ליהי קשת גולווסר – אבחון פסיכודידקטי
משחר התפתחותנו, אחת החלוקות הבסיסיות שאנו נחשפים אליה, היא החלוקה ל”נורמלי” ו”לא נורמלי”, “מקובל” מול “לא מקובל”, “מצופה” מול “לא מצופה” וכן הלאה. ניתן להתייחס אל הנורמה באופן טכני, כעניין סטטיסטי (“הנורמה היא שילד עולה לכיתה א’ בגיל 6, וחלק קטן מהילדים נשאר עוד שנה בגן חובה”), ובמובן רחב יותר, אפשר לראות בנורמה סימן לאישור וקבלה חברתית . ליהי קשת גולדווסר, פסיכולוגית חינוכית ומאבחנת פסיכודידקטית, מזכירה כי בקרב ילדים שחורגים מהנורמה במובנים מסוימים, ההשפעה של החריגה נקבעת ברובה המכריע על פי התייחסות החברה הסובבת, והמסר שהילד סופג מהקרובים אליו. כשמדובר בלקויות למידה, יש ליחס הסביבה משקל רב במיוחד. מדוע? התשובה טמונה באופיין המיוחד של הלקויות.
מהן לקויות למידה?
לקויות למידה הוא שמה של קבוצת לקויות התפתחותיות, שבמסגרתן נפגעים תפקודי למידה בסיסיים (קריאה, יכולות חשבוניות וכתיבה). הביטוי המעשי של קלות למידה הוא אדם שלא מסוגל לרכוש ידע או שליטה במיומנויות חדשות בהתאם לנורמה המצופה ממנו (על פי גילו ומצבו הלימודי).
אין קשר בין לקויות למידה למנת משכל. אדם בעל לקות למידה יכול להיות בעל מנת משכל נמוכה מהממוצע, ממוצעת או גבוהה מהממוצע. נקודה זו היא חשוב מאחר והיא מכתיבה לעתים קרובות את חווית ההתמודדות של בעל הלקות עם הסביבה. כיצד? בניגוד ללקויות אחרות ונרחבות יותר (כגון פיגור שכלי או נכויות פיסיות שונות), לקות למידה אינה נראית לעין. למעשה, היא מתבטאת אך ורק בנקודות בהן האדם נדרש להשתמש ביכולת הלקויה (לרוב במסגרת לימודים). מסיבה זו, ילדים הסובלים מלקויות למידה עלולים להיתפס על ידי סביבתם הקרובה כעצלנים או בעלי התנגדות ללמידה, ולעורר כלפיהם כעס ותסכול מצד הורים ומורים, בעוד שמה שהם באמת זקוקים לו הוא אמפתיה והבנה. לכן, חשוב במיוחד במקרה שעולה חשד ללקות למידה, לערוך אבחון מקיף ומעמיק על מנת להבין את מקור הקושי, ולהעניק לילד את הסיוע והתמיכה הנדרשים על מנת לאפשר לו להתגבר על המכשולים שהלקות מציבה בפניו.
אבחון פסיכודידקטי
אבחון לקויות למידה נערך באמצעות אבחון דידקטי או פסיכודידקטי. האבחון הדידקטי מאפשר לעמוד על מצבו הלימודי של הילד, ולמפות את תחומי החולשה והחוזק שלו בעת האבחון. האבחו הפסיכודידקטי כולל את חלקי האבחון הדידקטי, ובנוסף הוא כולל גם אבחון פסיכולוגי שנועד להעריך את מצבו הרגשי של הילד. מדוע נדרש אבחון פסיכולוגי כאשר מדובר בלקות למידה?
סיבה אחת קשורה לדינמיקה שתוארה כבר, במסגרתה הילד לקוי הלמידה לא זוכה ליחס האמפתי והסלחני שהוא ראוי לו, מה שעשוי להניע מעין תגובת “ספירלה רגשית”, המתרחבת הרבה מעבר למידותיה של לקות הלמידה עצמה. ילד במצב כזה יתקשה לפתח יחסי אמון ובטחון עם הדמויות הבוגרות שסביבו, בין אם מדובר בהורים או באנשי החינוך. מצוקה רגשית כזו עשויה בהחלט להוות גורם לפחות לחלק מהקשיים הלימודיים של הילד, ואבחון דידקטי בלבד לא יסייע לאתר את המקור הרגשי לקושי. בהצאם לכך, ילדים לקויי למידה מדווחים על רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה, הם מצויים בסיכון מוגבר לשימוש בחומרים ממכרים ונשירה מבית הספר.
סיבה נוספת לשלב רכיב פסיכולוגי באבחון, היא העובדה שלקויות למידה מלוות לעתים קרובות בקשיים חברתיים ורגשיים שהם חלק מהלקות עצמה, כגון קושי בתגובה למצבים חברתיים, פענוח אטי של הבעות פנים וכיוב’. מידת ההבנה החברתית, כמו גם החרדה שזו מסבה לילד, היא אחד התחומים הנבחדקים באבחון פסיכודידקטי. ליהי קשת גולדווסר עורכת אבחונים פסיכודידקטיים, ורואה בהם צעד הכרחי על מנת להבין לעומק את תמונת הקשיים של הילד, לקראת גיבוש תכנית טיפול להתגברות על לקות הלמידה.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
