מאמרים בנושא הפרעת קשב וריכוז
מאמרים וסיקורים בנושא הפרעות הקשב ולקויות למידה
אחד הנושאים אשר זכה לתהודה אינסופית הוא תחום הפרעות הקשב והריכוז. ניתן למצוא כיום על כל נושא הפרעות קשב וריכוז מאמרים, סיקורים ושלל כתבי עת, המתארים את ההפרעות על כל היבטיהן השונות, כמו מאפייניה של ההפרעה, ההיבטים הפסיכולוגיים, האקדמיים, החברתיים, דרכי האבחון והטיפול, המלצות, זכויות, מחלות נלוות וכדומה. הגופים המפרסמים עשויים להיות אנשי מדע ומחקר בארץ ובעולם, משרד הבריאות, משרד החינוך, ארגונים ואגודות, רופאים מומחים, פסיכולוגים ועוד.
מאמרים וסיקורים בנושא דילמת הריטלין
הפרעות קשב וריכוז – מאמרים – בעשורים האחרונים הפכה הפרעת הקשב והריכוז מהפרעה כמעט בלתי מוכרת לאחת ההפרעות המאובחנות ביותר בילדות, כשההערכות העדכניות מדווחת על אומדן שנע בין 10% ל-15% האוכלוסייה. אחת הסיבות המרכזיות לחשיפתה הגבוהה של ההפרעה נובע מהוויכוחים בין אנשי מחקר ואנשי המקצוע אשר מצודדים בתרופת הפלא- הריטלין, לעומת אנשי מקצוע אשר רואים בתרופות המעוררות סם ממכר ומסוכן. בעקבות המחלוקת רבים הם הטוענים כי גורמים רפואיים ממהרים להעניק טיפול תרופתי מבלי לבחון באופן מעמיק את המטופל. כיום ניתן למצוא ספרות מחקרית ומאמרים רבים בנושא, דרך האינטרנט, מגזינים מדעיים, ספרים וכדומה.
ספרות מקצועית ומאמרים בעד השימוש בריטלין
הריטלין נמצא בשימוש מזה עשרות שנים, ונמצא כי הוא משפר את מיקוד הקשב וההתמדה בו לכל משך זמן השפעתו של הטיפול התרופתי. הריטלין משפר את הזיכרון, יכולת השליפה, את הויסות המוטורי וכן את התפקוד האקדמי. כמו כן, מפחית הריטלין מעוצמת האימפולסיביות ותסמיני ההיפראקטיביות, ומאפשר פיתוח של פונקציות ניהוליות. אף אחד מאנשי המקצוע והמחקר, החל מאנשי חקר בתחום הרפואה וכלה באנשי מקצוע ממערכת החינוך, אינו מכחיש כי לריטלין ישנן השפעות חיוביות, מיידיות ואפקטיביות מאוד ללוקים בהפרעות הקשב והריכוז, והוא פותח צוהר לאיכות חיים הן עבור הלוקה בהפרעת הקשב והן עבור הסובבים אותו. חשוב להדגיש כי הריטלין נמצא בשימוש עשרות שנים ומחקרים בנושא, ולא מצאו נזקים מצטברים לטווח הארוך בגין השימוש הממושך בו.
מאמרים בגנות השימוש בריטלין
הריטלין הספיק לייצר מיתוס אפל על מורים אשר כופים על ההורים לתת לילדיהם את התרופה, על מנת לייצר את השקט המיוחל. בין המתנגדים המרכזיים ניתן למצוא לא מעט הורים לילדים בעלי הפרעות הקשב, ואנשי מקצוע מתחום הרפואה האלטרנטיבית, כשהטענה המרכזית היא שהטיפול התרופתי מטפל בתסמינים אך אינו נותן מענה למקור האמיתי של ההפרעה. אחד המאמרים בארץ בגנות הריטלין נכתב על ידי רוקח, בו הוא מבקר בחריפות את מערכת החינוך והשימוש בריטלין, תוך שהוא מדמה את בית הספר למוסד פסיכיאטרי אשר מפר את זכויות ההורים בכך שהפסיכולוגיות והיועצות מקיימות “הסתכלות פסיכיאטרית”, ופוגעות בכך בזכות האפוטרופסות של ההורה על ילדיו, דרך כפייה ואיומים על אותם ההורים, כי במידה ולא יפנו לאבחון ילדיהם לשם מתן הטיפול התרופתי, יופעלו “אמצעי אכיפה” בדמות וועדות השמה והסתייעות בעובדי רווחה ועובדות סוציאליות. המאמר הנ”ל הופץ במערכת החינוך וברשת האינטרנט באתרים הרלוונטיים.
