תיאום-תורים-למאבחנים-פורטל-קשב-וריכוז
תור למומחה מומלץ

מערכת תיאום תורים

הפרעת קשב וריכוז – הכל אודות ההפרעה

תוכן עניינים

מומחה-קשב-וריכוז (1)

 

מידע אודות הפרעת קשב וריכוז

מהם המדדים והתסמינים המזוהים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות

 

אז מהי הפרעת קשב וריכוז?
מהי הפרעת קשב וריכוז זאת שאלה גדולה עם תשובות מדעיות רבות, הפרעה בריכוז, בקשב עם או ללא היפראקטיביות היא הפרעה שכיחה בקרב ילדים, אשר ממשיכה להתלוות גם בגיל המבוגר. ההפרעה נובעת מקושי במיקוד הריכוז ובוויסות הקשב. להפרעה מרכיבים ביולוגים ורקע גנטי. האבחנה הינה קלינית בעיקרה, ונתמכת באמצעות מבדקים למדידת ההתמדה בקשב. לעתים מלווה הפרעת הקשב והריכוז בהפרעות פסיכיאטריות נוספות כמו לקויות למידה, הפרעות במצב הרוח, הפרעות התנהגות והפרעות חרדה. הטיפול מושתת על שילוב של טיפול תרופתי בתכשירים מעוררים יחד עם טיפול תומך, התערבות משפחתית ועיצוב ההתנהגות. עקרונות הטיפול במבוגרים הסובלים מהפרעת הקשב והריכוז אינם שונים באופן מהותי מאלה שבגילאי הילדות וההתבגרות.

מהי הפרעת קשב וריכוז? – המדדים לאבחון
הקריטריונים להפרעת הקשב והריכוז הותוו לראשונה בשנת 1980 במדריך האמריקאי למחלות פסיכיאטריות ה- ,DSMאשר מכיל את המדדים לאבחון המחלות הפסיכיאטריות. כיום מסווגים אנשי מקצוע את תסמיני ההפרעה לשלוש תתי קבוצות, כשבקבוצה הראשונה מהווים תסמיני הריכוז והקשב מרכיב מרכזי, ובקבוצה השנייה מהווים תסמיני פעלתנות היתר והאימפולסיביות כתסמיני ליבה. הקבוצה השלישית הינה שילוב של פעלתנות יתר יחד עם בעיות קשב וריכוז.

תסמיני הפרעת קשב וריכוז כמרכיב עיקרי
במידה ומתקיימים שישה תסמינים או יותר מהתסמינים על פי מדריך ההגדרות של ה- ,DSMמתקיימת הפרעת הקשב והריכוז, כשהתסמינים בהתאם ל- DSMהם ריבוי טעויות מחוסר תשומת לב, התקשות בהתמדה בקשב במטלות שונות, חוסר הקשבה בשיחה, התקשות בסיום חובות בשל קושי בהבנת ההנחיות, קשיי ארגון פעילויות, הימנעות מפעילויות הדורשות מאמץ מנטאלי מתמשך, נטייה לאיבוד חפצים, נטייה לשכוח פעילויות יום יומיות והסחת דעת מכל גירוי חיצוני.

תסמיני פעלתנות יתר ואימפולסיביות כמרכיב ראשי
בהתאם למדריך ההגדרות של ה- ,DSMבמידה ומתקיימים שישה או יותר מתסמינים המצוינים במדריך בחצי השנה האחרונה, קיימת הפרעת היפראקטיביות או אימפולסיביות. התסמינים הם תנועתיות יתר בגפיים במצב של ישיבה, קימה מן הכסא ושוטטות במצבים בהם נדרשת ישיבה ממושכת, חוסר מנוחה וחוסר יכולת לפעול בצורה שקטה, פטפטנות יתר, חוסר יכולת לדחות סיפוקים, מענה על שאלות עוד בטרם הסתיימה השאלה, קושי בהמתנה בתור, הפרעה או התערבות בפעילויות של אחרים.

תנאים לאבחון בעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות או אימפולסיביות
תנאים נוספים בהם מותנית האבחנה לגבי הפרעת הקשב, הריכוז ההיפראקטיביות או האימפולסיביות הם כי חלק מן התסמינים הללו היו קיימים עוד לפני גיל שבע. בנוסף, הפגיעה התפקודית קיימת בשתי סביבות שונות או יותר כמו ביה”ס, בית או מקום עבודה, וקיימת עדות לפגיעה תפקודית בהיבטים החברתיים, התעסוקתיים והלימודיים. כמו כן, התסמינים הללו אינם מופיעים כחלק ממהלכם של אוטיזם, סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינם מוסברים באמצעות הפרעה מנטאלית כמו הפרעת אישיות, הפרעה במצב הרוח או הפרעת חרדה. כל המאפיינים שמצוינים כאן מתבטאים בקרב הלוקים בהפרעת קשב וריכוז במצבים שונים, באופן מתמיד ולאורך זמן.

תהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז
האבחון וההערכה הינם קליניים, כשראיון עם הילד והוריו, בנוסף לבדיקת הילד, הם בבסיס ההערכה.
התסמינים לעתים עשויים שלא להופיע בסיטואציות מובנות, מהנות או חדשות, כשמנגד התסמינים עשויים להחמיר במצבים של שעמום, במצבים אשר דורשים תשומת לב מרבית או בסיטואציות בלתי מובנות, ללא הדרכה או השגחה. כחלק מן האבחון, קיים הכרח בהשגת דווח מפורט מבית הספר, הכולל ציונים, הערכת יכולת למידה ודו”ח על ההתנהגות. חשוב לבחון יכולת אינטלקטואלית ולתעד ליקויי למידה במבחנים כדוגמת האבחון הפסיכודידקטי.

