מהו אבחון פסיכודידקטי ומהי מטרתו של האבחון
האבחון מעניק תמונה רחבה לגבי נקודות החולשה ונקודות החוזק אצל הנבדק. פרמטרים כגון יכולות אינטלקטואליות, קשיי למידה ומצב רגשי נעשים ברורים יותר לאחר אבחון פסיכודידקטי.
מתי מומלץ לבצע אבחון פסיכודידקטי?
כל ילד נתקל בקשיים הגורמים לו לנקוט בדרכי פעולה אלו ואחרות. קנה המידה (הסקלה) לגבי התנהגות נורמטיבית והתנהגות שאינה נורמטיבית תלויה בגורמים שונים. בהנחה שרוב ההורים אינם בעלי מקצוע בתחום החינוך, תהיה תחושת הבטן שלהם ומדדים כגון: החוקים והכללים שהם מכירים, יחד עם מערך הציפיות שלהם והחינוך ממנו הם הגיעו, הקובעים מבחינתם לגבי ילדם. אל אלה נוספת ההתייחסות המקצועית של הצוות הלימודי המלווה את הילד בבית הספר. אינטגרציה בין המידעים (של ההורים ושל הצוות החינוכי) יכולה להעלות את האפשרות בצורך באבחון.
ילד המתקשה להתמודד עם חומר לימודי באופן חמור, ומגלה קושי רגשי בולט, ידליק אור אדום בקרב אנשי הצוות החינוכי. אם עולה הצורך בהתאמות כגון שאלונים מותאמים, בחינה בעל פה, המרה של מבחן בגרות בתחום המתמטיקה למבחן בגרות מדעי אחר, עולה גם הצורך בביצוע אבחון פסיכודידקטי על פי הוראות משרד החינוך.
כאמור, האבחון יגלה לא רק את הקשיים הקוגניטיביים, אלא יעלה גם על הקשיים הרגשיים אליהם יש להתייחס באותה המידה. סיבה נוספת לביצוע אבחון פסיכודידקטי היא הצורך במעבר למסגרת לימודית שונה כגון תכנית מחוננים או בית ספר לחינוך מיוחד.
מהו אבחון פסיכודידקטי?
אורכו של האבחון: ארבע עד שש שעות. מספר הפגישות מותאם אישית לכל מאובחן. המטרה היא היכרות עמוקה של המאובחן, קווים לדמותו, קשייו ואופן ההתמודדות שלו עמם, חוזקות וחולשות. כמו שכבר מובן, המבחן כולל את הפן הדידקטי ואת הפן הפסיכולוגי. המבחן נערך על ידי צוות פסיכולוגים ומאבחנים דידקטיים המתמחים בתחומם. חווית האבחון חשובה משום שנוחות המאובחן ואופן ההתנהלות שלו, בעת האבחון, משפיעים על תוצאותיו.
כל אבחון פסיכודידקטי כולל שלושה צעדים הכרחיים: שיחה מקדימה, מבחנים ושיחת סיכום. בעת השיחה המקדימה (אינטייק) ישוחח המאובחן כשעה עם אדם בעל רקע מקצועי מוסמך, על מנת להכיר את המאובחן. כמו כן, באותה העת יימסרו מסמכים הנוגעים במידע רלוונטי משפחתי, התפתחותי וחינוכי.
המבחנים עצמם, בשלב השני, בודקים את מצבו הרגשי של המאובחן, רמת אינטליגנציה, שימוש במנגנונים קוגניטיביים השייכים לעולם הקריאה, שימוש בזיכרון חזותי, תפיסה חזותית, כתיבה ואורתוגרפיה, רמת הבנת הנקרא, רמת הקריאה, תפקודים המוגדרים כניהוליים ועוד. חשוב לציין כי באבחון פסיכודידקטי רחב יותר ייבדק גם התפקוד בתחום החשבון והאנגלית.
בשלב השלישי תתבצע שיחת מסכמת (משוב) במשך שעה, בה איש המקצוע יפרט את תוצאות האבחון. הדרכים לסיוע יעלו על שולחן הדיונים, ויינתנו המלצות בהתאם לקושי שיכולות לכלול גם התאמות לגבי אופן הלמידה בבית הספר ואופן הבחינה בו. לאחר שבועיים עד שלושה שבועות יקבלו ההורים של המאובחן את התוצאות המקיפות והמפורטות בדואר ישראל.
לסיכום, אבחון פסיכודידקטי בודק את מקור הקשיים בתחום הלימודי ואת החיבור והקשר שלהם למצב הנפשי רגשי, לכן הוא משלב שני אבחונים: דידקטי, המגלה את קשיי הלמידה אם ישנם ופסיכולוגי, המסייע לקבלת תמונה רחבה הן במישור היכולת הקוגניטיבית והן במישור המצב הרגשי נפשי.
מבחן זה נקרא משולב. הפנייה לאבחון זה נעשית אם הקושי בתחום הלימודי חמור, או אם הילד נתקל בקושי אחר הבולט באופן התנהגותו. האבחון מסייע להבהיר את יכולת ההבנה של הילד, את רמת האינטליגנציה שלו ואת מידת ההתאמה לבית הספר. אם עולה הצורך לבצע מבחן דידקטי, אך נמצא שיש להתאימו בצורה קיצונית לילד, גם ייערך מבחן פסיכודידקטי.
