איתור מומחה אוטומטית

מחפש מומחה לקשב וריכוז?

שלח בקשה לאיתור מומחה: מאבחן / מטפל / מייעץ

הפרעות קשב וריכוז - חיפוש מומחה פרטניאיתור מומחה אוטומטי

שם מלא

טלפון

אימייל

סוג השירות שאני מחפש

אזור בארץ

כך אנו מוודאים שאתה גולש אנושי (ולא תוכנה זדונית)
הזן את הנראה בתמונה:
captcha

במילוי טופס זה אני מאשר כי קראתי את תקנון האתר

 

קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז | אבחון קשב וריכוז | הגורמים להפרעות קשב וריכוז| הטיפול בהפרעות קשב וריכוז | ההשלכות החברתיות של ההפרעה| הפרעת קשב וריכוז במעגל החיים

הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Disorder) היא הפרעה נוירו- התפתחותית. היא נחשבת להפרעה השכיחה ביותר בקרב ילדים ומתבגרים בעולם המערבי כיום- בישראל הסטטיסטיקות מעריכות כי בין חמישה לעשרה אחוזים מהתלמידים בגיל בית הספר מתמודדים עם תסמיני ההפרעה ברמה זו או אחרת, ושיעורם עולה ככל שעולים בגיל (בקרב תלמידי תיכון קיימים ממצאים המדברים על 10 עד 15 אחוזים). נתון זה נותר יציב גם כשאנו מתבוננים על מדינות אחרות- בארה"ב מדובר על שמונה אחוזים, ובאסיה (שם איסוף הנתונים עדיין מוגבל) ההערכות נעות בין שישה לשמונה אחוזים. לפיכך ניתן לומר שאנו נמצאים כעת לאחר העידן שבו אנשים (הורים, אנשי חינוך, רופאים) יכלו להתייחס אל ההפרעה בביטול ולהגדירה כזניחה ושולית.
משהבהרנו שהפרעת קשב היא הפרעה בפני עצמה, חשוב לזכור שהיא מובחנת מנפרדת מקשיים אחרים, כגון לקויות למידה. העובדה שיש עוד גורמים המקשים על תפקודם של ילדים במסגרות חינוך, מדגישה את החשיבות של אבחנה מבדלת, באמצעות אבחון קשב (ר' בהמשך) או אבחון דידקטי.

סימפטומטולוגיה ואבחון עצמי- כיצד נדע לחשוד שזה בעיית קשב וריכוז?

ההפרעה היא הפרעה התנהגותית/ביצועית- כלומר, היא מוגדרת על פי התסמינים ההתנהגותיים של האדם המתמודד עמה. במקרה של הפרעת קשב וריכוז, היא מוגדרת כהנמכה בתפקודו של האדם על פני שורה של יכולות, שבדרך כלל מצופה ממנו לשלוט בהן היטב. קבוצת יכולות אלה זכו בספרות המקצועית לכותרת "קשב", וביניהן נכלול את:
- היכולת לשמור על ריכוז ומיקוד לאורך זמן.
היכולת להימנע מהיסח הדעת (למשל, להתרכז בקריאה או במטלה כלשהי לצד רמה סבירה של רעשים בסביבה).
היכולת לבצע כמה מטלות בו זמנית (multi- tasking, או בשמה המקצועי "פיצול קשב").
- היכולת לעבור ביעילות בין מטלות שונות (מקריאה לסיכום בכתב, משיעור ספורט לשיעור בכיתה, מזמן מנוחה לזמן עבודה...).
- היכולת לעכב תגובה (נטייה אימפולסיבית).
- היכולת לישיבה ממושכת.
בחלק מהמקרים נוסף לקשיים אלה קיימת גם נטייה משמעותית להתנהגות היפראקטיבית (ואז האבחון הוא של ADHD- הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות).

