תחליף לריטלין? יש דבר כזה
בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים ומבוגרים סובלים מתופעה של הפרעות קשב וריכוז, אותה ההפרעה הידועה בשמה המקצועיADHA (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder), הינה הלקות הנוירולוגית הנפוצה ביותר בקרב ילדים, כ5%-10% מהם סובלים מכך. ישנה הפרדה בין ADHA הכוללת היפראקטיביות לבין בעיות קשב וריכוז ללא, הידועה בשם ADA. הפרעות קשב וריכוז לא תמיד נעלמות והן מלוות את המאובחנים גם בבגרותם. כיום ישנה עלייה במספר המבוגרים הסובלים מהתופעה הנובעת מעליה במודעות לתופעה והרצון לטפל בה. הדרך המקובלת ביותר כיום לטפל בבעיות קשב וריכוז היא ריטלין. כ-80 אחוז מהמרשמים לטיפול בהפרעה הם של ריטלין, זאת למרות תופעות לוואי רבות ומדאיגות בקרב ילדים הנוטלים אותה. מחקרים חדשים מצביעים על פתרון יעיל לא פחות ובריא הרבה יותר – צריכה של חומצת השומן DHA, המצויה באומגה 3.
אז במה מתבטאת הפרעת קשב וריכוז לסובלים ממנה? הקושי ביכולת לשמור על קשב וריכוז לאורך זמן ובאופן ממוקד, עודף היפראקטיביות שלפעמים מתבטא בתוקפנות ואגרסיביות, וכן באימפולסיביות. סימפטומים אלו משליכים לבעיות בלימודים בבית הספר ולאחר מכן לימודים אקדמיים, בעבודה וביחסים בין אישיים.
מכאן, ילדים שאובחנו כסובלים ב-ADHA או ADA, ימצאו את עצמם מתקשים לנצל את הפוטנציאל הטמון בהם בבית הספר, דבר שיכול להוביל לתסכול ואי הצלחה בלימודים, לחרדה ואף בעיות התנהגות שמתפרשות ע”י סגל המורים כילד בעייתי.
שכיחות של התופעה הובילה לאין ספור מאמרים ומחקרים בתחום. כיום ישנם מספר רב של שיטות טיפול. הנפוצה ביותר הינה השימוש בתרופות, בדגש על ריטלין. לצד טיפולים כדוגמת ריפוי ועיסוק.
הטיפול השכיח ביותר בתופעה הוא דרך ריטלין או בשמו הגנרי, מתיל-פנידאט (Methylphenidate). כ-80% מהמרשמים הניתנים לטיפול בהפרעה הן של ריטלין. ריטלין היא תרופה מעוררת (stimulant) שעובדת על מערכת העצבים המרכזית. לא מעט מאמרים נכתבו על השימוש בריטלין ואף הופנו טענות רבות כנגד השימוש בתרופה. חלק מהטענות נובעות מתופעות הלוואי של התרופה, חלק אף הופנו כנגד הקלות שבחלוקת התרופות למאובחנים ב-ADHA, עקב לחץ מחברות התרופות השונות שרוצות להגדיל את רווחיהן, למרות שלא תמיד המטופלים זקוקים לטיפול תרופתי. בארה”ב גדל השימוש בריטלין ומקביליו פי שבע משנת 1991 ועד היום. בישראל גם כן ישנה עלייה בשימוש גדולה בטיפול בו. עם זאת, התרופה יעילה רק ב-70%-80% מהאוכלוסייה ולא ניתן להשתמש בה מתחת לגיל 5. את התרופה רשאים לתת למטופל פסיכיאטרים וזאת רק לאחר שהמאובחן עבר מבחן T.O.V.A (מבחן ממוחשב המיועד להערכה נוירולוגית של מאפייני התנהגות של הפרעת קשב, ריכוז). הורים רבים נרתעים ממתן התרופה לילדיהם ובצדק. לצד השימוש בריטלין ישנן תופעות ליווי של התרופה המשפיעות על הילדים, החל מכאבי ראש, חוסר תיאבון, בעיות שינה, סחרחורות ואף כאבי בטן. על מנת ששימוש בתרופה באופן קבוע לא יוביל לתופעות אחרות, כגון: עליה בלחץ דם, הפרעות ראיה ואנמיה, יש להיות במעקב רפואי מתמיד כל זמן שנוטלים את התרופה.
