כרבע מהתלמידים הם לקויי למידה בדרגות שונות ואינם מסוגלים להוציא לפועל את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. הדבר פוגע לא רק בתחום הלימודים, אלא פוגם בכל מעגלי החיים: משפחה, חברים, זוגיות ועבודה.
ההגדרה המקובלת בעולם ללקות למידה, כפי שנוסחה בחוק הפדרלי בארה”ב בשנת 1969; לילדים לקויי למידה יש הפרעה באחד או יותר מהתחומים הנוטלים חלק בהבנה, שימוש בשפה מדוברת, או כתיבה. הפרעות אלה עלולות להתבטא בהקשבה, בחשיבה, בדיבור, בקריאה, כתיבה, בכתיב ובחשבון. ליקוי למידה כוללים מצבים שנקראו מגבלות בתפיסה, פגיעה מוחית, נזק מוחי מינימאלי, דיסלקציה, דיסקלקוליה ואפזיה התפתחותית.
לפי חוזר מנכ”ל של משרד החינוך, ההגדרה של לקוי למידה הינה מונח כללי המתייחס לקבוצות הפרעות הטרוגניות, המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, המשגה או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. הפרעות אלו הן פנימיות ומניחים שהן נובעות מדיספונקציה נירולוגית מרכזית ויכולות להתגלות לאורך מעגל החיים.
על פי משרד החינוך כדי להגדיר תלמיד כלקוי למידה חייבים להתקיים שני התנאים הבאים: 1. קיים פער משמעותי מתמשך בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו. 2. קיים פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישורים אינטלקטואלים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיבים.
לאחר שהכרנו את ההגדרות השונות, אנו רוצים לדעת כיצד אוכל לערוך אבחון ראשוני שיאפשר לי לתרגם את ההגדרות האלה לשפת המעשה.
בנקודות הבאות אציין את תחום הקושי ואתן דוגמאות כיצד יכול לבוא לידי ביטוי:
קריאה;
קריאה איטית בהשוואה לנורמת בני גילו.
קריאתה משובשת.
משקיע מאמץ רב בפענוח הכתוב.
הבנת הנקרא;
מדווח באופן חלקי או לא מדויק.
הוא אינו מפיק משמעות מלאה ולא מצליח להגיע להבנה מילולית,מפרשת ומשתמעת.
זקוק לשאלות מנחות על מנת להפיק משמעות מלאה מהטקסט.
כתיבה:
כותב לא ברור.
כתב יד שאינו קריא או שעצוב האותיות אינו נכון.
מתבלבל בכיווני האותיות או המספרים- ג-ז, 9-6.
שגיאות כתיב;
כותב בהחלפת אותיות בשל הבחנה שמיעתית לקויה, לדוגמא: ב-פ, ק-ג.
שגיאות כתיב באותיות שורש (לדוגמא: כ-ח, ט-ת) או/ו אותיות ניקוד לא נכונות (לדוגמא: א- ה).
ניסוח:
משתמש במבנים תחביריים פשוטים ובסיסיים בלבד.
מתקשה בארגון דקדוקי נכון.
מבנה משפט לא תמיד נכון וכותב במשפטים קצרים ללא שימוש בהכללה והמשגה מורכבת.
כתיבה דלה וקונקרטית.
שפה;
אוצר מילים באיכות נמוכה בהשוואה לבני גילו.
אינו מבחין בין שפה דבורה לשפה כתובה.
בחשבון:
אינו זוכר את עובדות החשבון באופן אוטומטי וזקוק לאמצעי המחשה על מנת לזכרן.
לומד חומר חדש כמו לוח הכפל ולאחר מכן שוכח.
מתקשה לפתור בעיות חשבוניות בשל קושי לארגן את הנתונים.
מבצע טעויות חישוב.
אנגלית;
מתקשה מאוד בהכרת האותיות.
מתקשה מאוד בקריאה.
מתקשה בכתיבה .
מתקשה בהבנה.
מתקשה להשתמש בכללי דקדוק.
אוצר מילים נמוך בהשוואה לחבריו.
פועל תוך פערים גדולים בתפקודו;
יש פער גדול בין ידיעותיו בעל פה ובין ההבעה בכתב. לדוגמא כשמתבטא בעל פה מתבטא בהרחבה ובכתיבה מביע זאת בצמצום רב.
תוצאות המבחנים מראים לביליות רבה באותו תחום. במבחן אחד יכול להשיג ציון גבוהה ובאחר נמוך.
קשב וריכוז:
נוהג להפריע או מתקשה להתרכז בשיעור ומסתובב רבות
מחבר עם ילדים שמפריעים למהלך השיעור.
אינו חושב על תוצאות מעשיו.
מתפרץ ואינו מחכה לתורו.
ילד שקט, שקולו אינו נשמע בכיתה.
חולמני.
לומד למבחן ובעת המבחן נוטה לשכוח חלק מהחומר שלמד.
מדלג על שאלות או סעיפים בשל חוסר תשומת לב.
שיעורי בית:
זקוק לעזרה בהכנת השיעורים.
לוקח לו זמן רב להכינם.
מכין חלק מהם או שוכח מה היו שערי הבית.
יש צורך להתקשר לחברים על מנת לדעת מהם השיעורים.
אינו אוהב את המערכת הבית ספרית:
מעדיף להישאר בבית לכן מתחלה.
מעדיף את ההפסקות או שעורי ספורט על פני שעורים עיוניים.
ילד לקוי למידה יישא חלק מהתסמינים הללו ולכן יקשה עליו לתפקד במערכת הבית ספרית. לעיתים קיימות השלכות בתפקוד הילד בבית ובמערכת המשפחתית. לכן בשלב הראשון יש לאבחנו על מנת לדעת מהי המפה הלימודית שלו ולפיה להכין תוכנית עבודה המתמקדת בתחומים הבאים:
1. מהם נקודות החוזק.
2. כיצד ניתן לעקוף את נקודות החולשה.
3. בניית תוכנית להקניית אסטרטגיות למידה מתאימות.
4. תוכנית הדרכה להורים.
5. תוכנית להתאמות במערכת הבית ספרית: במבחנים, בשיעורים ובעבודות הבית.
ראוי לציין כי מרבית הילדים לקויי הלמידה מצליחים להשתלב במסגרת הלימודים הרגילה, לרכוש תעודת בגרות וכן תארים אוניברסיטאיים. הם רק צריכים התאמות במבחנים ודרכי למידה מתאימות, על מנת שינצלו את הפוטנציאל הגלום בהם.
חשוב לאתר את הבעיה כמה שיותר מוקדם, ככל שהילד קטן יותר. גילוי מאוחר גורם לילד הרגשת כישלון, מגביר את תחושתו, שהוא מאכזב את הסביבה שלו ואת עצמו, וכך נוספת גם בעיה רגשית ללקות, שהיא קשה יותר לטיפול מאשר הטיפול בלקות.
הכותבת: ד”ר רונית כהן זמורה פל:0522-303707
מאבחנת דידקטית ומטפלת זוגית ומשפחתית.
\