כאן המקום לציין שכל ההתנהגויות הנ"ל מאפיינות את הפרעת הקשב והריכוז, אך יש לזכור: קיומן אינו מעיד בהכרח על ההפרעה. למעשה, לא ניתן לקבוע נחרצות כי אדם מסוים סובל מהפרעת קשב וריכוז ללא אבחון מתאים (ומיד נגיע לזה). כשאנו מתבוננים בילדים ומשווים אותם לילדים אחרים בסביבתם, לא נצטרך להתאמץ יותר מדי על מנת להבין כי קיימת שונות עצומה ונורמטיבית ביניהם. יש ילדים שהטמפרמנט שלהם יותר סוער, והם צריכים לרוץ ולקפוץ, ויש שמעדיפים לשבת בצד עם ספר, יש שמסוגלים לשתות בצמא כל מילה שהמורה אומרת, ויש ש"נודדים" ו"מרחפים" במהלך השיעור. כל אלה עשויים להיות ילדים בספקטרום הבריא והנורמלי של תפקודי הקשב והריכוז. בנוסף, יש ילדים הסובלים מההפרעה שלאו דווקא מראים את כל טווח ההתנהגויות האלה. את הדוגמא הכי טובה לכך ניתן למצוא בהבדל שכיח בין בנים לבנות בהקשר זה: ממצא שחוזר שוב ושוב במחקרים מראה שבעוד שגם בנים וגם בנות סובלים מקשיי ריכוז, קושי בפיצול קשב וקושי בהעברת קשב, בנות מתקשות הרבה פחות מבנים בישיבה ממושכת ובעיכוב תגובה, ולמעשה הן מפגינות דפוס יותר "חולמני" של ההפרעה. מסיבה זו, גיל האבחון של בנות נוטה להיות מאוחר יותר מבנים (כי הקושי שלה פחות בולט). עוד נקודה שחשוב במיוחד לזכור נוגעת למגבלות של אבחון עצמי. אין חולק על כך שאבחון עצמי עשוי בהחלט לתת אינדיקציה טובה למדי- בסופו של דבר התלמיד מכיר את עצמו הכי טוב, וכך גם הוריו ומוריו, כך שחשדות של כל אחד מהם עשויים בהחלט להצביע על קיומה של הפרעת קשב וריכוז. אבל גם המורה הכי קשוב והתלמיד הכי מודע לא יכולים לדעת בוודאות מוחלטת כי מה שניצב מולם הוא מופע של הפרעת קשב וריכוז. אז איך בכל זאת נעבור מחשד לקיומה של ההפרעה לאבחנה של ממש? התשובה, כמובן- אבחון (לא עצמי).

כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?

moxo - כמה חלקים: קשב, תזמון, אימפולסיביות והיפראקטיביות
moxo - כמה חלקים: קשב, תזמון, אימפולסיביות והיפראקטיביות

כאמור, הפרעת קשב וריכוז מאובחנת על פי פגיעה בביצועים של אדם במטלות יומיומיות הדורשות ממנו גיוס של משאבי הקשב והריכוז שלו. בהתאם לכך, אבחון ההפרעה עובר דרך הפן הביצועי. האבחון נשען לרוב על שני חלקים מרכזיים. החלק הראשון כולל איסוף מידע רלוונטי על המאובחן מאנשים שרואים אותו ביומיום ומסוגלים לתת תמונה מפורטת ומהימנה על תפקודו- לרוב הוריו ואנשי הצוות החינוכי. החלק השני, שניתן לראות בו גם מרכזי לאבחון, הוא אבחון בעזרת אחד מכלי האבחון הממוחשבים הקיימים היום. רוב הכלים הללו מתבססים על בדיקת ביצועיו של המאובחן במטלה קשבית כלשהי, והשוואתם לנורמות הסטטיסטיות הקיימות של בני קבוצת הגיל שלו. המטלה היא לרוב מטלה מונוטונית ומשעממת (למשל- יש ללחוץ על כפתור כאשר מופיע חץ לכיוון מסוים, או צורה כלשהי, ובשאר הזמן יש להתמקד במסך ולהמתין ללא לחיצה). במשך שנים, הכלי הממוחשב המרכזי (וכמעט היחיד) לאבחון ההפרעה היה מבחן TOVA (Test of Variables of Attention). המבחן נחשב למספק, אך חולשתו המרכזית הייתה שבעוד שהוא נותן הכרעה לגבי עצם קיומה של ההפרעה (האם יש או אין הפרעת קשב וריכוז) הוא לא מספק מידע על המאפיינים הייחודיים של כל מאובחן. כפי שאמרנו קודם, קיימת שונות גדולה בין ילדים ברמת תפקודי הקשב שלהם. בהתאם לכך, גם בקרב ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז קיימת שונות באופי הקשיים: יש שמוקד הקושי שלהם הוא היכולת להתרכז, ויש שמתרכזים מצוין אך הם פגיעים מאוד להיסח הדעת (אלו הילדים שזקוקים לסביבה שקטה ונטולת מסיחים), ויש שמוקד הקושי שלהם הוא הנטייה האימפולסיבית. אבחון שמאפשר הצצה לתמונת הקשיים הייחודית של כל מאובחן, מאפשר גם תכנון נכון ומותאם יותר של הטיפול והסיוע שניתן לתת לו. לצורך זה פותחו בשנים האחרונות כלים המתבססים על אותו עקרון של TOVA (מטלה הדורשת קשב, מאתגרת אותו ומשווה את הביצוע לנורמות המקובלות), אך מוסיפים התייחסות להיבטים השונים של הקשב.

