הצורך באבחון
בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות לקיומן של לקויות למידה, עולה לא פעם השאלה לגבי הצורך באבחון. התופעה של תלמידים מתקשים שמוריהם והוריהם חשים שהם בעלי יכולת גבוהה בהרבה ממה שמתבטא בהישגיהם הולכת ונהיית שכיחה- אם כן, מדוע לא ישר להעניק תגבור בתחומי הקושי לתלמידים אלה? מדוע להעביר אותם את תהליך האבחון קודם? ריבה מסבירה שחשיבותו של אבחון כשורי הלמידה הוא בבדיקת המנגנונים העומדים בבסיס הקושי- מה מקורם של הקשיים? לדוגמא קצב קריאה ויכולת חשבונית עשויים להשתנות עם הגיל, אולם באבחון כישורי למידה ניתן להבחין בגורמים נוירו-פסיכולוגיים העשויים להסביר את התמונה התפקודית המתקבלת. מעניק לנו בעצם מפה, שבאמצעותה נוכל למצוא את הנקודות עליהן יש לעבוד ולחזק בהסתמך על נקודות החוזק של המאובחן.
אבחון כשורי למידה – אבחון “דידקטי מורחב”
באבחון זה מושם דגש על מספר תחומים שאולי באחד מהם חבויה התשובה לשאלה הכי חשובה “למה ילדי מתקשה?”
זיכרון– האם יכולת הזיכרון משתפרת (או פוחתת) כאשר עושים שימוש בערוץ השמיעתי או בערוץ החזותי? האם קשיי זיכרון נובעים מקושי באחסון מידע חדש או אולי קושי בשליפת מידע מהזיכרון? ומכאן, האם כדאי ללמוד למבחן במרוכז יומיים שלושה לפני או לחזור ולשנן חומר כל יום לאורך השבועות שלפני הבחינה?
קשב– כאשר פוגשים תלמיד שכולם סבורים שסובל מהפרעת קשב- איזה היבט של יכולות הקשב לקוי אצלו? האם הוא מתקשה להתמקד לאורך זמן? האם הקושי הוא בביצוע מספר משימות מקבילות? האם הקושי הוא בהתמודדות עם עומס פריטים חזותיים? ובהתאם לשאלות אלו- כיצד נסייע לתלמיד זה להתאים את סביבת הלמידה ואופן הלמידה שלו לקשיים הספציפיים שהוא מפגין?
תפקודים ניהוליים – אולי יכולותיו השפתיות והמתמטיות של התלמיד הן בכלל תקינות, אך יש לו קושי בהתארגנות, או בהפעלת בקרה על עבודותיו?
אלו הן דוגמאות אחדות למנגנונים הנבחנים באבחון כישורי למידה. בנוסף נבדקת כמובן – כמו בכל אבחון דדקטי , רמתו של המאובחן במיומנויות היסוד הלימודיות – קריאה, כתיבה, יכולת חשבונית, כישורי התפיסה שלו (חזותית, שמיעתית או מרחבית), יכולות ויזו- מוטוריות וגרפו- מוטוריות וכו’
אבחון מודולרי
אחד היתרונות הבולטים של אבחון כישורי הלמידה הוא היותו מודולרי- מכיוון שלכל ילד צרכים שונים וקשיים שונים, יש צורך להתאים את דגשי האבחון על פי התמונה שכל ילד מציג- האם להתמקד ביכולות חשבוניות או בתפקודי קריאה? האם “החשודים המרכזיים” הם תפקודי הקשב, או אולי הזיכרון? גישה זו של אבחון מודולרי, השמה את הילד במרכז התהליך, היא עקרון מרכזי באבחון כישורי הלמידה.
ומה בהמשך?
בהתאם למסקנות העולות מן האבחון, ניתן לגזור המלצות על מנת לסייע למאובחן להתגבר על הקשיים ולהגיע לתפקוד לימודי תקין. המלצות כאלה יכולות לכלול התאמות שונות בדרכי ההיבחנות, הוראה מתקנת, אימון והנחייה לתלמיד בכל הקשור ללמידה וכד’. על פי המלצות אלה ניתן להדריך את הצוות החינוכי כיצד לסייע לתלמיד המתקשה.
יש מקרים שבהם נדרשת השלמה של האבחון עם אבחון פסיכולוגי. השלמה כזו נדרשת בקרב מאובחנים הניגשים לועדת השמה ותלמידי תיכון הזקוקים להתאמות בחינה מרמה 3 (בחינה בעל פה, בחינה מותאמת וסוגים נוספים המשנים באופן משמעותי את אופן הבחינה). הקליניקה של ריבה מציעה גם אבחון פסיכולוגי משלים על ידי פסיכולוג מומחה, במידת הצורך.
