לרחל שלום אליספור, מאבחנת דידקטית ומורה להוראה מתקנת, יש ניסיון של מעל עשרים שנה בתחומי האבחון, הטיפול, הייעוץ וההדרכה בקרב אוכלוסיה רב- גילאית של לקויי למידה ומתקשים. רחל היא בוגרת האוניברסיטה העברית בחוגים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית, וכן החוג לסטטיסטיקה. בנוסף, היא מוסמכת בלימודי אבחון ובלימודי חינוך ריפויי מטעם מכללת דוד ילין בירושלים, ובוגרת תכנית שוורץ ללימודי מוסמך בגיל הרך באוניברסיטה העברית. רחל שלום אליספור עוסקת בכל ה”חוליות” בשרשרת הסיוע ללקויי למידה, החל מאבחון הקושי, בניית תכנית התערבות מתאימה וגיבוש המלצות להתאמות בדרכי ההיבחנות.
התאמות במבחנים- ולמה?
סיטואציה של מבחן כפי שאנו מכירים אותה היא משהו שאנו נוטים לקבל כמובן מאליו. נכון הדבר שרבים מאתנו זוכרים את המבחנים כחלק המלחיץ והמתסכל של שנות הלימודים, אך במקביל נדמה שכבר בשלב מאוד מוקדם בדרכנו הלימודית, אנו מקבלים את השיטה הזו כמו שהיא, ולא מקדישים יותר מדי מחשבה לשאלת התאמתה אלינו או אל החומר ככלי הכמעט בלעדי להערכה של התקדמותנו הלימודית. אין בכוונתי לפתוח כאן דיון בשאלה זו. דיון זה הוא מורכב, ויתר על כן- הוא מתקיים כבר דורי דורות, וככל הנראה הוא נולד רק זמן קצר אחרי הולדתה של שיטת המבחנים אי שם בעבר הרחוק מאוד של החינוך והאקדמיה. ובכל זאת, ברצוני להצביע על האתגר שהמבחן מציב עבור תלמידים הסובלים מלקויות למידה או קשיים לימודיים.
אם נתבונן לרגע מהצד בסיטואציה המבחנית, נוכל להבין קצת ממה שהיא דורשת מאיתנו:
המבחן דורש למידה ושינון של חומר, ולעתים אף יישום של חומר ועשיית שימוש בו בבחינה עצמה (הדוגמא הטובה ביותר למבחן כזה הוא מקצוע המתמטיקה). לצורך כך נדרשת למידה והיכרות עם החומר במהלך תכנית הלימודים שקודמת לבחינה. ביום המבחן עצמו, נדרשת מידה מספקת של ריכוז, יכולת לקרוא את השאלות, יכולת לכתוב את התשובות, יכולת להתרכז במבחן בכיתה מלאה בתלמידים ויכולת להתגבר על “רעשים” פנימיים של חרדה ולחץ המאפיינים במידה כזו או אחרת את כל הנבחנים, גם אלה שהגיעו לבחינה כשהם מוכנים להפליא.
עבור תלמידים עם קשיי למידה ולקויות למידה, כל היבט מההיבטים שצויינו למעלה, עלול להציב מכשול לא פשוט. כבר בשלב הלמידה בכיתה, זו שמקדימה את הלמידה האינטנסיבית יותר לקראת הבחינה, תלמידים הסובלים מלקויות למידה מתקשים, כל אחד בהתאם לאופי הלקות הספציפית שלו. למידה ממוקדת לקראת המבחן גם היא קשה, ובמובנים רבים היא מציבה בפני התלמיד, החווה קושי בלמידה שגרתית, גרסה מרוכזת ומתסכלת במיוחד של הקשיים שהוא פוגש ביומיום שלו בכיתה. תלמיד הסובל מדיסלקציה או דיסגרפיה יתקשה להיבחן מול דף כתוב בשאלות הדורשות כתיבה, וכמובן שתלמיד בעל קשיים בחשיבה מתמטית (בין אם אובחן כסובל מדיסקלקוליה ואם לאו) יתקשה במבחנים בחשבון ומתמטיקה. אם ניקח את כל המכלול הזה ועוד נצפה מהתלמיד (שחווה יומיום את הקושי, אולי אף תחושת נחיתות מול חבריו שמצליחים בעוד הוא- התקדמותו אטית משלהם, ונושא עמו מטען קשה של כישלונות ואכזבות) להצליח להתגבר על הפחדים שמסיחים כ”כ את הדעת- אנו עלולים להגיע למסקנה שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
אם כך…
במסגרת אבחון והיכרות עם התלמיד, רחל שלום אליספור מתמחה בגיבוש המלצות למתן התאמות בדרכי ההיבחנות בבית הספר, כך שיאפשרו לתלמיד לעקוף את המכשולים הניצבים בפניו, ויהפכו את הבחינה לכלי הרבה יותר תקף להערכת ביצועיו הלימודיים. התאמות כאלה עשויות להיות היבחנות בעל פה, היבחנות בחדר שקט, המרת מבחן בעבודה וכיוב’.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