אחד הכלים שהולכים ונהיים נפוצים בשנים האחרונות הוא מבדק ה- MOXO, שבנוסף למתן הכרעה אבחנתית גם מעניק למאובחן ציון על ארבעה מדדים- קשב, תזמון, אימפולסיביות והיפראקטיביות- ובכך מעניק מידע חשוב להמשך.  למשל- אם הקושי של התלמיד המאובחן הוא בעיקר בויסות האימפולסיביות, המידע הזה חשוב לתכנון הטיפול, מאחר וילד בעל פרופיל כזה- סביר שהישגיו הלימודיים ותפקודו נפגעים מהיעדר בקרה, כתיבה פזיזה של תשובות ופתרון חפוז של בעיות.

ברמה ההתנהגותית ילד כזה הוא אותו תלמיד שעונה תשובה לפני שהמורה (או כל אדם אחר) סיים לשאול את השאלה, שנוטה "לירות" תשובות ללא הצבעה ולהתפרץ לדברי המורה, שמול חבריו הוא מהיר להתעצבן ו"לשבור את הכלים" (גם אם בדיעבד הוא מתחרט וחש צער עמוק על כך). לעומתו, ילד שהפרופיל הקשבי שלו מצביע על בעיה בקשב מתמשך, הוא הילד ש"הולך לאיבוד" במהלך השיעור, שמתקשה להתמיד בקריאה רציפה של טקסט כלשהו, שנודד ונהיה חולמני במהלך מבחנים וכיוב'. שני ילדים אלה- סביר שהיו מקבלים אבחנה של הפרעת קשב וריכוז לו אובחנו במסגרת מבחן TOVA (וכמובן- בגיבוי של איש מקצוע- מיד נפנה לכך). אך בזכות מבדקים כמו MOXO, אנו יכולים ללמוד על הצרכים הייחודיים של כל אחד מהם בטיפול בהפרעה. בעוד שעם הילד הראשון נתמקד באימון להתמודדות עם הדפוסים האימפולסיביים, ונלמד אותו כיצד ניתן לעצור, לתרגל הרגעה עצמית ולבחור תגובה שקולה ויעילה, עבור הילד השני נאפשר יציאה להפסקות מתוכננות, או היבחנות בסביבה שקטה. שניהם יכולים להפיק תועלת מטיפול תרופתי או משימוש בכוחות החזקים שלהם על מנת לאפשר להם חוויה של הצלחה.


מה הלאה? בכל מקרה, הכלים הממוחשבים הם כלים תומכי החלטה- עדיין, גם לאחר שהאדם עבר אבחון באמצעותם, נדרש אישור של רופא (נוירולוג, פסיכיאטר או רופא התפתחותי) המקבל לידיו את כל המידע (כולל את ממצאי האבחון) ומעניק את האבחנה הסופית. הוא גם האדם המוסמך לנפק מרשם לטיפול תרופתי, במידה והוחלט לפנות לכיוון זה.

