כשמתגלים קשיים בלתי ברורים בלימודים, כשהמורה מדווחת שהילד “מרחף” ובלתי קשוב, מרבה לשכוח חפצים, מרבה בשגיאות של “חוסר תשומת לב” וממליצה לפנות לאבחון, לא מעט הורים נמצאים בדילמה, שמא הקושי אינו באמת אובייקטיבי, או שאולי הילד “סתם מתעצל”. דילמה נוספת היא לגבי סוג האבחון איליו יש לפנות, כשבשוק יישנו מגוון רחב של אבחונים, החל מאבחון דידקטי ופסיכו דידקטי וכלה באבחון טובה ואבחונים ממוחשבים נוספים.
מתי מומלץ לפנות לאבחון הפרעות קשב?
ומופיעים קשיים לימודיים בלתי מוסברים, והישגיו של התלמיד נמוכים באופן הפנייה אל האבחון מומלצת מייד כשעולים משמעותי ביחס למנת המשכל המשוערת שלו וליכולותיו האינטלקטואליות. הקשיים עשויים לבוא לידי ביטוי במיומנויות בסיסיות כמו רכישת מיומנות הקריאה והכתיבה, קשיי זיכרון, קשיים במתמטיקה, קשיים גרפו-מוטוריים, תנודות במצב הרוח, תנודות ברמת הקשב, מוטיבציה נמוכה ללמידה וכדומה. אחד המבחנים המוכרים והשכיחים ביותר הוא מבחן טובה. מהו מבחן טובה בדיוק, ומה הוא בודק?
מהו מבחן טובה ומהו בדיוק בודק?
מבחן טובה הינו מבדק ממוחשב שמטרתו להעריך נוירולוגית מאפיינים של הפרעת הקשב, הריכוז וכן היפראקטיביות ואימפולסיביות. מבחן טובה מהווה מעין משחק מחשב המורכב משני שלבים שאורכם 10.8 דקות. בשני השלבים נדרש הנבדק ללחוץ על מקש כשמופיע גירוי מסוים, ולא להגיב בעת שמופיעים על הצג גירויים אחרים. בתום השלב הראשון נוטל הנבדק כדור ריטלין ונדרש לבצע שוב את אותה המשימה הרוטינית והמשעממת.
מבחן טובה – משמעותן של התוצאות
הנתונים המתקבלים בתום מבחן טובה מודדים את רמת המוסחות, רמת האימפולסיביות, רמת הריכוז ורמת המאמץ של הנבדק באמצעות כמות הפעמים בהם לא הגיב כשהופיע הגירוי על צג המחשב, כמות הפעמים בהם הגיב על אף שלא הופיע הגירוי המתבקש על הצג, זמן התגובה מרגע הופעת הגירוי והשינויים בזמן התגובה בכל מהלך המבדק. התוצאות מושוות אל הנורמה ביחס לגיל, כשהשוואה נוספת בוחנת את תפקודו של הנבדק לפני ואחרי נטילת הריטלין.
האם מבחן טובה הוא אכן מבחן טוב?
יתרונו של מבחן טובה נעוץ בעובדה שהוא מהווה מדד אובייקטיבי, מהיר, פשוט וידידותי למשתמש. כמו כן הוא בוחן במקביל את מידת יעילותו של הריטלין. יחד עם זאת, קיימות מחלוקות רבות בין אנשי חקר ואנשי מקצוע שונים לגבי מידת אמינותו, כשרמת הדיוק של מבחן טובה עומדת על 70% בלבד, ולא פעם קורה שמבחן טובה אינו מצליח להצביע על הפרעת קשב שאכן קיימת. חשוב לציין כי מבחן טובה וכך גם כל המבדקים הממוחשבים האחרים אמורים לשמש ככלי עזר לנוירולוג לאבחון הפרעת הקשב, ואין להסתמך עליהם בלבד במהלך האבחנה.
מהו האבחון הדידקטי?
אבחון טובה ואבחונים ממוחשבים נוספים כגון BRC או MOXO בוחנים את הסיכויים לקיומה של הפרעת הקשב, כשאין כיום מבחן מובהק אחד שביכולתו לאשר או לשלול את קיום הפרעת הקשב באופן חד משמעי. אבחון דידקטי הינו אחד האבחונים הבסיסים והמקיפים של המיומנויות הלימודיות הנדרשות מן התלמיד. מטרת האבחון היא למפות ולסווג את כישוריו ויכולותיו של הילד וכן את התחומים בהם הוא מתקשה. האבחון בודק תפקודי הקריאה ומיומנויות כתיבה, הבנת הנקרא, יכולת הבעה בכתב ובעל פה, תפקודים גרפו-מוטוריים, תפיסה שמיעתית וחזותית, תפקודי הזיכרון ותפקודים נוספים.
מתי יש צורך לפנות אל האבחון הפסיכו הדידקטי?
האבחון הפסיכו דידקטי הינו שילוב של אבחון פסיכולוגי יחד עם אבחון דידקטי, כשאת האבחון פסיכולוגי עורך פסיכולוג חינוכי או קליני. לצד מבחנים דידקטיים מתמקד האבחון הפסיכו דידקטי במבחני אינטליגנציה, מבחנים שנועדו להעריך את קשייו הרגשיים של התלמיד, וכן את יכולותיו הקונטיביות. אל האבחון הפסיכו דידקטי מומלץ לפנות כשעולה החשד שהקשיים הלימודיים קשורים לגורמים רגשיים, או כשיש צורך בהתאמות לימודיות שונות.
הטיפול בהפרעת הקשב ואו לקויות הלמידה
הפרעת הקשב ואו לקויות הלמידה אינן מחלות ולפיכך אינן ניתנות לריפוי. הן מולדות, תורשתיות ומתלוות אל האדם גם בבגרותו. יחד עם זאת, קיימים פתרונות שונים המסייעים לתלמיד להתמודד עם האתגרים העומדים בפניו בעקבות מגבלות ההפרעה, עד למימוש מוחלט של הפוטנציאל הטמון בו. העבודה הטיפולית הינה ממושכת, כשלעיתים היא משלבת אנשי מקצוע מתחומים שונים, אך תמיכה סביבתית, התמדה וסובלנות הוכחו כיעילות ומשתלמות מאוד.
