הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה אשר משפיעה באופן משמעותי על הסובלים ממנה. סובלים ממנה ילדים ומבוגרים כאחד, אך היא נתפסת יותר כהפרעה של ילדים מכיוון שבשנים האחרונות ילדים רבים מאובחנים כסובלים ממנה ונושא הפרעות הקשב הפך לחשוב במיוחד בתחום החינוך.הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה בעלת בסיס נוירולוגי אשר משפיעה באופן ישיר על היכולת של האדם להתרכז ולהתמיד בביצוע מטלות. אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מתקשים למקד את הקשב שלהם במקום אחד
לאורך זמן ולכן קשה להם להצליח בלימודים ובעבודה. למתבונן מהצד נראה לא פעם שמדובר פשוט בעצלות, אך ההפך הוא הנכון. במקרים רבים הילד או המבוגר דווקא מאוד רוצה להצליח לסיים את שיעורי הבית או את הפרזנטציה לעובדים, אך הפרעת קשב וריכוז מקשה עליו.
על מנת להבין את הפרעות הקשב והריכוז ולהצליח להתמודד איתן ביעילות, חשוב להבין שלמעשה לא מדובר בהפרעה אחת ואחידה אלא בקשת של תסמינים אשר מתבטאים באופן שונה אצל אנשים שונים. הבסיס כמובן זהה אצל כל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, אך יש הבדלים חשובים בין תתי-הסוגים של ההפרעה.
שלושת תתי הסוגים של הפרעות קשב וריכוז
ארגון הפסיכיאטריה האמריקני אחראי על ניסוח ופרסום המדריך לאבחון הפרעות נפשיות, המוכר בשם DSM. מדריך זה משמש אנשי מקצוע ברחבי העולם לזיהוי ואבחון הפרעות נפשיות, כמו גם לתכנון הטיפול בהן. האבחון נעשה על ידי זיהוי תסמינים משתי קבוצות: תסמינים של חוסר קשב ותסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות. בהתאם להופעת תסמינים אלו מגדיר ה-DSM שלושה תתי-סוגים להפרעות קשב וריכוז.
הסוג הראשון הוא הפרעה של חוסר קשב. סוג זה מאובחן כאשר מרבית התסמינים מצביעים על קושי בהפניית קשב, לעומת תסמינים המצביעים על היפראקטיביות. ילדים המאובחנים כסובלים מתת-סוג זה של הפרעת קשב וריכוז נוטים להיות שקטים ומכונסים בעצמם. אלו לא ילדים שנוהגים להפריע בכיתה או להשתולל ולכן הם מושכים פחות תשומת לב. למעשה, במקרים רבים לא מזהים שילדים אלו סובלים מהפרעת קשב וריכוז מכיוון שנראה כאילו הכל בסדר אצלם, אך בפועל הם לא מרוכזים ולא קשובים למתרחש.
הסוג השני הוא הפרעת קשב וריכוז בעלת מאפיינים היפראקטיביים. סוג זה מאובחן כאשר מרבית התסמינים נמצאים בקבוצת התסמינים ההיפראקטיביים או אימפולסיביים. ילדים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז מסוג זה הם הילדים שאוהבים להשתולל ולהתרוצץ ולא מצליחים להישאר מרוכזים בכיתה. אלו ילדים המזוהים יותר עם הפרעות קשב וריכוז מכיוון שהם מושכים תשומת לב רבה כשהם מפריעים בכיתה או בבית. ילדים אלו סובלים אמנם מקשיים בריכוז ובהפניית הקשב, אך באופן פחות בולט מהילדים מתת-הסוג הראשון.
הסוג השלישי הוא למעשה שילוב של שני הסוגים הקודמים. ילדים הסובלים מסוג זה של הפרעת קשב וריכוז מתקשים הן בהפניית קשב למטלות לאורך זמן והן מאי-שקט מוטורי הגורם להם להתנועע כל הזמן.
חשוב לציין שמדובר בפנים שונות של אותה הפרעה. כל שלושת הסוגים הנ”ל של הפרעת קשב וריכוז נובעים מגורמים דומים ויש להם בסיס נוירולוגי דומה. ההבדל נעוץ בדרכי ההתמודדות עם ההפרעה. הטיפולים אמנם דומים ומבוססים בעיקר על תרופות כגון ריטלין, אך כאשר מדובר בהפרעה מהסוג השני, למשל, צריך להתמודד עם ההתנהגות שאינה מותאמת לסיטואציה ולעזור לילד להשתלט על האימפולסיביות שלו, לדוגמה, מה שמהווה פחות בעיה כאשר מדובר בסוג הראשון. לכן חשוב מאוד להבין באיזה סוג של הפרעת קשב וריכוז מדובר, על מנת שנוכל להבטיח את הטיפול היעיל ביותר.