כיום ישנם טיפולים אחרים טבעיים בבעיות של קשב וריכוז. מחקרים שנעשו כבר בשנות ה-60′ הראו שצריכה של חומצת השומן DHA, המצויה באומגה 3, עוזרת בטיפול בבעיות אלה. ומה ההסבר המדעי? המוח מורכב מ-27% שומן, כ-60% ממנו מורכב מחומצת DHA. כיום הגוף כבר לא מסוגל לייצר אותו בעצמו ולכן חייב לצרוך אותו דרך תזונה עשירה באומגה 3 או דרך תוספי מזון עם אחוז DHA גבוה. אחוז הצריכה של אומגה 3 בישראל עומד על 15% מהצריכה היומית הרצויה. מכאן, ישנו צורך לשימוש בתוספי מזון מסוג אומגה 3 לשם השלמה של 100% צריכה של אומגה 3 ו-DHA. כיום קיים בישראל רק תוסף אחד בשם AXOM3המכיל לפחות 70% DHA. ליאורה חוברה, דיאטנית קלינית ומייעצת לחברת 3AXOM, מסבירה: “במחקרים שנעשו לגבי DHA, מתברר שמחסור בחומצת שומן זו עלול להוביל לבעיות שונות בתפקוד המוח, החל בבעיות בגיל הילדות, כמו דיסלקציה, בעיות קשב וריכוז היפראקטיביות ואף אגרסיביות. בקרב ילדים שסבלו בהפרעות קשב וריכוז נצפו רמות נמוכות בדם של DHA בפרט וחומצות שומן אומגה 3 בכלל בהשוואה לילדים שלא סבלו הפרעות אלה”.
מאז נערכו מחקרים רבים התומכים בטענה זו, מה שהביא לכך שהרשות האירופאית לבטיחות המזון (EFSA) אישרה בהמלצתה את תרומת ה- DHA לפעילות תקינה של המוח. בנוסף, לאחרונה אישרו בחוקת האיחוד האירופי שימוש ב-DHA בתחליפי מזון לתינוקות כתוסף העוזר להתפתחות תקינה של המוח בקרב תינוקות מגיל 0.
פרופ’ ניסים גרתי, חוקר בעל שם עולמי לחקר שמנים, מכון קזאלי לכימיה יישומית, ראש הקתדרה לכימיה ע”ש רטנר באוניברסיטה העברית בירושלים, מסבירים את משמעות תוצאות אותם מחקרים: “במחקרים הודגם כי יש לתוספת של DHA במזון ילדים אפקטים חיוביים בפעילויות קוגניטיבית שלהם המתבטאת בשיפור בתפקודי המוח – זמן קריאה והבנה קצרים יותר, זמן תגובה לגירויים חיצוניים, שיפור משמעותי בריכוז ועוד”.
כך למשל במחקר שבחן התפתחות המוח אצל ילדים בגיל 5.5 הסובלים מבעיות קשב וריכוז, המסקנות הראו שחל שיפור בריכוז ובפעילות הנוירולוגית של המוח אצל ילדים שצרכו רמה גבוהה של DHA. “במחקרים רבים הודגם כי יש לתוספת של DHA במזון ילדים אפקטים חיוביים בפעילויות קוגניטיבית שלהם המתבטאת בשיפור בתפקודי המוח – זמן קריאה והבנה קצרים יותר, זמן תגובה לגירויים חיצוניים, שיפור משמעותי בריכוז ועוד תפקודי”, אומרת חוברה, “הראיה של תינוקות בני 4 חודשים הייתה 30% טובה יותר אצל תינוקות שניזונו מ- – DHA ילדים שפיגרו ב-7 חודשים ביכולת הקריאה והתבטאות ורבלית(Language ability) שקיבלו תערובת עשירה ב-DHA הראו שיפור משמעותי והדביקו את יכולתם של האחרים.”
