על הגישה…
כאמור, פניה זהר מתבססת בעבודתה על גישת מיכל דליות. בדומה לגישות התפתחותיות רבות, גישת מיכל דליות שמה דגש משמעותי על שנות החיים הראשונות כמעצבות ומכריעות לגבי המשך ההתפתחות. הגישה מכירה בכך שבמכל התפקידים שאדם עשוי ליטול על עצמו, תפקיד ההורות הוא מן המורכבים וארוכי הטווח. באופן פרדוקסלי, דווקא תפקיד מורכב שכזה הוא מן הבודדים שעבורו לא נדרשים הכשרה או תהליך רישוי מיוחד. נדמה לעתים שדווקא הקלות (היחסית, לרוב) שבה כולנו נכנסים למועדון ההורות מקשה עלינו להפנים ולהבין שאנו עשויים להזדקק לעזרה, הכוונה וסיוע בהתמודדות עם האתגר היומיומי שבגידול ילדים. גישת מיכל דליות דוגלת בתהליך מרוכז וקצר-טווח של איתור נקודות הקושי המשמעותיות בקשר בין ההורים והילדים ובהתנהלות חיי המשפחה, הקניית כלים להתמודדות יעילה ואימון בשימוש בהם, תוך ליווי ההורים בתהליך. בנוסף, פניה משלבת בעבודתה גם את הגישה הנוירו- התפתחותית- תפקודית מבית מדרשו של הפסיכולוג רמי כץ. גישה זו שמה דגש על איזון תחושתי, ככלי לקידום תפקודי של ילדים המתמודדים עם קשיים שונים (למשל- לקויות למידה או הפרעות קשב וריכוז).
הפרעת קשב וריכוז בערוץ המשפחתי
בהפרעת קשב וריכוז נפגעת שורה של יכולות ותפקודים המרכיבים יחד את מה שכולנו רגילים לקרוא לו פשוט “קשב”. תפקודים אלה כוללים את היכולת לשמור על מיקוד לאורך זמן, היכולת להימנע מהיסח דעת, היכולת “לעבור” עם הקשב באופן יעיל בין מטלות, היכולת לבצע מספר מטלות בו- זמנית (מולטי- טסקינג) וכיוב’. בנוסף ההפרעה מלווה לא פעם בהתנהגויות אימפולסיביות והיפראקטיביות. כמובן שהשלכות ההפרעה נפרשות אל מעבר להיבט התפקודי, ובנוסף להתמודדות עם תסמיני ההפרעה, ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז מתמודדים גם עם השלכות רגשיות לא פשוטות, הכוללות תסכול, פגיעה בדימוי העצמי ותחושה מתמדת שהם אינם מובנים או שהסביבה רואה בהם מטרד.
ברורה לכל ההשפעה שיש להפרעת קשב וריכוז על הילד המתמודד עמה, ומכאן מגיעה המסקנה בדבר הצורך לטפל בילד הסובל (בין אפ תרופתית או בטיפול רגשי). פניה זוהר מבקשת להאיר פן נוסף של העבודה עם ילדים בעלי הפרעת קשב, דרך הערוץ המשפחתי. הרציונל לעבודה בערוץ המשפחתי הוא כפול: ראשית, לא ניתן להתעלם מן ההשלכות שיש להפרעת הקשב של אחד מבני הבית על שאר בני המשפחה, ושנית- העבודה עם המשפחה טומנת בחובה אפשרות לשינוי מעמיק ומקיף בדפוסי ההתנהלות המשפחתית וכתוצאה מכך ברווחתם ואיכות חייהם של בני המשפחה. לכן, חשוב לעבוד עם ההורים על פיתוח כלים להתמודדות מותאמת עם קשיים התנהגותיים של ילדם בעל הפרעת הקשב. עבודה זו עשויה לכלול הקניית הרגלים נכונים של פתרון סכסוכים, כבוד הדדי, התנהגות מקובלת בחברה ובבית, כל זאת לצד שמירה על אוטונומיה ופרטיות הן של ההורים והן של הילד.
כאשר ילד המתמודד עם קושי משמעותי שכזה, פוגש את סביבתו הקרובה והמשמעותית (הורים ובני משפחה) כשהם מוכוונים לצרכיו, נכונים ללוותו בהתמודדות אך גם לשמור על סמכות וגבולות, הדבר מהווה עבורו גשר וחיבור, המאפשרים לו לצלוח את התהום שלעתים נפערת בינו לבין הסביבה.