המומחים לשרותכם בפורטל

 

למה בעצם זה קורה?


אחד הדברים שמקשים על אנשים רבים לקבל את רעיון קיומה של הפרעת קשב, היא העובדה שעבור רוב האנשים (כלומר- אלו שאינם מתמודדים עם ההפרעה), התפקודים שנפגעים במסגרת הפרעת קשב וריכוז הם מאוד ראשוניים ומאוד אוטומטיים, עד כדי כך שקשה להם לדמיין מצב שבו קיומם ותפקודם אינו מובן מאליו. ברגע שהליך מסוים הופך לחלק אוטומטי משגרת החיים, אנו נוטים שלא לשים לב לקיומו כלל. הדוגמא הכי טובה לכך היא הנשימה- במשך הרוב המכריע של הזמן אנו לא מודעים כלל לעובדה שאנו נושמים (סביר שכרגע, משקראתם פסקה זו, הפכתם מודעים לנשימתכם). אותו דבר עם תפקודי הקשב- ברגע שאנו רוכשים את היכולת להתמקד, לשבת לאורך זמן, לעבור בין מטלות ואת כל שאר היכולות שהפרעת קשב פוגעת בהן, הן הופכות להיות אוטומטיות עד לרמה שבכלל לא ברור לנו שאנו מפעילים עבורן איזשהו מאמץ. עבור כל הספקנים, נפנה עתה קצת למחקר הנוירו- פסיכולוגי ונראה מה אנחנו יודעים על המוח עם ההפרעה:
בהפרעת קשב וריכוז נפגעים תפקודים רבים שניתן לקשרם ליכולת עיכוב של תגובות. הקושי לשבת הוא בעצם קושי של המוח לשלוט ולעכב את התנועתיות הרבה, הנטייה להיסח דעת היא בעצם קושי לעכב תגובה לרעשים וגירויים בסביבה. יכולת לעיכוב (אינהיביציה- בלשון מקצועית) היא התפתחותית. אף אחד לא מצפה מתינוק שקיבל מכה להתאפק, וזה אך טבעי שהוא יתחיל לבכות ושיזדקק להרגעה מהסביבה. לא כך לגבי מבוגר שקיבל מכה. בהקשר של הפרעת קשב וריכוז, מחקרים מצאו כי בקרב הסובלים מההפרעה שכיח ממצא של פעילות מופחתת באזורים מוחיים הקשורים ליכולת עיכוב תגובה. האזור העיקרי שמקושר לתפקודים אלו הוא הקורטקס הפרה-פרונטלי (שנמצא, בתיאור גס, קצת מאחורי המצח, פנימה). אזור זה עשיר בקולטנים של דופאמין (נוירוטרנסמיטור- מפאת קוצר היריעה נגדיר זאת כ"חומר מוליך" של מידע במוח), ואכן נמצא שרבים מהתפקודים שנפגעים במסגרת הפרעת הקשב, מתווכים בדרך כלל על ידי מערכות מוחיות הנשענות על דופאמין. לא יפתיע א הקוראים לשמוע, אם כך, שנמצאו הבדלים בין אנשים עם הפרעת קשב וריכוז לבין אנשים ללא הפרעה, בכל הקשור לפעילות הדופמינרגית במוח.

עוד תפקוד קוגניטיבי מעניין שקשור למערכות שהזכרנו, הוא גמישות קוגניטיבית. גמישות קוגני' היא היכולת "להחליף דיסק"- כלומר, לפנות ביעילות מפעילות קוגניטיבית אחת לאחרת, להפנים וליישם שינוי בכללים של מטלה כלשהי וכיוב'. ציינו מוקדם יותר שאחד הקשיים המרכזיים של בעלי הפרעת קשב וריכוז הוא קושי במעבר יעיל בין מטלות. לתלמיד בעל הפרעת הקשב קשה לעבור ממצב של מנוחה למצב של למידה, כשהוא מסיים מטלה כלשהי המעבר למטלה אחרת נראה לא פעם כמו אתגר בלתי אפשרי, והוא מוצא את עצמו משלם מחיר משמעותי מבחינת כוחות ומשאבים על מעברים שכאלה. בהקשר זה, מחקרים מצאו כי בעלי הפרעת קשב נוטים לביצועים פחות טובים במטלות הבודקות גמישות קוגני'. גם תפקוד זה מתווך בין השאר ע"י אזורים פרונטליים ופרה-פרונטליים.