במחקר שנעשה בשנת 2010 על ידי מקנמרה (R.K .Mec Namara), שבחן השפעות שלDHA על המוח בקרב ילדים בני 8-10 נצפו ראיות חדשות שמצביעות על כך שחומצת ה- DHA שהינה המרכיב העיקרי בחומר האפור במוח, מבקרת באופן חיובי את התפקודים המטבוליים של קרום המוח ואת התפתחותו הקוגניטיבית. מסקנת המחקר היתה כי נטילה שלDHA טהור משפרת באופן משמעותי את ריכוז ה- DHA במוח ועל כן משפרת גם את יכולת הריכוז של הילדים במשימות הדורשות ריכוז לטווח הארוך. זאת לעומת שימוש בריטלין, שהשפעתו פגה לאחר כמה שעות ומכאן שהריכוז לאורך זמן מוגבל לזמן צריכת התרופה. “אצל ילדים שאינם נוטלים טיפול תרופתי, יש להתחיל ליטול תוסף המכיל DHA טהור ומרוכז, המתאים לגיל הילד בכמוסות או בטיפות”, אומרת חוברה, “ההטבה נצפית לעיתים תוך ימים. בדרך כלל תוך חודש יש שיפור ניכר שאותו יחושו הילד והקרובים אליו – גננת, מורה והורים. אצל מבוגרים, הם יחושו את ההטבה תוך שבועיים עד חודש. גם מי שנוטל טיפול תרופתי ייהנה מתוספת של “DHA.
תחליף לריטלין? יש דבר כזה
בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים ומבוגרים סובלים מתופעה של הפרעות קשב וריכוז, אותה ההפרעה הידועה בשמה המקצועיADHA (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder), הינה הלקות הנוירולוגית הנפוצה ביותר בקרב ילדים, כ5%-10% מהם סובלים מכך. ישנה הפרדה בין ADHA הכוללת היפראקטיביות לבין בעיות קשב וריכוז ללא, הידועה בשם ADA. הפרעות קשב וריכוז לא תמיד נעלמות והן מלוות את המאובחנים גם בבגרותם. כיום ישנה עלייה במספר המבוגרים הסובלים מהתופעה הנובעת מעליה במודעות לתופעה והרצון לטפל בה. הדרך המקובלת ביותר כיום לטפל בבעיות קשב וריכוז היא ריטלין. כ-80 אחוז מהמרשמים לטיפול בהפרעה הם של ריטלין, זאת למרות תופעות לוואי רבות ומדאיגות בקרב ילדים הנוטלים אותה. מחקרים חדשים מצביעים על פתרון יעיל לא פחות ובריא הרבה יותר – צריכה של חומצת השומן DHA, המצויה באומגה 3.
אז במה מתבטאת הפרעת קשב וריכוז לסובלים ממנה? הקושי ביכולת לשמור על קשב וריכוז לאורך זמן ובאופן ממוקד, עודף היפראקטיביות שלפעמים מתבטא בתוקפנות ואגרסיביות, וכן באימפולסיביות. סימפטומים אלו משליכים לבעיות בלימודים בבית הספר ולאחר מכן לימודים אקדמיים, בעבודה וביחסים בין אישיים.
מכאן, ילדים שאובחנו כסובלים ב-ADHA או ADA, ימצאו את עצמם מתקשים לנצל את הפוטנציאל הטמון בהם בבית הספר, דבר שיכול להוביל לתסכול ואי הצלחה בלימודים, לחרדה ואף בעיות התנהגות שמתפרשות ע”י סגל המורים כילד בעייתי.