מאמרים רפואיים אקדמיים על הגדרות הפרעת הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות
המחקר בתחום הפרעות הקשב הינו עדיין בעיצומו, וכל העת מתפרסמים מאמרים עדכניים בנושא. המחקרים עוסקים בכל היבטיה של הפרעת הקשב והריכוז, החל מפרסומים לגבי שיטות אבחון עדכניות, דרך מחקרים ופרסומים על שיטות טיפול חדשניות, וכלה במחקרים פסיכולוגיים אשר דנים בהשלכות הרגשיות והחברתיות של ההפרעה. אנשי מקצוע נוהגים לסווג את ההפרעה לשתי קטגוריות כשהאחת הינה ה-ADD, והאחרת היא ה-ADHD, המשולבת עם היפראקטיביות ואו אימפולסיביות. קיימת כיום גישה חדשה הגורסת כי היפראקטיביות ואימפולסיביות אינן אמורות להיות מסווגות כהפרעות קשב אלא כהפרעת התנהגות, אך זוהי מחלוקת אחת מיני רבות בתחום אשר עדיין לא מוצה עד תום.
מחקרים ופרסומים בנושא הגורמים להפרעת הקשב והריכוז
גם לגבי השאלה בדבר הגורמים להפרעות קשב וריכוז אין תמימות דעים בקרב אנשי המחקר למיניהם. מחקרים רבים מצביעים על קיום קשר תורשתי, ושכיחות הופעת הפרעת הקשב. כאשר אחד מבני המשפחה בדרגה ראשונה לוקה בהפרעה, עשויה להיות פי ארבעה ואף יותר ההסתברות ללקות בה ביחס לאוכלוסיה הכללית. תיאוריות מגוונות מצביעות על שילוב של קשר גנטי יחד עם השפעה התנהגותית או סביבתית. אחת התיאוריות מתבססת על המודל הביוכימי, שלפיו מקורה של הפרעת הקשב קשור ברמות בלתי מווסתות של מוליכים עצביים במוח כמו הדופמין והסרוטונין. תיאוריה נוספת קושרת בין גורמים נוירו-פיזיולוגיים להפרעה, כשהמקור לכך הוא פגיעות ראש בילדות, והשערות נוספות מושלכות על גורמים שמקורם באורח החיים של האם במהלך ההיריון, סיבוך בעת הלידה, סביבת מחייה בעלת זיהום אוויר כבד ותזונה לקויה המורכבת מחומרים משמרים וצבעי מאכל.
אתרי מידע מטעם משרד החינוך לגבי סוגיות וספקות לקראת הגיוס לצה”ל
תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז מוזמנים במהלך כתה י”א אל הצו הראשון כמו כל מועמד אחר. בשלב הזה עולות דילמות שונות, שהינן שכיחות בקרב הלוקים בהפרעת הקשב והוריהם. הסוגיה השכיחה ביותר קשורה לסוגיית הדיווח על ההפרעה בלשכת הגיוס, כשההתלבטות נובעת מהספקות באשר לקשיים התפקודיים במהלכו של השירות הצבאי כמו גם לסיכויים להתקבל אל היחידות המובחרות, מבלי שתינעלנה הדלתות בעבורם. שאלות נוספות המטרידות את בני הנוער לקראת הגיוס הן לגבי מדיניות המשך קבלת ההקלות במבחנים בצבא במתכונת הנהוגה במערכת החינוך, חששות הקשורים למידת הסובלנות שמעניקה המסגרת הצבאית, ספקות הנוגעות לסיכויי ההצלחה בצבא וכדומה. לקויי למידה ובעלי הפרעות הקשב נדרשים להצטייד מבעוד מועד בניירת המעידה על אבחון פורמאלי, כשהמסמך נבדק בקפידה, ומתקבלת החלטה המבוססת על דו”ח האבחון, הנוגעת לאופי ההקלות שיוענקו לבעל הפרעות הקשב במסגרת הצבאית.
פרסומים ומאמרים בנושא הטיפול האלטרנטיבי בקשב וריכוז
הטיפול הקונבנציונאלי בהפרעת הקשב וריכוז מושתת על הטיפול התרופתי המשולב בטיפולים נוספים בהתאם לממצאי האבחון, והוא כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, התאמות סביבתיות, טיפול נוירו קוגניטיבי, הוראה מתקנת, טיפול פסיכולוגי, וכדומה. ישנם אנשי מקצוע אשר ממליצים כחלופה על פתרונות מתחום הרפואה האלטרנטיבית, שהפילוסופיה העומדת מאחריהם היא ההתבוננות בגוף ובנפש כמקשה אחת בלתי נפרדת, וכל הפרה באיזון של אחת המערכות בגוף, גוררת אחריה שיבוש ביתר המערכות. כמו כן, בניגוד לרפואה המערבית, אשר נותנת מענה לתסמיני המחלות השונות, מתחקה הרפואה האלטרנטיבית אחר מקורותיה של המחלה. קיים מגוון רחב של פתרונות חלופיים לטיפול בריטלין, כמו שינויים תזונתיים והסרת מאכלים המכילים תוספי מזון מלאכותיים מן התפריט, פנייה אל הרפואה הסינית וטיפולים הכוללים רפלקסולוגיה, דיקור ושיאצו, יוגה, פרחי באך וכדומה.