אולי כאן המקום לומר שבכל הקשור לבסיס הפיסיולוגי והמוחי של הפרעת קשב וריכוז- רב הנסתר על הגלוי. הדבר נכון כמעט לכל תחומי המחקר של המוח ומערכת העצבים. גם הממצאים הקיימים לא מסבירים את המנגנון של ההפרעה במלואו. ניתן, למשל, למצוא ממצאים דומים אצל חלק מהאנשים שאינם סובלים מההפרעה, וניתן- באותו אופן, למצוא אנשים עם ההפרעה שתפקוד המערכות האלה תקין אצלם. מה בכל זאת אנו יכולים ללמוד ו"להרוויח" מממצאים כאלה (בהנחה שאנו לא מקדישים את חיינו למחקר וחיפוש תשובות)? ובכן, ממצאי המחקר מעניקים לנו עוד אישוש ועוד המחשה לקיומה של הפרעת הקשב, ולהיותה ישות אבחנתית "אמיתית", עם בסיס נוירולוגי שגם אם הוא אינו ברור עד סופו ומצוי בתהליכי גילוי ומחקר, מעניק לנו את הראיה החותכת לכך שההתמודדות שלנו (בעלי ההפרעה, הוריהם ואנשי הצוות החינוכי) היא משמעותית וחשובה.
עוד על ממצאי המחקר בתחום ניתן לקרוא כאן: 
Neuropsychological function in adults with Adhd

Attention Deficit/Hyperactivity Disorder: A Focused Overview

המומחים לשרותכם בפורטל

 

יש אבחון- מה הלאה? טיפול בהפרעת קשב וריכוז:


תחום הטיפול בהפרעת קשב וריכוז צומח, מתפתח ומשתנה באופן תדיר. הסיבה לכך נעוצה בשינויים שחלו בעשרים השנים האחרונות בתפיסה של ההפרעה. נתעכב מעט על נקודה זו: בעוד שבשחר ימיה נטו לחשוב שהיא בכלל לא הפרעה אלא ביטוי של עצלנות או התנגדות של התלמיד, בהמשך היא הובנה כמצב נוירולוגי "טהור" ועיקר השיח הטיפולי לגביה סבב סביב טיפול תרופתי. לצד זאת, כניסתן של גישות חינוכיות וטיפוליות לשיח הרפואי הביאו להטמעתן של גישות טיפוליות נוספות.

עדיין, המחשבה הראשונה והאינטואיטיבית ש"קופצת" לראש כשמדברים על ההפרעה היא הטיפול התרופתי. ריטלין, קונצרטה (המבוססים שניהם על החומר מתילפנידאט), אדרל- כל אלו הן תרופות הניתנות (במרשם רופא בלבד) למתמודדים עם ההפרעה, ומשפרות (במהלך זמן ההשפעה) את תפקודי הקשב. עבור תלמידים רבים מדובר בתרופה מצילה, המאפשרת להם לעבור בהצלחה את שנות בית הספר. עם זאת, לטיפול התרופתי יש חסרונות, שהעיקרי בהם הוא זמן השפעה מוגבל (לרוב 6-8 שעות). חסרון משמעותי נוסף הוא העובדה שנטילת התרופה מותירה את בעל ההפרעה כפסיבי, המקבל את הסיוע שלו ממקור חיצוני. כשמדובר בילדים ומתבגרים, הדבר טומן בחובו לא פעם החמצה של הזדמנות לחוויה של התמודדות והישג. קיימות גם לא מעט טענות לגבי "יד קלה" על הדק הטיפול התרופתי, ותחושה שלעתים הוא ניתן ללא הערכה מעמיקה ומספקת של הקשיים (על נקודה זו ניתן לקרוא כאן).
בעקבות תחושה זו פותחו גישות טיפוליות של אימון לשיפור הקשב והריכוז, וכן חלק ממוסדות החינוך מנהיגים מדיניות ההולכת לקראת התלמיד בעל הפרעת הקשב (למשל- בחינה בחדר שקט או מתן הפסקות מתוכננות במהלך שיעור).