שכיחות של התופעה הובילה לאין ספור מאמרים ומחקרים בתחום. כיום ישנם מספר רב של שיטות טיפול. הנפוצה ביותר הינה השימוש בתרופות, בדגש על ריטלין. לצד טיפולים כדוגמת ריפוי ועיסוק.
הטיפול השכיח ביותר בתופעה הוא דרך ריטלין או בשמו הגנרי, מתיל-פנידאט (Methylphenidate). כ-80% מהמרשמים הניתנים לטיפול בהפרעה הן של ריטלין. ריטלין היא תרופה מעוררת (stimulant) שעובדת על מערכת העצבים המרכזית. לא מעט מאמרים נכתבו על השימוש בריטלין ואף הופנו טענות רבות כנגד השימוש בתרופה. חלק מהטענות נובעות מתופעות הלוואי של התרופה, חלק אף הופנו כנגד הקלות שבחלוקת התרופות למאובחנים ב-ADHA, עקב לחץ מחברות התרופות השונות שרוצות להגדיל את רווחיהן, למרות שלא תמיד המטופלים זקוקים לטיפול תרופתי. בארה”ב גדל השימוש בריטלין ומקביליו פי שבע משנת 1991 ועד היום. בישראל גם כן ישנה עלייה בשימוש גדולה בטיפול בו. עם זאת, התרופה יעילה רק ב-70%-80% מהאוכלוסייה ולא ניתן להשתמש בה מתחת לגיל 5. את התרופה רשאים לתת למטופל פסיכיאטרים וזאת רק לאחר שהמאובחן עבר מבחן T.O.V.A (מבחן ממוחשב המיועד להערכה נוירולוגית של מאפייני התנהגות של הפרעת קשב, ריכוז). הורים רבים נרתעים ממתן התרופה לילדיהם ובצדק. לצד השימוש בריטלין ישנן תופעות ליווי של התרופה המשפיעות על הילדים, החל מכאבי ראש, חוסר תיאבון, בעיות שינה, סחרחורות ואף כאבי בטן. על מנת ששימוש בתרופה באופן קבוע לא יוביל לתופעות אחרות, כגון: עליה בלחץ דם, הפרעות ראיה ואנמיה, יש להיות במעקב רפואי מתמיד כל זמן שנוטלים את התרופה.
כיום ישנם טיפולים אחרים טבעיים בבעיות של קשב וריכוז. מחקרים שנעשו כבר בשנות ה-60′ הראו שצריכה של חומצת השומן DHA, המצויה באומגה 3, עוזרת בטיפול בבעיות אלה. ומה ההסבר המדעי? המוח מורכב מ-27% שומן, כ-60% ממנו מורכב מחומצת DHA. כיום הגוף כבר לא מסוגל לייצר אותו בעצמו ולכן חייב לצרוך אותו דרך תזונה עשירה באומגה 3 או דרך תוספי מזון עם אחוז DHA גבוה. אחוז הצריכה של אומגה 3 בישראל עומד על 15% מהצריכה היומית הרצויה. מכאן, ישנו צורך לשימוש בתוספי מזון מסוג אומגה 3 לשם השלמה של 100% צריכה של אומגה 3 ו-DHA. כיום קיים בישראל רק תוסף אחד בשם AXOM3המכיל לפחות 70% DHA. ליאורה חוברה, דיאטנית קלינית ומייעצת לחברת 3AXOM, מסבירה: “במחקרים שנעשו לגבי DHA, מתברר שמחסור בחומצת שומן זו עלול להוביל לבעיות שונות בתפקוד המוח, החל בבעיות בגיל הילדות, כמו דיסלקציה, בעיות קשב וריכוז היפראקטיביות ואף אגרסיביות. בקרב ילדים שסבלו בהפרעות קשב וריכוז נצפו רמות נמוכות בדם של DHA בפרט וחומצות שומן אומגה 3 בכלל בהשוואה לילדים שלא סבלו הפרעות אלה”.
