בעיות בקשב וריכוז מהי ההגדרה המדויקת?

בעיות בקשב וריכוז

מהו הקשב ומהן בעיות בקשב וריכוז?

הקשב הינו תהליך הכרתי, אשר במסגרתו מגיע המידע דרך חושיו של האדם אל תודעתו, לשם עיבוד שכלי ממוקד. הקשב עשוי להיות מופנה באופן נשלט, אך ישנם גם גורמים אשר מושכים את הקשב באופן אוטומטי כמו רעש חזק או תנועה פתאומית. משאב הקשב המוחי הינו מוגבל, ואין באפשרות האדם לנצל את אותם משאבי הקשב למספר למטרות שונות בו זמנית. מערכת הקשב הינה רגישה עד מאד לגירויים חיצוניים כמו גודל, ריח, תנועה, רעש וצבע ולצרכים אישיים כמו עייפות, מוטיבציה רעב וציפייה. בעיית קשב עם או ללא היפראקטיביות הינה ההפרעה ההתנהגותית הנפוצה ביותר בקרב ילדים, וקיימת הערכה כי 3%-8% מקרב האוכלוסייה לוקה בה.

בעיות קשב- סימנים מרכזיים
בשל טבעה ההתפתחותי נחשפת בעיית הקשב במרבית המקרים לראשונה בילדות, אך אינה חולפת בשלבי ההתבגרות, ומתלווה אל האדם לכל אורך חייו הבוגרים. סימניה המרכזיים של התסמונת הם אי שקט, ליקויים בשמירה על הריכוז, מוסחות מופרזת, ליקויים ביכולת הקשב ולעתים גם אימפולסיביות. ההפרעה התפקודית מתקיימת לרוב בבית הספר ובבית, ומשפיעה באופן בולט גם בהיבטים החברתיים. במחקרים בין לאומיים נמצא כי השכיחות ביחס בין בנים לבנות נאמד על 1:2.5, כשהפער מדגיש את הנטייה לאתר בנים אימפולסיביים כלוקים בתסמונת.

בעיות בקשב וריכוז- אבחנה מבדלת
מחקרים גנטיים הוכיחו כי ההפרעה הינה תורשתית ובעלת העברה בין דורית שאומדנה בין
75%-80%. אבחון ההפרעה הינו בעיקרו קליני, וחשוב לערוך אבחנה שמבדלת את ההפרעה מתסמונות או מצבים אחרים שחלקם פתולוגיים כמו חריגות שכליות, ומצבים נוספים כמו ליקויי למידה, קשיים פיסיים והפרעות בשמיעה או בראייה, קשיי התנהגות והסתגלות וקשיים נוספים. לעתים קרובות קיים בלבול בין הפרעות קשב לבין בעיות שונות בהתנהגות אשר נובעות מחוסר משמעת או מההפרעות אחרות כמו לקויות פיזיולוגיות התנגדות מרדנית, הפרעות שינה, חרדה, לקויות למידה וכדומה.

בעיות בקשב וריכוז- כלי אבחון
כיום עדיין לא קיים מבחן אחד אשר באופן חד-משמעי מאשר או שולל את קיום הפרעת הקשב. כלי האבחון הינם מגוונים וכוללים ראיון עם הילד וההורים, השוואה דרך סקאלות התנהגותיות, תצפיות בילד, בדיקות נוירולוגיות וגופניות, בדיקות שמיעה וראייה, טסטים קוגניטיביים, שאלוני קונורס, הערכת שפה ודיבור, ומבחנים ממוחשבים אשר בודקים קשב מתמשך. חסרונם של התצפיות והשאלונים נעוץ מעצם היותם סובייקטיביים, המתבססים על התנהגות נצפית ופחות בקשב עצמו, שאותו לא קיימת אפשרות לבחון מן הצד. חסרונם של המבדקים הממוחשבים טמון בטווח הטעויות הגבוה שלהם, שלעתים מגיע עד לטווח טעות של 30% בשל אי חשיפת הפרעת הקשב.

סיווג הפרעות הקשב על פי תסמיני הליבה
נהוג לסווג את בעיות הקשב על פי תסמיני הליבה לשלוש קטגוריות, כשבקטגוריה הראשונה מסווגים אנשים שתסמיני הליבה מתבטאים בעיקר בחוסר קשב כמו בהייה, חולמנות וניתוק. תסמיני הליבה של הקבוצה האחרת הם דומיננטיות בהיפראקטיבית ובאימפולסיביות, הבאים לידי ביטוי בתנועתיות יתר וחוסר דחיית סיפוקים, ואת הילדים בקטגוריה הזו ניתן לרוב לאתר בגילאים צעירים מאוד. בקבוצה השלישית מסווגים ילדים שאצלם משולבת הפרעת הקשב והריכוז יחד עם היפראקטיבית ואימפולסיביות.

