הפרעות קשב וריכוז הפכו בשנים האחרונות לנושא חם מאוד בעולם הפסיכולוגיה והחינוך. ילדים רבים מאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות ומתחילים לקבל טיפול תרופתי על מנת לעזור להם לעבור את היום בבית הספר בשלום. ולא רק ילדים, גם מבוגרים מתחילים לאבחן את עצמם כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ומוצאים סוף סוף הסבר הגיוני לכך שתמיד היה להם קשה להתרכז בבית הספר, בעבודה ובדברים אחרים.
איך מתבצע אבחון הפרעות קשב? מהם התסמינים הנפוצים בהפרעות אלו? במאמר זה נפרט את התשובה לשאלות אלו ונציג את כלי האבחון הנפוצים להפרעות קשב וריכוז.
אבחון הפרעות קשב על פי ה-DSM
ה-DSM, או בשמו המלא Diagnostic and Statistical Manual, נחשב לאחד הספרים החשובים ביותר בעולם הפסיכיאטריה. הוא מפורסם על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ומרכז את כל ההפרעות הנפשיות הידועות למדע המערבי ומשמש ככלי האבחון המשמעותי ביותר להפרעות נפשיות. עבור כל הפרעה נפשית או נוירולוגית מפורטים תסמינים אשר בעזרתם ניתן לסווג את ההפרעה.
ה-DSM מגדיר אדם כסובל מהפרעת קשב וריכוז אם מתקיים אצלו אחד משני תנאים.
התנאי הראשון הוא הופעתם של לפחות שישה מתוך תשעת התסמינים הבאים, הקשורים להפניית קשב לאורך חצי שנה לפחות:
1. נטייה לשכוח דברים
2. לא מקשיב כשמדברים אליו ישירות
3. נטייה להתחמק או להימנע מפעילות הדורשת מאמץ מנטאלי מתמשך (שיעורי בית, השתתפות בשיעורים)
4. נטייה לאבד קשב לטובת גירויים חיצוניים
5. קושי בביצוע מטלה לפי הוראות
6. קושי בארגון פעילויות ומטלות
7. קושי בשמירה על קשב במהלך מטלות או משחקים
8. נטייה לאבד חפצים הנחוצים לעבודה או לימודים
9. קושי במתן תשומת ללב מדוקדקת לפרטים
התנאי השני הוא הופעתם של לפחות שישה מתוך תשעת הסימפטומים הבאי, הקשובים להיפראקטיביות ואימפולסיביות, לאורך חצי שנה לפחות:
1. נטייה לדבר ללא הפסקה
2. נטייה להתרוצצות ללא הרף כשזה לא תואם את הסיטואציה
3. נטייה לעזוב את השיעור (או הפגישה) כאשר מצופה ממנו להישאר במקום
4. אי שקט מוטורי המתבטא במשחק בידיים או ברגליים, תזוזות תכופות בכסא וכדומה
5. נטייה לענות לשאלות לפני שהשואל סיים את המשפט
6. נטייה להיכנס לדברי אחרים או להתפרץ לפעילות של אחרים
7. נטייה להיות בתנועה מתמדת
8. קושי להתמיד בפעילות פנאי הנעשית בשקט
9. קושי להמתין לתורו
בנוסף לתנאים אלו צריכים להתקיים הקריטריונים הבאים: חלק מהתסמינים הופיעו לפני גיל שבע; חלק מהתסמינים מופיעים ביותר משתי סיטואציות שונות (כגון בבית, בבית הספר ובחוגים); ישנה עדות ברורה לפגיעה בלימודים, בחיי החברה או בפעילויות אחרות; התסמינים אינם נובעים מהפרעות אחרות כמו אוטיזם, סכיזופרניה או הפרעה רגשית.
אבחון הפרעות קשב בעזרת מבחן TOVA
הפרעות קשב ניתן לאבחן ולאתר לפי הרשימה הנ”ל מתוך ה-DSM אך נהוג לבצע מבחן נוסף אשר מאפשר לוודא שאכן מדובר בהפרעת קשב וריכוז ולא הפרעה מסוג אחר. מבחן זה נקרא TOVA והוא מודד יכולות קוגנטיביות שונות בשני מצבים ומשווה בין הביצוע במצבים השונים. במצב הראשון הילד (או המבוגר) עובר את המבחן ללא תרופות (ריטלין בדרך כלל, שכן זהו הטיפול המקובל להפרעות קשב וריכוז). במצב השני עובר האדם את אותם מבחנים, אך הפעם תחת השפעת התרופה. על ידי השוואה בין הביצועים ניתן לקבוע ברמת בטחון גבוהה יחסית אם מדובר בהפרעת קשב וריכוז ולכן פסיכיאטריים רבים משתמשים בה.
