רקע כללי על ריטלין והסיבה לכך שתרופה זו הפכה לטיפול המקובל בבעיות קשב וריכוז
ריטלין, או בשמה המדעי של התרופה מתילפנידאט הינה הפיתרון הנפוץ והפופולארי ביותר כיום לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. התרופה שייכת לקבותץ פנתילאמינים, שמונה בתוכה גם את האדרנלין והאמפטמין. מה שהופך אותה לסם מסחרי. עיקרון התרופה פועל על מערכת העצבים המרכזית ובמצבים של היפראקטיביות, הפרעות קשב או הפרעות ריכוז ויש לה השפעה מרגיעה. אך עבור פעילות עצבית נורמאלית, ההשפעה של ריטלין הינה מעוררת את המוח (פסיכוסטימולנטית). ריטלין הפך לתרופה כנגז הפרעות קשב וריכוז לאחר שמחקר מדעי חשף שאחד המנגנונים של הפרעות קשב וריכוז וגם היפראקטיביות הינו חוסר איזון בין אחוז קטן של מוליכים עצביים באונה המצחית מוחית, האחראית על ריכוז ופעולות מכוונות. למעשה, הפעולה של ריטלין ברמה העצבית הינה שחרור דופאמין ובו בזמן מניעה של הספיגה שלה מחדש בעצבים.
תופעות הלוואי של ריטלין
ריטלין משווק תחת השמות קונצרטה, דיטרנה וריטלין אל איי. כיום, המחקרים מראים שהתרופה משפיעה לחיוב על 75% מהסובלים מהפרעות קשב וריכוז. רופאים רבים יסכימו שמספרים אלה אינם מספקים בתור טיפול בטוח להפרעות קשב וריכוז. כמו כן, מלבד יתרונותיו, מעידים המומחים גם על תופעות לוואי העלולות להופיע עקב צריכת ריטלין. בין תופעות לוואי אלה: אובדן תיאבון, עצבנות, קשיי הירדמות – תופעות אלה אופייניות לתקופת ההסתגלות לתרופה.
תופעות לוואי אפשריות נוספות: פריחה, סרפדת, חום, בחילה, הזעה, הקאה, כאבי בטן, סחרחורות, כאבי ראש, דיכאון, התכווצויות שרירים, יובש בפה, טשטוש ראייה, איבוד במשקל, קפיצות לחץ דם ונשירת שיער.
תופעות לוואי חריגות של ריטלין הדורשות בדיקה רפואית: עלייה פתאומית של חום הגוף, כאבי ראש חזקים המלווים בתחושת בלבול, חולשה ושיתוק של הידיים, הרגליים או הפנים, קשיי דיבור המעידים על הפרעה בכלי הדם במוח, דפיקות לב חזקות, קוצר נשימה, כאבים בחזה, התעלפויות, עוויתות, חבורות, טיקים, פגיעה ניכרת בקצב הגדילה של הילד, תופעות פסיכיאטריות כגון שמיעת קולות, חשדנות מוגברת ואמונה בתופעות אל-טיבעיות.
למרות החששות הרבים, בהתאם למחקרים שנעשו לאורך 40 שנה על ילדים שנטלו רטלין – לא נמצאו תופעות לוואי ארוכות טווח.
אלטרנטיבות טיפול – תרופתיות ולא תרופתיות
למרות היתרונות של ריטלין, אנשים רבים סבורים שתופעות הלוואי שלו לא מאפשרות שימוש בטיחותי בו. אנשים רבים, גם מבוגרים שנטלו ריטלין כחלק מניסיון להצליח להתרכז בלימודים ולהתמודד עם בעיות קשב ובעיות ריכוז טוענים שלמרות שבזמן השפעת התרופה התוצאות בהחלט טובות, ההיפראקטיביות שמתפרצת לאחר שההשפעה מתפוגגת יוצר יותר אי נעימויות.
בין השיטות השונות שמפתחים המומחים שמתנגדים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בעזרת ריטלין ישנם כיוונים שונים ומגוונים. טיפולים פסיכולוגיים שונים, למשל “שיטת אלבאום” שדורשת מהמטופל לבצע את המשימות והפעולות במסגרת האפשרויות והיכולות שלו, ואם הזמן להגדיל ולהרחיב גבולות אלה.
טיפול נוסף רואה בהפרעות קשב וריכוז הפרת איזון בגוף – כלומר, תוצאה של מחסור או עודפים של וויטמינים כאלה או אחרים. כך, שיטת טיפול זו מציעה לטפל בבעיה בעזרת תוספי מזון טבעיים שמחזירים את האיזון לגוף ומעלימים את התופעה. אך לפני תוספי המזון, יש לשנות את התפריט, להוציא ממנו את האלרגניים, שהבולטים בהם – מוצרי חלב למיניהם, דגנים וגלוטן, ביצים, צבעי מאכל, חומרי שימור, בוטנים, קקאו ומשקאות צבעוניים.
כאשר מדובר בילדים, קל לשים לב שכל המוצרים האלה הינם מרכיבים בולטים ועיקריים של התפריט של הילד הישראלי המודרני. עובדה זו מביאה למחשבה שיתכן וניתן למנוע הפרעות קשב וריכוז על ידי הוצאת חומר אלרגניים מהתפריט היומיומי של הילד שמתחילים להראות תסמינים של היפראקטיביות וליקויי למידה.
השקפות לעתיד הטיפול בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות בקרב ילדים ומבוגרים
מבוגרים רבים מבקשים מהרופא שלהם מרשמים לתרופות ריטלין בכדי להתמודד באופן זמני עם הפרעות קשב וריכוז. מדובר בפיתרון טוב עבור אנשים מסוימים, ולא מתאים לאחרים. בעוד מבוגרים יכולים להחליט מה טוב להם, ילדים נאלצים להתמודד עם תופעות הלוואי של ריטלין שלפעמים גרועים יותר מאשר הפרעות קשב וריכוז עצמם. חשוב מאוד שכל הורה ייקח אחריות וימצא את הפתרונות הטובים והכי פחות מזיקים עבור הילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. לא תמיד זה ריטלין.