בין הגישות הטיפוליות לשיפור הקשב, ניתן למנות מספר דוגמאות בולטות:

-שיטת אלבאום: תפיסת העולם של שיטת אלבאום גורסת כי כל קושי שאנו פוגשים נובע מהפרה של איזון עדין הקיים בגוף בין מערכות שונות (מערכות גופניות, מערכות אנרגטיות, מערכות רגשיות ומערכות קוגניטיביות). השקפה זו מוחלת גם על הפרעת קשב וריכוז, והעודה עם ילדים הסובלים מההפרעה במסגרת שיטת אלבאום כוללת שימוש בטכניקות רגשיות, אנרגטיות וגופניות בניסיון להשיג איזון בין מערכות הגוף והנפש השונות, ולסייע בשיפור התפקוד בתחומים שונים. העבודה על שיפור הקשב נעשית דרך תרגולים גופניים ומחשבתיים, ורכישת טכניקות של ויסות והרפיה בניסיון לשפר את השליטה בתפקודים הנפגעים במסגרת ההפרעה.

-שיטת רביב: שיטה נוירו- קוגניטיבית מתקדמת לטיפול בלקויות למידה וקשב. בהתבסס על מחקרים מתקדמים מתחום חקר המוח, השיטה עושה שימוש בטכניקה המשולבת בתוכנת מחשב ייחודית. הטיפול בשיטת רביב הוא ממוקד, ומתבסס על 16-24 מפגשים, הפרושים על פני ארבעה עד שישה חודשים. שיטת רביב פותחה על רקע ההבנה שקשיים שונים שאנשים מפגינים בתחומי הלמידה, הקשב והריכוז- מקורם בחריגות או חוסר ויסות של תפקודים מוחיים שונים.

-שיטת טומטיס: המתבססת על שיפור המהירות ואיכות הקליטה של מידע שמיעתי מהסביבה משפר מאוד את התפקוד הלימודי והחברתי של מי שעד כה התקשו להתמודד עם שטף הגירויים שחי היומיום הנחיתו עליהם. ההפחתה או ההגברה של הרגישות לקלט שמיעתי, ושיפור כללי של הויסות התחושתי הם עוד שתי תוצאות אפשריות של הטיפול בשיטת טומטיס

"זה לא נגמר..."- על ההשלכות החברתיות והרגשיות של הפרעת קשב וריכוז:


כאילו שההתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז בגזרת הלימודים לא מספיק מורכבת ומאתגרת, אנו נוכחים שוב ושוב שההתמודדות עם ההפרעה רחוקה מלהסתכם בהיבט זה. טיפול תרופתי, אימון, הוראה מותאמת- כל אלה מסייעים רבות לתלמידים המתמודדים עם ההפרעה. אך כמו כל קושי, ובמיוחד קושי של ילדים ובני נוער, יש להפרעה השלכות משמעותיות גם על היבטים רגשיים חברתיים ומשפחתיים של חיינו. כמובן שאנו מדברים על השלכות שכיחות. תמיד חשוב לזכור שרוב הילדים ובני הנוער המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז הם מאושרים ונורמטיביים לא יותר ולא פחות מחבריהם שאינם מתמודדים עם קשיים דומים.

