מאת; ענבל שיפר
ישנם מאפיינים רבים להפרעת קשב וריכוז, המלווה בהיפראקטיביות(ADHD), מאפיינים אלה הם בעיקר מאפיינים התנהגותיים, אליהם אנו חשופים ולכן מרבית היחס והטיפול, מופנה אליהם. יחד עם זאת, ישנם מאפיינים נוספים להפרעה זו, ואלו הם המאפיינים הרגשיים.
לעיתים רבות, בהתמודדות עם ADHD , הקשיים הרגשיים מוזנחים, שכן זהו צד שפחות מטריד וגלוי לעין, לעומת הצד ההתנהגותי. עם זאת, חשוב מאוד להתייחס לקשיים אלו, שכן, הם מפריעים מאוד לילד הסובל מהן ומקשים עליו בתחומים רבים במהלך היומיום. בכתבה זו אדון בחלק מההפרעות הרגשיות העלולות ללוות ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הכוללות אימפולסיביות (ADHD):
ילדים אלה מוצאים עצמם, לעתים קרובות, דחויים מהחברה בשל טווחי הקשב הקצרים שלהם, אשר אינם מאפשרים להם לשבת לאורך זמן עם חברים ולשחק. כמו כן, התוקפנות, חוסר השליטה והאימפולסיביות, המאפיינים את ההפרעה, מהווים איום על ילדים אחרים. לצד אלה, יש חוסר יציבות רגשית ומזג סוער, העלולים, גם הם, להשפיע על ילדים אחרים ולהרחיק אותם. כל אלה מובילים לקשיים בקשרים הבינאישיים ומכאן, לעתים קרובות, ילדים עם הפרעת קשב מסוג ADHD, מוצאים עצמם בודדים ופגועים.
גם הקושי הלימודי הנובע מההפרעה, מחליש את ביטחונם העצמי ומגביר את תחושת חוסר המסוגלות. הם רואים את חבריהם לומדים ומצליחים ולא מבינים מדוע הם, שמתאמצים כל כך, לא מצליחים להתרכז במבחן ולהוציא ציונים גבוהים. ישנה גם תחושה של תחרותיות רבה (גם עם אחיהם, לא רק עם החברים) ותחושת כישלון. הערך העצמי שלהם נפגע והתסכול מהתחום הלימודי ומההשוואה לאחרים, הולך וגדל.
בנוסף, ילדי ADHD מרגישים לעתים קרובות אכזבה. הם מאוכזבים מעצמם בשל קשייהם וחוסר ההצלחה ומרגישים לעתים קרובות, שהם מאכזבים את המורים בבית הספר ובעיקר את הוריהם.
ישנם ילדים שההפרעה גורמת להם להיות “מעופפים”, “מרחפים” וכאשר המורה שואלת אותם שאלה, לעתים קרובות הם אינם יודעים את התשובה ולכן ילדים נוטים לצחוק עליהם ולהביך אותם.
בנוסף, ילדים אשר סובלים מהיפראקטיביות וקושי בשליטה, מפריעים לעתים קרובות למורים ולמהלך התקין של השיעור. הם מרבים להיענש והתנהגותם לעתים אף גורמת לאנטגוניזם בקרב המורים, דבר אשר עלול להשפיע על ההשקעה וניסיונות הקידום של הילד, על ידי המורים.
כאשר ילדים עם הפרעה זו נאלצים לנטול ריטלין או כל תרופה אחרת, הם עלולים לחוש כי “הם לא שווים”, או “מקולקלים” ולכן, לעתים, עולה התנגדות מצד הילד לקחת את התרופה, שכן הוא לא רוצה להיות שונה מהאחרים. כאן ניתן לראות שוב קושי בהתמודדות רגשית עם תחושות הכישלון וחוסר המסוגלות והתחושה כי אני לא כמו כולם.
כל אלה משפיעים באופן משמעותי על הילדים, בייחוד על תפיסת העצמי שלהם, הערך העצמי שלהם והדימוי העצמי. לכן חשוב לשים לב גם לצד הרגשי המלווה הפרעה זו, ובהתאם לצורך, לתת טיפול רגשי מתאים.
ענבל שיפר – פסיכולוגית בהתמחות חינוכית, מטפלת בילדים טיפולים פסיכולוגיים ומעבירה הדרכות הורים בקליניקה פרטית בחולון ובתל אביב, לילדים בגילאי 5-18, עובדת מספר שנים בשירות הציבורי בטיפול בילדים, הדרכת הורים, אבחונים וייעוץ לצוותים חינוכיים וטיפוליים. כמו כן, מטפלת בטיפול התנהגותי– קוגניטיבי (CBT) ומעבירה אבחונים פסיכולוגיים ואבחונים פסיכודדיקטיים לאבחון לקויות למידה.
