לא מעט נכתב על דיסלקציה ולקויות למידה אחרות, אבל פחות נכתב על הקשר ההדוק שקיים בשיפור ההצלבות וחציות קו אמצע של הגוף כאמצעי להתגברות על הקושי בלמידה, קריאה, כתיבה וחשבון. גישות טיפוליות בארץ ובעולם מתבססות על שילוב של תרגילים מוטוריים, שמפתחים ומשפרים את יכולת התאום המוחי באמצאות חיזוק ההצלבות וחציות קו אמצע של הגוף פיזית וגרפית. השאלה היא מדוע ובמה זה עוזר?
היו חלוצים בחקר המוח והלמידה, כמו ד”ר קרל דה לה קאטו, מחנך ומדען, שערך ב-1960 מחקר אינטנסיבי בילדים עם לקויות למידה. בטיפול בילדים האלה, ולאחר מכן בטיפול בילדים אוטיסטים, גילה כי למידה, התנהגות והפרעות מוטוריות, התרחשו לאורך רצף של חומרה, כתוצאה מפגיעה מוחית או התפתחות עצבית לא בשלה. גם ד”ר פול דניסון, ב-1979, דיבר על שילוב של למידה בכמה פרמטרים – גוף נפש ומוח. הוא עסק בתכניות לימודים ומחקר בפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת דרום קליפורניה, שם הוענק לו תואר ד”ר בחינוך עבור הישגיו ומחקרו על ראשית הקריאה והקשר שלה להתפתחות המוח עד היום.
חוקרים אלו ורבים נוספים, דיברו על חציית קו האמצע של הגוף, הצלבות ובידול, כאבן יסוד בהתפתחות התקינה של המוח ויכולת למידה יעילה. התהליך משפר את הקשרים הנוירולוגים (נוירונים-תאי עצב) בין המרכזים השונים במוח.
הצלבה היא היכולת להפעיל את שתי ההמיספרות של המוח בצורה תקינה ובתיאום, באותו הזמן. זו היכולת להפעיל חלקי גוף שמאורגנים בצד אחד של המוח לאזור שמאורגן בצד השני של הגוף. ילדים עם קושי בחציית קו אמצע של הגוף ובהצלבות נמנעים מזה. כאשר יש קושי במערכת זו, עלולה להיווצר בהמשך הפרעת קשב וריכוז, מופנמות-יתר או לחילופין היפראקטיבית. אלה קורים עקב היווצרות מתח בגוף, קושי בעיבוד המסרים שמגיעים למוח וקושי בתאום תגובות מתואמות. כאשר יכולת ההצלבה לא מתפתחת בצורה תקינה, עלולים לראות קשיים בשפה, שליפה, תקשורת, הבנות לוגיות, קריאה וכתיבה. קשיים אלו עלולים לגרום לעצבנות, הסתגרות, התנהלות מוטורית מסורבלת, קשיים חברתיים, תסכול ,דימוי עצמי וביטחון עצמי ירוד.
יכולת ההצלבה מתחילה להתפתח סביב גיל 3 חודשים, כאשר התינוק מתחיל לעבור עם ידיו ורגליו את קו האמצע של גופו, כאשר הוא מתחיל לבצע רוטציה במותניים, לקראת התהפכות לצד (סביב גיל 5 חודשים), וכאשר הוא מסוגל להפעיל חלק מהגוף שמופעל על ידי המיספרה אחת בתחום שבפיקוח ההמיספרה השנייה.
יכולת זו תאפשר בהמשך זחילת גחון וזחילה על שש, באמצעות הפעלה של האלכסונים (יד ורגל נגדית), תרגילים להיכרות עם קו אמצע הגוף ובידול איברים.
בידול איברים או הפרדה, זו היכולת להפעלה ושליטה באברים הנחוצים לנו לפעולה בלי צורך להפעיל איברים שאינם נחוצים. לכל אדם צריכה להיות יכולת הפרדה של לפחות 3 מיומנויות, היכולת לבצע מספר פעולות יחד בו זמנית כגון: פעולה מוטורית, נשימה ויכולת קוגניטיבית בו-זמנית (נשימה תקינה, יכולת הקשבה למורה בלי שרעשים סביבתיים יפריעו לו וכתיבה/העתקה מהלוח). המשמעות של יכולת הפרדה תקינה היא קשב, דיוק, מיקוד במטרה וחיסכון באנרגיה/מאמץ. כאשר אין בידול, אין שליטה מלאה על התפקוד הפיזי, מה שמוביל לחוסר תשומת לב בעת ביצוע מטלות מוטוריות וקושי בשליטה. התוצאה היא אימפולסיביות וירידה בטווח הקשב ותסכול.
ילדים בעלי קושי בתפקוד או תאום בין ההמיספרות במוח, עלולים בדרך כלל להראות קשיים בתפיסתיות, הפוגעים בלמידה. הכוונה לדיסלקציה, דיסגרפיה או דיסקלקוליה. תרגול וגרייה נכונה של המוח, על בסיס יומי ומתמיד, לתקופה של לפחות שלושה ארבעה חודשים, יגרמו לשיפורים משמעותיים אצל ילדים אלו, ואף להתגברות על הקשיים.
הדרך הטיפולית שלי הוכיחה, ששילוב גישות טיפוליות שונות, מסייעות לווסת את המערכת החושית, ולפתח את הקשרים הנוירולוגים שנדרשים לשיפור התפקוד המוטורי בשילוב אסטרטגיות ללמידה.