עם זאת, אל לנו להתעלם מהאתגרים שמציבה ההפרעה לרווחתם והתפתחותם הרגשית והחברתית של הילדים המתמודדים עמה. האסוציאציה המיידית של רובנו להפרעת קשב נוגעת לתפקוד בכיתה ובגן, ולכן נפנה קודם למחשבה על הילד בעל הפרעת הקשב במערכת החינוך. כאן אנו עשויים לפגוש תלמידים הנושאים על גבם היסטוריה ארוכה ומתסכלת של כישלון. ילדים אלו שמעו לא פעם משפטים בסגנון של "הוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו" או "אם הוא רק היה משקיע יותר הוא היה מצליח" וכמובן- "את לא יושבת רגע בשקט, איך תלמדי?". מעבר לתסכול הנובע מהפגיעה בהישגים הלימודיים, אולי הדבר הכי קשה בחוויה הזו היא הקלות שבה התלמיד יכול להזדהות עם הביקורת המופעלת עליו. אכן, הוא לא יושב רגע בשקט, ואכן- גם הוא מרגיש שהוא מסוגל ליותר. אז למה אני לא מצליח? ההתמודדות עם תסכול שכזה, ללא יכולת להסביר לעצמו ולסביבה את העניין, היא מקור למצוקה רבה בקרב תלמידים אלה. נקודה נוספת הלקוחה מהחוויה הרגשית של תלמידים אלה, הקשורה גם היא בקשר הדוק לתגובת הסביבה, היא שילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז המלווה גם בהיפראקטיביות, מקבלים לעתים קרובות מסביבתם הקרובה מסר שהם מעייפים ומתישים. לפעמים מסרים כאלה עוברים ברמות מאוד עדינות ואולי אף מבלי להתכוון. ילדים רבים חווים עצמם בנטל על הסביבה, ובמובן מסוים- מקבלים אישוש חוזר ונשנה להיותם כאלה. נקודה זו עשויה להיות מתסכלת גם עבור ההורים ואנשי הצוות החינוכי, מאחר וגם הם חווים התמודדות לא פשוטה בניסיון להכיל את הפעלתנות והאינטנסיביות של הילד המראה היפראקטיביות.

המומחים לשרותכם בפורטל

 

שלח בקשה לאיתור מומחה: מאבחן / מטפל / מייעץ

איתור מומחה אוטומטית

 

שם מלא

טלפון

אימייל

סוג השירות שאני מחפש

אזור בארץ

כך אנו מוודאים שאתה גולש אנושי (ולא תוכנה זדונית)
הזן את הנראה בתמונה:
captcha

במילוי טופס זה אני מאשר כי קראתי את תקנון האתר

 

החוויה של הילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז היא לא פשוטה גם מול חבריהם לספסל הלימודים או לגן. פעמים רבות ילדים אלה נראים מוסחים או לא קשובים במהלך שיחה, ובאופן טבעי- הדבר מייצר אצל מי שמולם כעס, ניכור או חוויה של דחייה. אלה מתורגמים לא פעם לניכור ודחייה כלפי הילד, שעשוי להיתפס כאיש שיחה מזלזל ומרוחק (כן, גם ילדים קטנים חשים את הניואנסים האלה, וזה שיעור חשוב למבוגרים ללא קשר להפרעת קשב וריכוז...). לילד המתמודד עם הפרעת קשב וריכוז קשה לא פעם להתמיד במשחק קבוצתי משותף באותו אופן ולמשך אותו פרק זמן כמו חבריו. הסיטואציה שבה ילד זה "מקלקל" את המשחק על ידי ניסיון לשנות חוקים או יצירת "פיצוץ" כזה או אחר מביאה לא פעם לתיוג שלו כילד מציק ומעצבן (ובמצבים קיצוניים יותר- "ילד פיצוץ"). באופן פרדוקסלי, דווקא יצירת חיכוכים כאלה מגיעה מניסיון של הילד להישאר בקשר ובמגע עם הקבוצה. הניסיון לשנות את המשחק הוא בעצם הניסיון של הילד לשמור על רמה מותאמת של גרייה ועניין על מנת שיוכל להמשיך לשהות במחיצת חבריו ולהיות חלק מהם. בהמשך לכך, בדיוק כמו מבוגרים, כך גם חברת הילדים מתקשה לעתים להכיל את פעלתנות היתר שמפגינים ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, והם נותרים לעתים קרובות מדי מבודדים חברתית. בידוד זה מלווה בתחושת אשמה מכבידה, מאחר ומבחינת הסביבה וגם מבחינת הילד- הוא האחראי למצבו הנוכחי.

