מתי עלינו לעבור אבחון פסיכודידקטי?
כיצד נדע האם עלינו לעשות אבחון פסיכודידקטי
מהו אבחון פסיכודידקטי?לא תמיד ברור במאה אחוז האם יש צורך באבחון. לעתים קיימים אירועים שונים כגון שינוי במקום המגורים, גירושי הורים או מות הורה, משברים שעליהם ניתן לתלות את ההישגים הלימודיים הנמוכים. אבחון פסיכודידקטי יכול לסייע ולהעניק מבט רחב על מצבו של הילד כדי לשקף את הסיבות בעטיין הוא כושל בלימודים. כך ניתן לבדוק האם אכן מדובר באירוע מסוים או בקושי רחב יותר שרק כעת הוא צף ועולה על פני השטח.
האבחון משלב בין הערכה של התפקוד הלימודי לבין הערכה באשר למצבו הנפשי של הילד. מדובר באירוע בן שלושה שלבים: שיחת פתיחה, מבחנים ושיחת סיום. בשיחת הפתיחה ישוחח הילד עם איש מקצוע מוסמך במשך כשעה. מטרת השיחה היא להכיר את הילד לעומק ולעלות מידע רחב באשר להתמודדותו במצבי הצלחה וכישלון, מצבים אישיים וחברתיים, ועוד. בשלב זה יינתנו כל המסמכים היכולים לשפוך אור לגבי אופן ההתנהלות של הילד ולגבי היסטוריה ברמה הטיפולית, האישית, החברתית וכולי.
בשלב השני יעבור הילד סדרה של מבחנים. אלה ייתנו מענה רחב לגבי יכולותיו הקוגניטיביות, רמת האינטליגנציה שלו ומצבו הרגשי והנפשי. ייבדקו יכולותיו בתחום הקריאה, הכתיבה, הזיכרון ועוד. אבחון פסיכודידקטי נערך כארבע עד שש שעות, ויכול להתבצע במשך מספר מפגשים בהתאם לצורך (מידת הריכוז של הילד, יכולותיו, רצונו לשתף פעולה וכדומה משפיעים על מספר המפגש שנקבע).
בשלב השלישי תערך שיחה מסיימת במשך שעה על ידי איש המקצוע המפרטת את הממצאים שהתגלו ושופכת אור על מצבו הרגשי, נפשי של הילד, תוך התייחסות לממד הקוגניטיבי שלו. לאחר שיחה זו יישלחו בדואר ישראל התוצאות המקיפות של האבחון.
מתי מומלץ לבצע אבחון פסיכודידקטי?
אבחון פסיכודידקטי מומלץ לבצע כאשר נראה כי קיים פער בין הישגי התלמיד לבין יכולותיו כפי שמצטיירים בעיניי הצוות המלמד וההורים. מומלץ לגשת לאבחון זה כאשר ייתכן כי מנת המשכל נראית נמוכה מהממוצע והישגי התלמיד מושפעים מכך. סיבה נוספת לאבחון זה היא איתור בית הספר המתאים ביותר עבור הילד.
אבחון פסיכודידקטי מתאים למגוון גילאים, החל מבית הספר היסודי, חטיבות הביניים והתיכון, ועד חיילים, סטודנטים ומבוגרים. אף פעם לא מאוחר מדי. הפנייה לאבחון זה יכולה להיעשות על ידי מערכת החינוך, ההורים ועל סמך החלטה אישית בצורה עצמאית.
דגשים והערות
להבדיל מאבחון דידקטי אשר שם דגש על היכולת הקוגניטיבית ועל הכישורים הלימודיים, האבחון הפסיכודידקטי מעניק רקע עמוק יותר ותשומת לב למקורות הרגשיים המשפיעים על ההישגים הנמוכים. למעשה, האבחון הפסיכודידקטי כולל בתוכו את האבחון הדידקטי, אך חשוב לציין כי לא תמיד הוא יעניק את ההמלצות של ההוראה המתקנת. האבחון אמנם כולל את החלק הדידקטי אך מעניק תמונה רחבה יותר לגבי חוזקות וחולשות נפשיים, אך הוא לא מעמיק לגבי קשיים לימודיים ספציפיים כמו המבחן הדידקטי המציג רשימה של הקלות במידת הצורך.
הקשיים הרגשיים מצטרפים לקשיים הדידקטיים, אם ישנם. הקשיים הדידקטיים עלולים לנבוע מקושי נוירולוגי שאינו תלוי בשום גורם רגשי, אלה הם קשיי למידה והפרעות ריכוז וקשב אובייקטיביות. איתור הקושי על ידי אבחון מדויק ומקצועי יכול להעניק לצוות המטפל והמדריך את הילד כלים בונים המתאימים לו ביותר עבור התפתחותו בתחום הלימודי וחיזוק מרחבי הרגש והנפש.
כאשר יכולת הלימוד גדלה המוטיבציה עולה ולכן הילד קרוב יותר למיצוי הפוטנציאל האישי שלו. כאמור, האיתור המקודם של הלקות חשובה ביותר עבור התפתחותו התקינה של הילד ויש לה השלכות ארוכות טווח על חייו כבוגר. ההמלצות הניתנות להורים ולמשרד החינוך חשובים ליישום. הטיפול בממד הרגשי חשוב באותה המידה.
קראו עוד;
