בשנים האחרונות גובר העניין בהפרעות קשב וריכוז בצורה משמעותית. ילדים רבים בבתי הספר אשר מתקשים בלימודים, נוטים להפריע או אינם קשובים לנעשה בכיתה “מסומנים” כמי שאולי סובלים מהפרעת קשב וריכוז ונשלחים לביצוע אבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי. מערכת החינוך נערכת באופן מיוחד על מנת להקל על הילדים הסובלים מהפרעות קשב על ידי הענקת תוספת זמן במבחנים והקלות נוספות ולעתים נדמה שהורים רוצים שילדם יאובחן כסובל מהפרעת קשב מכיוון שזה יסביר סוף סוף מדוע הוא מתקשה בבית הספר וייתן להם פתרון.
המודעות הגוברת להפרעות קשב וריכוז היא מבורכת ותורמת המון ליכולת שלנו כחברה לזהות את האנשים הסובלים מהפרעות אלו ולעזור להם. הגברת המודעות לנושא גם תורמת להסרת סטיגמות ולמתן לגיטימציה להפרעות קשב, כדי להקל על הסובלים מההפרעה. אך אליה וקוץ בה – המודעות הגדולה להפרעות קשב וריכוז גורמת לכך שהרבה אנשים מזהים את עצמם או את הסובבים אותם כסובלים מההפרעה כאשר האמת היא שהם לא. כך למשל ניתן לראות הורים אשר ממהרים לקבוע שילדם סובל מהפרעת קשב וריכוז והיא הסיבה לכל ההתנהגות שלו. אם הם צודקים אז הם יכולים מאוד לעזור לו, אך אם הם טועים הילד יכול להיפגע מכיוון שיינתן לו טיפול שאינו מתאים לו.
כיצד, אם כך, ניתן לזהות נכונה מקרים של הפרעת קשב וריכוז? מהם הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז ומהם הדרכים המקצועיות לביצוע האבחון? במאמר זה נסביר כיצד ניתן לזהות את הסימפטומים ולהבין האם ילדכם סובל מהפרעת קשב וריכוז. עם זאת, חשוב להסביר שאבחון סופי ואמיתי חייב להתבצע על ידי איש מקצוע שהוסמך לכך כגון פסיכולוג או פסיכיאטר.
הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: חוסר שקב, היפרקאטיביות ואימפולסיביות. על פי מדריך האבחנות של איגוד הפסיכיאטריה האמריקני, סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז צריכים להופיע לאורך שישה חודשים לפחות ולהשפיע באופן שלילי בסיטואציות שונות, כמו בכיתה ובבית. כמו כן, הסימפטומים צריכים להופיע לפני גיל שבע.
סימפטומים של הפרעות קשב
ילדים הסובלים מהפרעות בהפניית הקשב מתקשים להישאר קשובים לדבר אחד לאורך זמן. הם נוטים להיות לא מאורגנים, לשכוח דברים או לאבד חפצים. קשה להם לסיים מטלות והם נוטים להימנע מביצוען, בגלל הקשיים האלו. סימפטומים אלו עלולים להשפיע על הילד במקומות רבים בחייו. למשל, ילדים אחרים עלולים לצחוק עליו או לא לרצות לשחק איתו כי הוא לא מצליח לקלוט את החוקים של המשחק. בבית הספר ילדים אלו יקבלו ציונים נמוכים בגלל הקושי להקשיב בשיעור, לעשות שיעורי בית או ללמוד למבחן וכתוצאה מכך היחסים בבית יכולים להיות מתוחים למדי. ילדים אלו זקוקים להרבה תמיכה רגשית על להתמודד עם הקשיים שנובעים מחוסר היכולת שלהם להפנות קשב.
סימפטומים של היפראקטיביות בהפרעות קשב
ילדים הסובלים מסימפטומים של היפראקטיביות בהפרעות קשב וריכוז ניתן לתאר כילדים “עם קוצים בישבן”. קשה להם לשבת בכסא לאורך זמן ובכיתה הם פעמים רבים קמים ומסתובבים ללא מטרה. הם משחקים הרבה מאוד בידיהם, בחפצים שעל השולחן וכדומה. הם רצים ממקום למקום ומתרוצצים ללא הרף ומדברים ללא הפסקה. התנהגות זו עלולה לגרום לקשיים חברתיים רבים שכן ילדים אלו נוטים להתיש ילדים אחרים בהתנהגותם התזזיתית.
סימפטומים של אימפולסיביות בהפרעות קשב
הסוג השלישי של סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז הוא אימפולסיביות המתבטאת, למשל, בהתפרצות לדברי אחרים או למשחקים של ילדים אחרים ללא הזמנה, שינויים פתאומיים במצב הרוח ונטייה להתרגזות והתפרצויות כעס. התנהגויות אלו הופכות ילדים אלו לבלתי פופולאריים מכיוון שילדים אחרים פשוט לא יודעים מה לצפות מהם ולכן לא רוצים להיות בחברתם.
