איך נזהה שלילדינו ישנה לקות למידה?

לקות למידה הינה כל הפרעה נוירו התפתחותית הפוגעת בלמידה אקדמית או/ו בלמידה של כישורים חברתיים. באופן מסורתי לקויות למידה, כמו דיסלקציה או לקות קריאה ולקות במתמטיקה, מהוות קבוצת משנה להפרעות למידה. הקטגוריה של הפרעות למידה כוללת גם לקויות התפתחותיות כמו ספקטרום האוטיזם, הפרעה אינטלקטואלית, הפרעה בקואורדינציה, הפרעות דיבור, הפרעות שפה והפרעת קשב וריכוז. כל ההפרעות הנ"ל הן מולדות, ומושפעות גנטית.

מהן לקויות למידה?

על מנת להבין הפרעות למידה והפרעות פסיכיאטריות נדרשת פרספקטיבה התפתחותית, כיוון שלהפרעות אלו יש גורמי סיכון שמקורם גנטי וסביבתי אשר בדרך כלל ראשיתו בהתפתחות המוקדמת והוא יוצר שינוי בקו ההתפתחותי של תחומי תפקוד מסוימים. כפי שילד עם הפרעת למידה ספציפית נפגש עם משימות התפתחותיות שונות, תסמינים שונים מופיעים, כך יש רק המשכיות מסוג שונה בסימפטומים של ההפרעה חוצת הגיל.

לדוגמה, לילד שנמצא לפני הכניסה לבית הספר במשפחה עם גורמי סיכון לדיסלקציה יתכן ויהיו בעיות בדיבור, כמו כן איחור בהתפתחות אוצר המילים וקשיים בהבעה. בגיל הגן, יתכן ולילד זה יהיו קשיים בלימוד שמות האותיות ושמות הצבעים. בכיתה א', צפויים קשיים במודעות פונולוגית ובפענוח מילים כתובות. בהמשך בית הספר היסודי יכולים להופיע קשיים בשטף הקריאה ובהבנת הנקרא, בנוסף לבעיות בזיכרון עובדות מתמטיות. מעט מאוחר יותר, יתכן ויהיו קשיים עם "מילים מתמטיות" ועם רכישת שפה זרה.

מאפיין נוסף החשוב במודל ההתפתחותי הינו שהוא כולל מספר רמות של ניתוח, מזהה השפעות סיבתיות דו כיווניות על פני רמות, והוא הסתברותי ולא דטרמיניסטי.
קיימות ארבע רמות הנבחנות לצורך קביעת קיומה של לקות למידה: אטיולוגיה, התפתחות מוחית, נוירו-פסיכולוגיה והתנהגות.

באטיולוגיה הכוונה היא לסיבות הגורמות להפרעה – גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים וגורמי הגנה שגורמים לכך שלילד אחד תהייה הפרעה ושלילד אחר לא תהייה הפרעה. ההתפתחות המוחית מושפעת מגורמי סיכון ויוצרת שינויים מוחיים. השינויים המבניים והנוירו כימיים במוח משנים את התפקוד ואנו יכולים לזהות זאת עם מבחנים נוירו פסיכולוגיים. השינויים בתפקודים נוירו- פסיכולוגיים משפיעים על ההתנהגות הנצפית ע"י מורים, הורים וקבוצת השווים. שינויים התנהגותיים אלו הינם הסימפטומים אשר מגדירים מגוון של הפרעות למידה.

כיוון שהתפתחות מוחית הינה תהליך פתוח שממשיך לאורך כל החיים, הסביבה, כולל הסביבה החברתית, משפיעה על ההתפתחות. כך, ילד עם גורמי סיכון גנטיים לדיסלקציה יכול, בסופו של דבר, להיות לקוי קריאה כיוון שהסביבה לא סיפקה שפה דבורה הולמת וקלט קדם אורייני. וילד עם גורמי סיכון גנטיים להפרעת למידה ספציפית עשוי להפיק פיצוי מגורמים מגנים סביבתיים, ובסופו של דבר, להיות פחות לקוי.

לכן, על מנת להבין מדוע לילד אחד יש הפרעות למידה ולאחר לא, יש להבין את מכלול ה"שבילים" המובילים לתפקוד הנצפה.

במרכז "פלייסקול" בניהולה של גלית יוסף M.A, מומחית לאבחון וטיפול לקות למידה בילדים ומתבגרים, שמנו למטרה את חשיבות ההסתכלות ההוליסטית, השלמה והמלאה על הילד על כל מאפייניו והרקע ממנו הוא מגיע, על מנת להגיע לאבחנה המדויקת והמקצועית ביותר.

נלקח מתוך: How Learning Disorder Develop/ Chapter 1, Pennington 2009