בהקשר זה, הפרעת קשב וריכוז דומה להפרעות נוספות (בעיקר לקויות למידה) בכך שהיא אינה נראית לעין באופן מובהק. אדם המתמודד עם נכות פיסית כלשהי- למשל נעזר בקביים או בכסא גלגלים- הסביבה מיד רואה את הנכות, מבינה את ההקשר ומגיבה בהתאם. אף אחד לא ינזוף באדם כזה כי הוא הולך לאט מדי או מעכב את התור. לעומת זאת, ילד בעל הפרעת קשב וריכוז (עם או בלי היפראקטיביות) מעורר בסביבה תגובות אחרות לגמרי. הוא ננזף שוב ושוב על חולמנותו, מתויג כ"פרא אדם" על ידי הילדים האחרים (ולא פחות חשוב ובעייתי מכך- על ידי הוריהם), וזוכה ליחס שיפוטי ונוזפני מהוריו ומוריו. למעשה, העובדה שבקרב רבים מהילדים המתמודדים עם ההפרעה התסמינים מתבטאים רק כאשר הם נדרשים למשימה לימודית כלשהי, מחזקת את הביקורת של הסביבה, הרואה בכך ביטוי לעצלנות וסרבנות.

החשוב לזכור באופן כללי הוא שלאנשים המתמודדים עם הפרעת קשב יש תמיד עוד "תיק" שהם סוחבים. ללא קשר לאופן הטיפול בהפרעה, קיימת חשיבות עליונה ליחס מבין ומכיל מהסביבה הקרובה. חלק גדול מחוויותיהם של המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז נותר עלום ונסתר מעין הסביבה, והדבר מהווה "מוקש" בתקשורת עם ילדים אלה סביב ההפרעה.

זה עדיין לא נגמר?! הפרעת קשב וריכוז במעגל החיים


נחתום את הסקירה בהתייחסות לעתיד. נכון לומר שהאסוציאציה המיידית של רובנו, כאשר אנו מדברים על הפרעת קשב וריכוז, היא של ילדים צעירים (וזאת בעיקר משום שההפרעה נהיית בולטת לעין לראשונה בהתמודדות של ילדים עם דרישות המסגרת החינוכית). אבל בדיוק כפי שראינו כיצד השלכות ההפרעה לא מסתכמות בפגיעה בתפקוד הלימודי (אלא נמתחות גם לאזורים של תפקוד רגשי וחברתי), חשוב לזכור שהן גם לא מסתכמות בסיומן של 12 שנות הלימוד. ראשית, יש לזכור כי החוויה הבית-ספרית היא הסוכן המרכזי הקובע את יחסו ותחושתו של כל תלמיד לתחום הלמידה. תלמיד שחווה את בית הספר כזירה של מאבק בלתי פוסק, ייקח אתו את התחושות האלה הלאה- אל מול דמויות סמכות, אל מול מסגרות של לימודים גבוהים (או אל מול הבחירה אם לגשת בכלל ללימודים גבוהים), וגם אל מול הקרובים לו- במיוחד אם הוא חי בתחושה שהוא לא מובן ונתון לשיפוט וביקורת. מעבר לכך, התסמינים של הפרעת הקשב ממשיכים להכביד על חייהם של בוגרים בכל התחומים, החל מהתארגנות בעבודה, דרך תפקוד בזוגיות ובמערכות יחסים חבריות וכלה בניהול משק הבית וסדר היום של המשפחה והילדים. מכל הסיבות הללו, קיימת חשיבות גדולה לטיפול נכון, ומתן התייחסות מותאמת ומכילה לקשיים שחווים ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז. תיווך נכון בין הילד המתקשה לסביבות שהוא פוגש, מאפשר לו לשוב לחוויה נורמטיבית של הצלחה והתאמה, ולבטא גם את נקודות החוזק שלו בלי לאפשר לתסמיני ההפרעה לטשטש אותם.

מאבחן, מטפל או מייעץ? נשמח לראותך בין לקוחותינו

רום
מכון שלם
מכון קרת
כף ידע – המרכז הישראלי לאבחון
41
לוגו הבית של הדס
מכללת ברק לרפואה משלימה
ענת אבירים
מכון אתרוג – מומחה לחינוך והורות
yahavim
alisufghasg
אלף-בית
יעל גפני
עדי אדר למאמר
נקודת מפנה
mirhav
ד"ר היידי פלביאן