השפעת התפקודים השונים על בעיות הקשב
לבעיות הקשב ישנן השלכות שליליות גם בתחומים מגוונים נוספים כמו התחום האקדמי, התחום החברתי, הקוגניטיבי והרגשי. אל ההפרעה מתלוות לא פעם הפרעות שינה, הפרעות דיכאון, חרדה וקשיי למידה. מערכת הקשב מהווה מעין צומת אשר אליה מתנקזים גם קשיים ממקורות אחרים כמו קשיים חברתיים, קשיים משפחתיים, רגשיים או לימודיים, אשר גורמים להפרעות בתפקוד הקשב, ועלולים לתת מצג שווא של הפרעה מבנית במערכת הקשב, על כן יש להיזהר בהבחנה, במיוחד בעת ההחלטה על מתן טיפול תרופתי.

הקשב הסלקטיבי
אנשי מקצוע נוהגים לסווג את סוגי הקשב לארבע מערכות קשב שהינן נבדלות זו מזו ובעלות תפקוד נוירולוגי עצמאי. אחת ממערכות הקשב מכונה “קשב סלקטיבי”, וקשורה ליכולת למקד את הקשב במידע רלוונטי, שמיעתי או חזותי, כשמיקוד הקשב כרוך בהתעלמות מגירויים מסיחים. ליקוי במערכת הקשב הסלקטיבי גורר אחריו מצב שבו מיקוד הקשב מושפע יותר ממאפייני הסביבה ופחות מכוונות הפרט. בנסיבות הללו מידע שאינו רלוונטי אך רועש או בולט מאוד יגרור להסחת דעת ויפגע באפשרות למקד את הקשב בערוץ רלוונטי.

הקשב המתמשך
קשב מתמשך הוא היכולת להקצות את המשאבים הקשביים לפרק זמן ממושך תוך כדי שמירה על רמת ביצוע קבועה, כלומר ביצוע משימות עם התנתקויות מינימאליות בריכוז. ליקוי ביכולת הקשב המתמשך יתבטא במיוחד בתרחישים אשר בהם יש צורך בפעילות של קשב מתמשך באופן פסיבי ללא כל פעילות תגובתית בצידה. המצבים הללו הינם קשים במיוחד בשל הצורך בשמירה על פסיביות המערכת הקשורה לתגובתיות, ועל אקטיביות המערכת של הקשב בו זמנית.

הכוונת הקשב
מערכת קשב נוספת מכונה “הכוונת קשב” וקשורה ליכולת להפנות את הקשב לגירוי מסוים, לנתקו ולהפנותו אל עבר גירוי חדש, כלומר פיצול וחלוקת הקשב. מערכת הכוונת הקשב נדרשת בעיקר למטלות אשר כרוכות בסריקה ומעקב אחר גירויים בשדה החזותי, כמו לדוגמא חישוב או קריאה. ליקוי במערכת הכוונת קשב גורר אחריו מצב שבו הקשב אינו מופנה אל המיקום המדויק עבור גירוי המטרה, וכתוצאה מכך נפגעת רמת העיבוד של המידע. הכוונת הקשב באה בפועל לידי ביטוי במעברים בין קריאה לכתיבה, כמו העתקה מן הלוח או מספר אל המחברת וחזרה אל הלוח, התמקדות בתמרורים ושילוט תוך שמירת מרחק מן הרכב שלפנים ונהיגה על פי כללים וכדומה.

ניהול הקשב
מערכת ניהול הקשב אחראית לארגון וביצוע פעולות מורכבות תוך התמודדות עם קונפליקטים בהם קיימת תחרות בין התגובות. מערכת ניהול הקשב מהווה מעין בקרת-על שתפקידה לפקח ולנהל את כל המערכות הקשב האחרות, עם היכולת להשתמש במשוב חיצוני ופנימי. ניהול מערכת קשב לקוי יגרור להשלכות על מגוון פעילויות רחב ובעיקר על השליטה בקשב. הלקוי יוצר קשיים בבחירת האסטרטגיה המתאימה ביותר לנסיבות, ולקשיי מעבר בין מצבי קשב שונים כמו מיקוד, חלוקה ופיזורו של הקשב בין המשאבים אשר הוקצו לפעילויות שונות על פי תנאי המצב.

דרכי הטיפול בבעיות קשב וריכוז
קיים מגוון רחב של טיפולים בהפרעות קשב וריכוז, כשאחד השכיחים שבהם הוא הטיפול התרופתי בריטלין על נגזרותיו. הריטלין אינו מרפא את ההפרעה אלא משפר את התסמינים באופן זמני. נהוג לשלב את הטיפול התרופתי יחד עם טיפולים נוספים, שביניהם טיפול קוגניטיבי מתקדם באמצעות כלים קוגניטיביים ייחודיים כמו שימוש בביו-פידבק, בנייה וניהול תוכנית יומית ותוכנות מחשב ייחודיות. טיפול שכיח נוסף הוא הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי, המסייע למטופל לשנות דפוסי חשיבה ולהעלות את הדימוי והביטחון העצמיים. הטיפול המשולב בין תרופות לטיפולים הנוספים נחקר ונחשב למוצלח והיעיל ביותר לאורך זמן.