למכון רום מגיעים תלמידים רבים שתפקודם הלימודי אינו תואם את הציפיות של המערכת והסביבה מהם. כאשר אנו נתקלים בתלמידים שיש לנו תחושה כי – בהתאם לאמרה השחוקה והמוכרת – הם “אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם”, עולה השאלה כיצד יש להתמודד עם תלמיד שכזה. האם יש צורך לסייע לו? אולי יש מקום לקבל אותו כמו שהוא, ולהכיר בכך שלמידה היא ככל הנראה לא הצד החזק שלו? הורים רבים, ואיתם גם אנשי חינוך, עשויים להחזיק בעמדה השנייה. רובם חושבים כך מתוך מקום שמבקש להיטיב עם התלמיד, מתוך הכרה בקשיים שלו וכן תפיסה של מערכת החינוך כגורם שפעמים רבות מעצים את הלחצים שהתלמיד נתון בהם, לאו דווקא באופן שמקדם אותו ומעניק לו למידה והעשרה. למרות שעמדה כזו מקבלת ומכילה ראויה להערכה, צוות מכון רום מבקש להצביע על הסיכון שהיא טומנת בחובה, ובכך להבהיר את חשיבותו של אבחון דידקטי מדויק ומעמיק.
לקויות למידה- הנעלם במשוואה
על מנת להבין את החשיבות של אבחון נכון במקרים של חשד ללקויות למידה, נתעכב קודם על מהי לקות למידה ומה ההשלכות שלה. לקויות למידה הוא שמה של קבוצת לקויות נוירו- התפתחותיות הפוגעות במנגנוני הלמידה הבסיסיים של האדם. לרוב הלקות פוגעת באחת משלושת מיומנויות הלמידה העיקריות (קריאה, כתיבה ויכולת חשבונית), באופן שמשליך על היכולת לתפקד תקין מבחינה לימודית גם במקצועות מורכבים יותר (תלמיד המתקשה ברכישת קריאה מן הסתם יפגין קשי במקצוע מרובה מלל כמו היסטוריה או ספרות). הלקות אינה קשורה לאינטליגנציה, והתלמיד הסובל ממנה יכול להיות בעל אינטליגנציה תקינה, נמוכה או גבוהה. בגלל שהלקות ממוקדת בתפקוד למידה אחד, היא אינה נראית לעין (בניגוד ללקויות נרחבות יותר, כמו פיגור שכלי או אוטיזם). לכן פעמים רבות הסביבה טועה ומתייחסת לתלמיד לקוי הלמידה כמישהו שאין לו באמת בעיה, והוא נתפס כעצלן. במצב כזה הוא לא זוכה לסיוע לו הוא זקוק וליחס האמפתי והלא- שיפוטי שהוא ראוי לו. כך, נוצרות שתיים מההשלכות המשמעותיות ביותר של התמודדות עם לקות למידה:
האחת, תלמיד המתמודד עם לקות למידה שאינו מאובחן וזוכה לסיוע המתאים- נשלל ממנו שוויון ההזדמנויות ללמידה ולהמשך התקדמות בחיים האקדמיים והמקצועיים. השנייה, תלמיד זה מועד הרבה יותר משאר בני גילו לסבול מתסכול, מתחושת כישלון ומפגיעה חמורה בדימוי העצמי שלו. ובאמת, לאור העובדה כי ניתן להביא תלמידים לקויי למידה לתפקוד תקין לחלוטין באמצעות טיפול נכון, אין סיבה למנוע מתלמידים גישה לטיפול כזה.
אבחון דידקטי- המפתח להבנת לקות הלמידה
כאשר תלמיד חשוד כסובל מלקות למידה, הכלי המשמש לבחינת קיומה של הלקות הוא אבחון דידקטי. באבחון הדידקטי נבדקות מיומנויות הלמידה הבסיסיות, וכן נבחנת רמתו של התלמיד בשורה של יכולות קוגניטיביות כלליות יותר: כישורי התפיסה (חזותית, מרחבית ושמיעתית), תפקודים גרפו- מוטוריים וויזו- מוטוריים (כתיב, שרטוט, תיאום עין-יד וכד’), תפקודי זיכרון (מיידי, לטווח קצר או לטווח ארוך), תפקודי שפה (אוצר מלים, ארגון מסר מילולי, הבנת מבנה השפה- עיבוד פונולוגי ועוד) וכן היבטים שונים של סגנון העבודה (מידת הבקרה על טעויות, קצת העבודה, התארגנות, אסטרטגיות למידה וכו’). בתום האבחון, המאבחן מטעם מכון רום יושב עם המאובחן ועם הוריו, מסביר וממשיג את מקור הקושי בהתאם לפרשנות של ממצאי האבחון (שלב זה הוא לבדו משמעותי במיוחד שכן הוא מעניק שם והגדרה לקושי ובכך מקל על הבנתו ובהמשך התגברות עליו) ודן עמם באפשרויות השונות לסיוע בהתמודדות עם הקשיים. בהתאם להמלצות המאבחן נבנה המסלול לסיוע לתלמיד בהתגברות על לקות הלמידה שלו.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
