הפרעת קשב וריכוז היא פגם אורגני מולד. זו הסיבה שקשה לטפל בה, כיון שבפועל לא ניתן לשנות את מקור ההפרעה. אבל, כאשר מי שמטפל בהפרעת קשב וריכוז הוא בעל ניסיון רב בהוראה לתלמידים עם בעיות קשות בלמידה, קל לו יותר לטפל בה. ניר ישינובסקי הוא מורה למתמטיקה ואנגלית לתלמידים עם לקויות למידה. ניר, העובד באזור השרון, תל אביב והסביבה, נותן שירות ייחודי לתלמידים; לסובלים מבעיות קשב וריכוז הוא מגיע לטיפול בבית. אומר ניר; “כאשר ילד סובל מהפרעת קשב וריכוז הוא מתקשה להתרכז בסביבה שיש בה מסיחים רבים. לכן סביבת הבית היא הסביבה הטובה ביותר. גם אפשר לנתק שם את הרעשים (טלפון, קולות, מוסיקה, רעשים סביבתיים אחרים), וגם הילד אינו משקיע מאמץ בלהגיע אל הקליניקה. הילד יכול ללמוד לאחר מנוחה, וכך להגיע לרמת יעילות גבוהה יותר”.
ניר ישינובסקי הוא בעל ניסיון בעבודה עם נוער בסיכון. ניר מלמד בשלושה בתי ספר תלמידים בכל הגילאים; יסודי, חטיבת ביניים ותיכון. בעבודתו משלב ניר הוראה מתקנת ואימון בקשב וריכוז. לניר ניסיון רב עם נוער בגיל ההתבגרות. הוא מסביר; “להוראה למידה בגיל ההתבגרות מתלוות הבעיות של הגיל הזה. פעילות הורמונאלית מוגברת, תזזיתיות, קפיציות, חוסר יכולת לשבת בשקט, רצייתיות חברתית גדולה יותר ועוד. קשה מאוד לעבוד עם מתבגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז וצריך להניע אותם ללמידה בשיטות שיגרו את סקרנותם ויגרמו להם לרצות להתמודד עם חומר הלימוד. רק שילוב של כמה גישות בו זמנית יכול לסייע לילדים שכאלה”. מסביר ניר; “אני נוטה לשלב בהוראה לתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז טיפול המסתמך על האבחון שלהם. אם, למשל, לילד יש בעיה של קשב קצר, אני נותן לו מטלות קצרות במיוחד. אני מתחיל מנושא שהילד מכיר או מחומר שהוא שולט בו. בנוסף אני משלב פעילויות רבות, שמאפשרות לו להוציא קצת מהמרץ והתזזיתיות שמאפיינת אותו. לעתים אני משלב משחקים בלמידה, ואלה “לוכדים” את הקשב של התלמיד. לפעמים אני עורך עמו כל מיני תרגילים, שלכאורה אין להם קשר לחומר הלימודי, אבל בעקיפין משפיעים על הידע שלו, ומקנים לו תחושות הצלחה ושליטה, כמו משחקי טריויה, צוללות, דמקה ועוד”.
“אני משתדל להפוך כל מפגש שלנו לחוויה”, אומר ניר. “ילד שמשתעמם מהר מגיע לשיעור עם מודעות שהוא ישתעמם בו. אם אני מצליח להפוך לו את השיעור למעניין, כבר עשיתי חצי עבודה. למעשה שברתי את “הסכימה” שהוא מכיר. בהמשך, בעקבות אותה שיטת עבודה, יכולות להישבר גם סכימות נוספות, כמו תחושת תסכול מחוסר יכולת לסיים משימה, או ביטחון עצמי נמוך לאחר שנים רבות של כישלונות”.
“ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, כמו כל הילדים, הם חלק ממשפחה. כיון שאני מכיר את הבעייתיות של המשפחה שיש בה ילד עם הפרעות קשב וריכוז, אני נוטה לשתף את ההורים בעבודתי. כאשר אני מגיע לבית המטופל, אני משוחח בדרך כלל עם האם, מספר לה על מה אני עובד עם הילד, ובדרך כלל גם עונה לשאלות שהיא מציגה. כך נוצר מצב שגם ההורים מקבלים ממני הדרכה כיצד לעבוד עם הילד. לא אחת הודו לי הורים על הטיפול וציינו שהטיפול בבית, יחד עם העדכון התמידי שלהם, עזרו מאוד. רובם ציינו, שהעבודה שלי בבית עם הילד תרמה לשקט בבית, מה שחשוב מאוד במשפחה שיש בה ילד תזזיתי במיוחד”.