מאז נערכו מחקרים רבים התומכים בטענה זו, מה שהביא לכך שהרשות האירופאית לבטיחות המזון (EFSA) אישרה בהמלצתה את תרומת ה- DHA לפעילות תקינה של המוח. בנוסף, לאחרונה אישרו בחוקת האיחוד האירופי שימוש ב-DHA בתחליפי מזון לתינוקות כתוסף העוזר להתפתחות תקינה של המוח בקרב תינוקות מגיל 0.
פרופ’ ניסים גרתי, חוקר בעל שם עולמי לחקר שמנים, מכון קזאלי לכימיה יישומית, ראש הקתדרה לכימיה ע”ש רטנר באוניברסיטה העברית בירושלים, מסבירים את משמעות תוצאות אותם מחקרים: “במחקרים הודגם כי יש לתוספת של DHA במזון ילדים אפקטים חיוביים בפעילויות קוגניטיבית שלהם המתבטאת בשיפור בתפקודי המוח – זמן קריאה והבנה קצרים יותר, זמן תגובה לגירויים חיצוניים, שיפור משמעותי בריכוז ועוד”.
כך למשל במחקר שבחן התפתחות המוח אצל ילדים בגיל 5.5 הסובלים מבעיות קשב וריכוז, המסקנות הראו שחל שיפור בריכוז ובפעילות הנוירולוגית של המוח אצל ילדים שצרכו רמה גבוהה של DHA. “במחקרים רבים הודגם כי יש לתוספת של DHA במזון ילדים אפקטים חיוביים בפעילויות קוגניטיבית שלהם המתבטאת בשיפור בתפקודי המוח – זמן קריאה והבנה קצרים יותר, זמן תגובה לגירויים חיצוניים, שיפור משמעותי בריכוז ועוד תפקודי”, אומרת חוברה, “הראיה של תינוקות בני 4 חודשים הייתה 30% טובה יותר אצל תינוקות שניזונו מ- – DHAילדים שפיגרו ב-7 חודשים ביכולת הקריאה והתבטאות ורבלית(Language ability) שקיבלו תערובת עשירה ב-DHAהראו שיפור משמעותי והדביקו את יכולתם של האחרים.”
במחקר שנעשה בשנת 2010 על ידי מקנמרה (R.K .Mec Namara), שבחן השפעות שלDHA על המוח בקרב ילדים בני 8-10 נצפו ראיות חדשות שמצביעות על כך שחומצת ה- DHA שהינה המרכיב העיקרי בחומר האפור במוח, מבקרת באופן חיובי את התפקודים המטבוליים של קרום המוח ואת התפתחותו הקוגניטיבית. מסקנת המחקר היתה כי נטילה שלDHA טהור משפרת באופן משמעותי את ריכוז ה- DHA במוח ועל כן משפרת גם את יכולת הריכוז של הילדים במשימות הדורשות ריכוז לטווח הארוך. זאת לעומת שימוש בריטלין, שהשפעתו פגה לאחר כמה שעות ומכאן שהריכוז לאורך זמן מוגבל לזמן צריכת התרופה. “אצל ילדים שאינם נוטלים טיפול תרופתי, יש להתחיל ליטול תוסף המכיל DHA טהור ומרוכז, המתאים לגיל הילד בכמוסות או בטיפות”, אומרת חוברה, “ההטבה נצפית לעיתים תוך ימים. בדרך כלל תוך חודש יש שיפור ניכר שאותו יחושו הילד והקרובים אליו – גננת, מורה והורים. אצל מבוגרים, הם יחושו את ההטבה תוך שבועיים עד חודש. גם מי שנוטל טיפול תרופתי ייהנה מתוספת של “DHA.
