תופעת ההיפראקטיביות
היפראקטיביות נחשבת כאחד התסמינים העיקריים והבולטים ביותר של הפרעת קשב וריכוז, אך למעשה מדובר בתופעה נרחבת וידועה בפני עצמה. כאשר מדברים על היפראקטיביות, מדובר בילד (או מבוגר, נעסוק בנושא זה מעט מאוחר יותר) שאינו מסוגל לשבת במקומו לפרק זמן ארוך משנייה. לא מסוגל להקשיב ולעכל כל חומר לימודי. היפראקטיביות מתבטאת גם בהשתעממות מהירה מאוד, וחוסר יכולת של המורים או ההורים לעורר עניין כלשהו בקרב הילד ההיפראקטיבי.
תופעת הפרעות קשב וריכוז הופיעה בספר ההוראות הדיאגנוסטיות של האגודה הפסיכיאטרית להפרעות הנפש האמריקאית בשנת 1987 ומאז רקמה עור וגידים והפכה לתופעה ידועה ובעיקר עצובה במערכת החינוך הכלל-עולמית.
הסיבות להופעת היפראקטיביות בקרב ילדים
המומחים השונים מונים סיבות שונות להופעת ההיפראקטיביות וגם הפרעות קשב וריכוז בכלל. הרבה רואים בסיבות גנטיות את הסיבה העיקרית לתופעה. לפיכך, במידה ומישהו מבני המשפחה סובל מתופעת ההיפראקטיביות, סביר להניח שהדבר יופיע בקרב אנשים נוספים גם כן. לכן, כאשר אחד מבני המשפחה הינו היפראקטיבי, סביר להניח שזה יבוא לידי ביטוי גם בקרב חברי משפחה נוספים. סיבות נוספות שרואים המדענים להופעת הפרעת קשב וריכוז בכלל והיפראקטיביות בפרט הינן גם תופעות חיצוניות, כגון הרעלת מתכות (עופרת, קדמיום או אלומיניום). למרות שלכאורה אין קשר בין הדברים, הרעלה זו מביאה להפרת האיזון הטבעי בגוף, מה שעלול להביא לשינוים בפעילות המוח ולתופעות שמעולם לא נראו בקרב האדם קודם לכן זה טראומות נפשיות קשות. פעמים רבות נצפות תופעות של היפראקטיביות בקרב ילדים שעברו אירועים טראומתיים בתקופה האחרונה ועקב כך החלו לפתח תופעות בעייתיות.
כיצד מאבחנים היפראקטיביות – התסמינים הבולטים
כאשר מאבחנים היפראקטיביות או כל סוג הפרעות קשב וריכוז, הפעולה הבסיסית שמתבצעת הינה בדיקה שכל מחלה או בעיה אחרת לא מסבירה את התופעה. חשוב לציין שהתסמינים הידועים של הפרעות קשב וריכוז הינם תופעות רגילות עבור כל ילד או ילדה. עם זאת, מה שהופך את התופעה לבעייתית בקרב הילדים הסובלים מהיפראקטיביות הינו העובדה שהם הרבה יותר תדירות מאשר בקרב ילדים אחרים, וגם שרובם של התסמינים מופיעים באופן קבוע.
ניתן למנות שבעה עשר תסמינים הרשומים כחלק מתופעת הפרעת קשב וריכוז: ילדים אלה מתקשים לשבת במקום, בעיקר כאשר הדבר נדרש מהם במפורש הם מנענעים באופן קבוע בידיהם ורגליהם ולא יכולים להישמע להוראות ההורים והמורים. לא מסוגלים לסיים פעולה אחת מבלי לעבור מייד לפעולה אחרת. ילדים אלה לא יכולים לשמוע על קשב בסיסי בזמן ביצוע משימה פשוטה או משחק. ילדים אלה נוטים להפריע לאחרים בעת ביצוע משימות כאלה, מתפרצים לדברי אחרים. לילדים האל יש נטייה לתפס על כל דבר שהם רואים, וקושי לשחק בשקט ובלי להפריע לאחרים. ניתן לראות אצלם תופעה של דיבור בלתי פוסק, ומתן תשובות שגויות על שאלות שהם אפילו לא סיימו לשמוע. לעיתים קרובות ניכרת בהם אי-הבנה וחוסר רצון או יכולת להקשיב ולשים לב לפרטים קטנים, בגלל שדעתם תמיד נודדת. ילדים אלה מתקשים לחכות לתורם במשחקים ובאופן כללי מפגינים קוצר רוח. ילדים אלה לא מראים מוטיבציה לימודית כלל וכלל ונוטים להיות מאוד לא מאורגנים. תופעה נוספת שחוזרת בקרב ילדים הסובלים מהיפראקטיביות ובעיות קשב וריכזו זו חזרה הולכת ונשנית של פעולה מסוכנת מבלי לשים לב לתוצאות הבלתי נמנעות. בתור תלמידים, הילדים ההיפראקטיביים נוטים לעשות טעויות רבות הנובעות מחוסר תשומת לב.מ ילדים אלה חולמים הרבה בהקיץ ובקלות רבה מאבדים את הריכוז. עקב כל אלה הם גם נוטים לאבד פעמים רבות את חפציהם.
באופן כללי, בנים נוטים להראות תסמינים של היפראקטיביות וגם קשיי למידה פי ארבע יותר מאשר בנות, אך יותר קל לחברה לקבל את ההתנהגות ההיפראקטיבית של בנים, היות וזה מקובל שהם פעילים ואולי אפילו קצת אגרסיביים, בעוד לבנות אין כל תירוץ והסבר להתנהגות שכזאת.
שיטות טיפול שונות בתופעת ההיפראקטיביות
כיום קיימים טיפולים שונים ומשולבים בבעיית ההיפראקטיביות, קשיי ריכוז וקשב וקשיי למידה. הטיפול התרופתי באמצעים פסיכיאטריים למיניהם כגון ריטלין לא ירדו מהפרק, אך נעשה שימוש בשיטות נוספות כגון תוספי מזון טבעיים, טיפול פסיכולוגי, ריפוי בעיסוק ועבודה אם משובים ביוכימיים. מומחים בכל העולם עמלים על מציאת טיפולים יעילים וחסרי תופעות לוואי בכדי לעזור לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז.
