיפות שישפרו תחום זה, לדוגמא: לחרוז חרוזים, לעבוד עם פלסטלינה, בדרך זאת נפתח את השרירים העדינים הנחוצים לכתיבה. לעיתים יש להשתמש באנשי מקצוע שיורו לנו מה לעשות עם ילדינו וכיצד לקדמו. לשם כך,יש לנצל את הזכאות של ילדכם עד הגיעם לגיל 6, לשירותים הפרה- רפואיים הניתנים בקופות החולים.
מה אני כהורה יכול לעשות על מנת לעזור לילדי להשתלב טוב יותר בכיתה א’
ילד המוכן לכיתה א’, הוא קודם כל ילד בעל הרגלים: הוא מסוגל לקום בזמן, לא לאחר לבית הספר, מסוגל לתכנן את פעולותיו, לקבל מרות. לעיתים אנו רואים בכיתה ילדים שאינם מסוגלים להתארגן לבדם לקראת ביצוע מטלות. מבירור עולה, כי ההורים מעירים בקושי את “הסטודנט”, מלבישים אותו ומכינים עבורו את התיק לבית הספר, מלחיצים אותו למהר כדי להגיע בזמן לבית הספר. ההורה מרגיע את עצמו, כי אף אחד לא יודע מה קרה בחדרי חדרים, הרי הילד חכם ויודע את החומר. אך לא- לא נתן להפריד בין התחומים השונים, הילד התלוי בבית בהוריו, לא לומד לקחת אחריות, ספק רב אם יצליח לבצע את המשימות באופן עצמאי בכיתה. במוקדם או במאוחר יצא המרצע מהשק, וקשיים אלו יפריעו לתפקודו הלימודי בבית הספר.
ילד היודע לתפעל מחשב, לקרוא ולחשב, אך אינו יודע להתלבש לבד, להתרחץ לתכנן סדר יום, יהיה ילד חרד ויפחד מכל דבר חדש.
מכאן מה אנו ההורים יכולים לעשות:
1. כיתה א’ היא שלב בו אנו יכולים להקנות הרגלים שהקנייתם הוחמצה בילדות. לכן יש לתכנן עם הילד סדר יום הכולל: שעת שינה וקימה, זמן הכנת שעורי בית, איזה תוכניות טלוויזיה רואים ומתי וגם משאירים זמן לפינוקים.
2. קביעת כללים- חשוב שלפני הכניסה לבית הספר יקבעו כללים. איפה שמים את הילקוט, איפה מכינים שיעורים. רצוי שהילד יעשה את שיעוריו לבד וההורה יעזור רק במקרה הצורך.
3. הפיכת הילד לקורא- כדי שהילד יאהב לקרוא, יש להקריא לו סיפורים. לכן כדאי ללכת עם הילד לספריה. להפוך את הקריאה להרגל. אם הילד מראה עניין בתחום מסוים, לדוגמא ספורט, אקריא לו את מדור הספורט בעיתון. יש להמשיך להקריא לו אפילו שהוא יודע לקרוא.
יש לנצל את חופשת הקיץ כדי להכיר לילד את בית הספר, הכיתה החדשה שלו,
השירותים, החצר והמזכירות. כמו כן להציג לו את הדרך המהירה והבטוחה ביותר כדי
להגיע לבית הספר . ליצור קשר עם תלמידים שילמדו איתו באותה כיתה, על מנת לגבש
חברות ראשונית וכן שלא הכול יהיה חדש ביום הראשון. אם אפשר להפגיש אותו עם
המורה.
בימים הראשונים בבית הספר, חשוב לעזור לילד לצבור חוויות חיוביות, לעודד אותו, לאפשר לו להמשיך להיות ילד ולשחק.
חשוב מאוד לשמור על קשר רציף עם בית הספר, לידע אותו אם יש בעיות מיוחדות, על מנת שייתן מענה מתאים ליד.
להתנהגות שלנו כהורים יש חשיבות מכרעת להסתגלותו והצלחתו של הילד במסגרת החדשה. עלינו כהורים לזכור, זה הילד שלנו, מה שיעשה אני אתמוך בו ואתייחס אליו בכבוד, אקבל אותו כמו שהוא עם הטוב והרע, ואנסה לתת מענה לתחומים שקשה לו, כך הוא ירגיש בטוח ויצליח לפי יכולתו.
כתבה: ד”ר רונית כהן זמורה
מאבחנת דידקטית ומטפלת זוגית ומשפחתית.
