הפרעת קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו- התפתחותית. הפרעת קשב וריכוז היא השכיחה ביותר בקרב ילדים בגילאי בית הספר היסודי, חט”ב והתיכון (חלק מההערכות מדברות על שיעור של כ- 10% מהילדים בגיל זה). להגדרה “הפרעה נוירו- התפתחותית” יש משמעות חשובה בהבנה שלנו את ההפרעה ובשיח שהתפתח סביבה, וזאת בזכות שני מאפיינים של הפרעה מסוג זה:
– הפרעת קשב וריכוז היא בעלת בסיס נוירולוגי, ונובעת מתהליכים ומבנים במוח ובמערכת העצבים שהתפתחו באופן מסוים. לא מדובר בהפרעה נרכשת, והיא לא נובעת מאיזושהי טעות שההורים או מערכת החינוך עשו במהלך טיפולם בילד.
– הפרעת קשב וריכוז היא כרונית. לא ניתן לרפא אותה או להחלים ממנה, והאדם המתמודד עמה תמיד יתמודד עמה, גם לאחר שנות הלימודים בבית הספר או באקדמיה. אין פירוש הדבר שתפקודו של האדם תמיד יהיה לקוי, שכן ניתן- באמצעות טיפול והתערבות נכונה, להביאו לתפקוד תקין בעבודה ובלימודים (בכך ניגע בהמשך).
הפרעת קשב וריכוז- תפקידה של הסביבה הקרובה
למרות העובדות הנ”ל, ילדים רבים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים לפתח, סביב ההפרעה, דימוי עצמי נמוך, בושה ואף אשמה. פעמים רבות הדבר נובע מהפנמה של מסרים שהם מקבלים מהסביבה. לדוגמא- המורה. עבור המורה המתמודד עם שלושים ומשהו תלמידים בכיתה, ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז הוא גורם מעייף, ולעתים על אף רצונו וכוונותיו הטובות, הוא לא יכול שלא להעביר מסר שכזה לילד. גם ההורים שפוגשים את הילד בהמשך היום, ונדרשים להכיל אותו בבית עם כל המורכבות שמזמנים עבורם תסמיני ההפרעה, לא תמיד מצליחים לתת לילדם תחושה מקבלת ואמפתית- גם הם מצויים בסיטואציה של התמודדות. אלו הן רק שתי דוגמאות לאופן שבו הסביבה מהווה סוכן משמעותי בעיצוב התמונה המצטיירת סביב ההפרעה. מעבר לקושי האובייקטיבי של הפגיעה בקשב, הילד נדרש להתמודד גם עם ההשלכות הרגשיות של המצב, ומכאן הדרך לפיתוח התנגדות ללמידה, הימנעות ממנה ומצוקה רגשית סביבה- קצרה.
אימון קשב וריכוז בגישת CFL
דבורה גלעד, מאמנת מוסמכת, פיתחה שיטה לאימון ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז- CFL, המביאה בחשבון בדיוק את הנקודה הזו, בשני אופנים:
האחד, הוא שתכנית האימון של השיטה מתמקדת לא רק בשיפור ההתמודדות עם קשיי הקשב והריכוז, אלא גם בחיזוק החלקים התקינים והמתפקדים אצל הילד. חלק משמעותי מהאימון הוא להפוך את הילד למודע לדברים בעלי הערך שבו ולכישוריו הטבעיים. הנטייה להתמקד בשלילי ובלקוי היא נטייה אנושית טבעית (רובנו- סביר להניח שנשים לב הרבה יותר לגב תפוס מאשר לצוואר משוחרר ונינוח), אך עבור ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז היא בעייתית במיוחד.
השני, הוא ששיטת CFL מודעת לתפקיד המשמעותי של ההורים והצוות החינוכי בהתמודדות של כל ילד עם הקשיים שלו. הילד נמצא תמיד תחת איזשהו סוג של פיקוח או השגחה של הסביבה. אם הוא טועה , נכשל או מועד הסביבה מדווחת לו על כך. ילד שאינו מרוכז, מפוזר או שובב- יספוג הרבה הערות שכאלה, וכאמור- יפנים את המסר הדומיננטי שהוא מאכזב/מעייף/רע/בעייתי וכיוב’. כל כן, דבורה גלעד מקפידה לכלול בתכנית האימון תהליך מקביל שיעברו ההורים, על מנת להבין את המשקל שלהם בחוויה של הילד ולסייע להם לפתח דפוסי התנהלות מיטיבים יותר מול ילדם.
השיעור החשוב ביותר ששיטת CFL יכולה ללמד, הוא עד כמה רווחתו האישית של הילד שזורה ואחוזה בסובבים אותו, ולכן כל טיפול בו חייב לכלול בתוכו גם את סביבתו הקרובה, למענו ולמענם.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