אבחנה מבדלת להפרעות קשב וריכוז
בנוסף לשאלונים, הראיונות, אבחון היכולת האינטלקטואלית והרגשית יש לבחון היסטוריה רפואית ולבצע בדיקה גופנית אשר שוללת בעיות שמיעה וראיה ושימוש בתרופות שונות העשויות לגרום לאותם התסמינים. יש לבדוק בנסיבות מסוימות גם גורמי סיכון קליניים או סביבתיים, בדיקת תפקודי תירואיד, בדיקת אבץ, בדיקה נוירולוגית במידה וקיים חשד להפרעה אפילפטית או הפרעה מוחית אחרת, ובדיקות ממוחשבות כדוגמת מבחן TOVA, אבחון BRC ואבחון MOXO, לשם בדיקת מיקוד הקשב לאורך זמן. אין להשתמש באבחונים הממוחשבים בלבד לשם קביעת האבחון הסופי אלא ככלי עזר נוסף. האבחון הסופי מתבצע בידי רופא נוירולוג או פסיכיאטר לאחר איסוף כל הנתונים וההסקה מהם כי אכן מתקיימת הפרעת קשב וריכוז.

נתונים סטטיסטיים
תלמידים בעלי ADHD סובלים מפגיעה בתפקוד בהיבטים השונים כמו בהיבט האקדמי, ההיבט החברתי וההיבט הרגשי, ובסביבות השונות כמו בית, בית הספר או מקום עבודה. התופעה תתבטא בהישגים הנמוכים יותר מצפיות הסביבה, פגיעה ביכולת התארגנות, בעיות התנהגותיות, טווח ריכוז קצר, תוקפנות ואי הציות לחוקים. בקרב כ-80% מהתלמידים המאובחנים יתלוו התסמינים גם בגיל ההתבגרות ובבגרות. היסטוריה משפחתית של ADHD, הפרעות נלוות של חרדה ובעיות פסיכו סוציאליות מעלים את הסיכון להתנהגות אנטיסוציאלית בקרב מבוגרים, כשבין 25%-40% מקרב הילדים הבלתי מטופלים מופיעות הפרעת התנהגותיות ונטייה להתמכרויות כמו הפרעות אכילה, שימוש בסמים ואלכוהול.

מהי הפרעות קשב וריכוז? – תסמינים אצל ילדים ומתבגרים
בעת בדיקת תסמיני ההפרעה המתבטאים בהיפראקטיביות ואימפולסיביות בקרב ילדים, יש לשים את הדעת ולהבחין בינם לבין ילדים שפעילים באופן נורמטיבי. לילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות יהיו תסמינים של אי שקט ופעלתנות יתר המלווים בהתנהגות תוקפנית, התקפי זעם, התנהגות חסרת פחד וריבוי פציעות ותאונות. לעתים מתקיימת גם הפרעת שינה. מחקרים הראו כי מחצית מן הילדים אשר סווגו כבעלי פעלתנות יתר בגילאים של טרום ביה”ס, היה אבחון ברור של ADHD עוד בטרם הגיעו לגיל 9. בעבר סברו שההפרעה חולפת עם התבגרות. כיום ידוע כי התסמינים משתנים עם הגיל אך אינם חולפים. התסמינים במתבגרים יבואו לידי ביטוי בתחושת חוסר מנוחה פנימית, קשיי התארגנות וקשיים בהיבט הלימודי המלווים בהסחות דעת רבות.

מהי הפרעת קשב וריכוז? –  תסמינים אצל מבוגרים
בעוד שבקרב ילדים הפער שבין ילדים המאובחנים כבעלי ADHD גבוה במאות אחוזים ממספר הבנות המאובחנות, הרי שבגילאים הבוגרים הפער מצטמצם לחלוטין, כשההשערה היא שנשים רבות אשר סובלות מההפרעה בבגרותן לא אובחנו בילדותן, היות שהתסמינים אצלן בילדות היו מוחצנים פחות. בגילאים הבוגרים קיימים אפיונים של הישגים אקדמיים נמוכים על אף היכולת השכלית הטובה, קשיים בקשרים בין-אישיים וזוגיים, קושי עם גורמי סמכות ומסגרות, שינויים תכופים של מקום העבודה, התנהלות כלכלית שגויה, קשיי התארגנות וכדומה. בנוסף, קיימת שכיחות גבוהה של דיכאון, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, אלכוהוליזם, הפרעות חרדה ושימוש בסמים.

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז
לא ניתן להשוות בין הטיפולים השונים בהפרעות קשב וריכוז בשל ההטרוגניות של תסמיני הליבה, ההטרוגניות בתחלואה הנלווית, המורכבות הקהילתית-משפחתית וגורמים נוספים. הגישה הטיפולית כיום לילד הלוקה ב-ADHD הינה רב ממדית וכוללנית. ההיבט המהותי ביותר בתכנון הטיפול הוא גיוס הילד, משפחתו, בית הספר והקהילה להיות שותפים לטיפול. תסמיני ההפרעה בריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות מטופלים תרופתית, כמו גם תסמינים נלווים של חרדה ודיכאון. קשיים לימודיים דורשים התייחסות של הוראה מתקנת. קשיים חברתיים ורגשיים מצריכים טיפול התנהגותי- תמיכתי, וקשיים בתחום המוטורי דורשים ריפוי בעיסוק, כשלא פעם נדרשת גם הדרכת ההורים על מנת לסייע להם בהתמודדות עם הילד בעל הפרעות הקשב והריכוז.

 

מומחה-קשב-וריכוז (1)

שתף עמוד זה