שרה פנר – אימון קשב וריכוז

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו- התפתחותית. למעשה, זו ההפרעה השכיחה ביותר מקבוצת הפרעות אלו בקרב ילדים בגילאי הגן ובית הספר (ההערכות מדברות על 5%- 10% מקרב הילדים בבית הספר היסודי הסובלים מתסמיני ההפרעה במידה כלשהי). במסגרת ההפרעה נפגעת שורה של יכולות שמתכנסות כולן תחת ה”מטריה” התאורטית של המונח “קשב וריכוז”: היכולת להתרכז ולהתמקד לאורך זמן, היכולת לבצע מספר משימות במקביל, היכולת לעבור בין מטלות באופן יעיל, היכולת להימנע מהסחות של גירויים חיצוניים או פנימיים וכד’. ההפרעה מלווה פעמים רבות בהיפראקטיביות ואימפולסיביות.

החיים עם הפרעת קשב וריכוז

עבור רוב האנשים, המונח “הפרעת קשב וריכוז” מעלה מגוון מחשבות ואסוציאציות. רובן המכריע של מחשבות אלו מכוונות לתום הלימודי. אם נבקש ממישהו לדמיין ולתאר מהו ילד עם הפרעת קשב וריכוז, סביר שנפגוש מהר מאוד תיאורים של ילד שלא מצליח לשבת במהלך השיעור או המפגש, אולי אפילו “מפוצץ” את השיעור, לא מסוגל ללמוד כמו שצריך למבחנים ובעצם משגע את כל הסובבים. פעמים רבות, זו בדיוק התמונה שנראה, אך חשוב להזכיר שהקשיים הנלווים להפרעת קשב וריכוז הם יותר מורכבים, והגישה שרואה בהפרעה קושי לשבת ולהתרכז ותו לא, היא מעט פשטנית וחוטאת לאדם המתמודד עם ההפרעה.

שרה פנר ופאולה אשר, העוסקות באימון אנשים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, מצביעות על כך שילדים ובוגרים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז חווים, מעבר לקשיים בתחום הלימודי, קשיים נרחבים בהתארגנות. הרבה מהמתמודדים עם ההפרעה מתארים קושי לסיים משימות, להתמודד עם מספר משימות במקביל, להתנהל באופן תקין בחברת בני גילם וכיוב’. האי שקט ופעלתנות היתר הנלווים פעמים רבות להפרעה, עשויים להקשות על המתמודדים איתה ליטול חלק באינטראקציות חברתיות שונות (במיוחד בקרב ילדים, שעשויים להתקשות להכיל את הילד עם הפרעת הקשב והריכוז).

אימון קשב וריכוז

נשאלת השאלה, אם כן, מהן האפשרויות העומדות בפני אדם המתמודד עם הפרעת קשב וריכוז בכל הקשור לשיפור התנהלותו היומיומית. כל מי שחווה קשיי קשב וריכוז יכול לספר על תחושה של רעש פנימי אינסופי, לצד רצון עז “לסדר את הדברים” ולהפחית את תחושת הכאוס וההצפה. הבעיה היא שמול תחושת הבלגאן, אנשים רבים המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז מרגישים שהשאיפה הזו גדולה עליהם, ושאין ביכולתם באמת להגיע למצב של התנהלות יעילה שגם תאפשר להם להשיג את מטרותיהם מחד, ולהשיג תחושת רוגע והפחתת התסכול מאידך. הטיפול התרופתי המוצע פעמים רבות למתמודדים עם ההפרעה נושא בחובו יתרונות רבים, אך יש לו חסרונות: הוא נקודתי, ופעמים רבות השפעתו פגה במהלך היום, הרבה לפני שהאדם הפסיק להזדקק לו. הוא אמנם מסלק סימפטום של ההפרעה, אך לא מייצר שינוי יציב לאורך זמן (מי לוקח טיפול תרופתי באופן קבוע ישוב מיד להפגין את הסימפטומים של הפרעת הקשב אם ישכח ליטול את התרופה). בנוסף, הסתמכות על תרופה בלבד מפקיעה מהאדם המתמודד את תחושת השליטה וה”בעלות” על ההישג של ההתגברות (מה שעלול לייצר תסכולים נוספים). שרה ופאולה מציעות למתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז גישה של אימון באמצעות נוירופידבק כדרך להתגבר על הקשיים השונים.

נוירופידבק היא מערכת חדשנית המאפשרת לאדם לקבל תמונה בזמן אמת של פעילותו המוחית. האדם מתחבר למערכת הקוראת את הפעילות החשמלית במוח ומדווחת עליה. לאור הידע הקיים לגבי הקשר בין קשיי קשב וריכוז לבין דפוסי פעילות מוחית מסוימים, פותחה גישת האימון באמצעות נוירופידבק כדרך ללמד את האדם לשלוט ולווסת את הפעילות המוחית שלו ובכך לשנות בפועל את הדפוסים המקשים עליו לתפקד באופן תקין בתחום הקשב והריכוז.

המתאמן ניצב בפני משימה- הוא צופה בסרט, ועליו לקדם את הסרט (“להריץ” אותו). בהתאם לשדר המתקבל ממערכת הנוירופידבק לגבי דפוסי הפעילות המוחית, הסרט מתקדם או נעצר. כאשר הפעילות המוחית היא בעלת האופי הרצוי (כזה שמקדם שיפור בתפקודי הקשב והריכוז)- הסרט מתקדם. עם הזמן, נהיה יותר קל להביא את המוח לדפוס הפעילות הרצוי. אנשים רבים שמטופלים בשיטה זו מדווחים כי על אף ספקנות שאוחזת בהם בתחילת התרגול, ניכרים שינויים משמעותיים בהתנהלות היומיומית עם משימות ומטלות שעד כה היו מסובכות ומכבידות. שינוי זה מתאפשר תודות לכלי החדש שזכו לו- היכולת לאמן את מוחם לתפקודי קשב וריכוז תקינים.

נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז