לקויות למידה
לקויות למידה הן קבוצה של לקויות התפתחותיות שבמסגרתן נפגעים תפקודי- יסוד לימודיים (יכולת חשבונית, קריאה וכתיבה). בעקבות לקות הלמידה, נמנע מהאדם הסובל ממנע לרכוש ידע חדש, כישורים ומיומנויות באותו קצב ובאותה יעילות כפי שמצופה מאחרים בגילו וברמתו. לקויות למידה הן לקויות הטרוגניות, כלומר יש קשת רחבה של רמות תפקוד שונות בקרב ילדים ומבוגרים הסובלים מהן, כל אחד מהם יכול צלהיות בעל אינטליגנציה גבוהה מהממוצע, נמוכה ממנו או ממוצעת,וכן אדם אחד יכול לסבול מכמה לקויות במקביל, כאשר הלקויות השכיחות הן דיסלקציה (המתבטאת בתחום הקריאה), דיסגרפיה (לקות בתפקודי הכתיבה) ודיסקלקוליה (לקות הפוגעת ביכולות החשבוניות).
לקות למידה אינה נראית לעין אלא במצבים שבהם האדם נדרש לשימוש בתפקוד הפגוע. ילד הסובל מדיסקלקוליה מתפקד באופן רגיל לחלוטין עד שהוא נדרש לפתור בעיה בחשבון. בגלל היותה של הלקות ספציפית וממוקדת, קל “לפספס” אותה, וילדים אלה סובלים פעמים רבות מכעס וביקורת של הסביבה, על היותם עצלים או סרבני למידה. דפוס זה רק מוסיף לתסכול ולמצוקה שהיא גם ככה מנת חלקם של המתמודדים עם הקשיים.
מה עושים?
בקליניקת “קשב בטיפול” בניהולה של שרית רותם, אנו מקבלים פניות רבות של הורים ותלמידים המפגינים קשיים לימודיים אך מתקשים להבין את מקורם ויותר מזה- מה עושים איתם. הדרך המקיפה והמעמיקה ביותר להבין קושי שכזה הוא אבחון פסיכודידקטי.
אבחון פסיכודידקטי
אבחון פסיכודידקטי נועד לעמוד על רמת תפקודו ויכולותיו הלימודיות של המאובחן. ה”חקירה” של הקשיים של המאובחן מביאה בחשבון היבטים שכליים וקוגניטיביים ודידקטיים וגם היבטים רגשיים ופסיכולוגיים, לצורך יצירת תמונה שלמה ומקיפה ככל האפשר. ניתן לומר שהאבחון הפסיכודידקטי מורכב מחלק “פסיכו” וחלק דידקטי: בחלק הדידקטי נעשית בחינה של היכולות הבסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון) וכל של קבוצת יכולות ותפקודים המרכיבות ותומכות בתהליך הלמידה: כישורי התפיסה (תפיסה חזותית, שמיעתית או מרחבית), תפקודי זיכרון (לטווח קצר ולטווח ארוך), יכולות גרפו- מוטוריות (תיאום יד עין, שרטוט, כתיבה וכד’), תפקודי קשב וריכוז, סגנון העבודה ואסטרטגיות למידה. כבר בחלק הזה נשים לב לקיומם של פערים חריגים העשויים להצביע על לקות למידה.
בחלק הפסיכולוגי נבחן את מצבו הרגשי והנפשי של המאובחן. חלק זה יכלול שימוש במגוון כלים להערכת מידת הכוחות, החרדות, התפיסה העצמית ותפיסת הסביבה והאחר, בוחן המציאות, המיומנויות חברתיות וכיוב’. בנוסף, חלק זה יכלול הערכה של מנת המשכל הכללית (הערכה שהיא קוגניטיבית בעיקרה אך לאו דווקא מוכוונת יכולות למידה ספציפיות כמו בחלק הדידקטי).
מדוע אבחון פיסכודידקטי?
אצלנו ב”קשב בטיפול”, שרית והצוות מאמינים כי יש לראות בכל תלמיד כשלם, עולם ומלואו. מסיבה זו, בבואנו לסייע לתלמיד להתגבר על קשיים שונים, חשוב לנו לרדת לעומק הקושי ולהבין טוב ככל האפשר את מקורותיו. שני ילדים המפגינים יכולים להפגין קשיים דומים שנובעים ממקורות שונים לגמרי (למשל- תלמיד לקוי למידה מול תלמיד הסובל מחרדת כישלון ומתקשה להתמודד בבית הספר). עריכת אבחון שאינו מביא בחשבון את כלל ההיבטים של עולמו של התלמיד עלול להחמיץ חלק ניכר מהבעיה ולהביא להמלצות לסיוע ועזרה שאינן תואמות את הצורך של המאובחן. למעט מקרים בהם יש קושי מאוד ספציפי וממוקד, אנו מרגישים שבחינה של התפקוד הלימודי בלבד חייבת להתלוות להערכה של קשיים רגשיים, וזאת על מנת שנוכל, יחד עם ההורים והתלמיד, להתחיל לסלול דרך להתגברות על הקשיים וקידום התלמיד להצלחה.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
